אדיקות בחוסר וודאות

שו”תקטגוריה: אמונהאדיקות בחוסר וודאות
נ' שאל לפני חודש 1

בס”ד
שלום רב,
רציתי להתייעץ עמך בעניין עד כמה נכון לקבל את המסגרת הדתית במצב של ספק אמוני.
עקב כך שוודאות אין לנו בכלום גם לא בקבלת החושים, אז אם בכל זאת נכמת את הספק האמוני בסקאלת המספרים, להבנתי יש שיש לנו שלושה צדדים:
א. אדם שמאמין בין 0%-50%, ב. אדם שמאמין בידיוק 50%, ג. אדם שמאמין בין 50% ל100%.
כך ששאלתי היא כמה נכון לכל סוג של אדם לקבל את המסגרת הדתית? מכיוון שהמסגרת הדתית היא מאוד מחייבת ונוקשה האם נכון לאדם שמאמין קרוב ל50% בנכונות הדת להשתעבד ולקבל עליו עול מצוות ? ומה נכון למי שמאמין למשל 70%?
אולי הוא צריך רק לקבל 50% מהדת? אולי לקיים רק את המצוות הקלות ולא את הקשות? וכו’. אולי לקיים הכל אבל בכל זאת לא להיות האיש הכי חסיד שבעולם אלא יותר לחפף וכו’ וכו’… להקל בספקות דרבנן מקולי ב”ש וב”ה וכו’.
נשמע שזאת החלטה ממש לא פשוטה, ומאידך הימור על כל צד גורר השלכות קשות גם כלפי הצד השני (למשל אם 30% הדת נכונה האדם הזה הולך לחטוף….)
מצטער על כל הבילגון בשאלה פשוטה, אבל לא הצלחתי להביע את עצמי יותר טוב.
אשמח לדעת אם הרב מכיר דרך רציונלית כיצד להמר במשחק וכמה.
בתודה.
נ’

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

אני לא חושב שגבול ה-50% הוא מהותי כאן. במובן הזה כן צודק פסקל, שתוחלת הרווח וההפסד משחקת כאן תפקיד. כך למשל סיכון גדול מאד של 50% אתה לא לוקח.
אבל נדמה לי שכאן השיקול אינו רק של מחיר והפסד אלא של האמת. החשיבות של עשיית האמת דומה למחיר או ההפסד. בהנחה שזו האמת ולא עשית זאת – נהגת לא נכון. אם זו לא האמת ועשית – לא נורא. לא במובן של המחיר אלא במובן של התנהגות ראויה ונכונה.
כך או כך, אני לא חושב שיש כאן קריטריון הסתברותי או אחר. אדם צריך להחליט לעצמו עד כמה סבירות הוא צריך כדי להתחייב למערכת. נכון שבמצוות קשות או במחיר מאד גבוה (כמו להותיר גוי למות בשבת, לשיטות שכך ראוי לעשות. אני חולק על כך), יש מקום לא לציית אם הוודאות נמוכה.

נח הגיב לפני חודש 1

לא הבנתי אז מה למעשה? 🙂
למשל אני ברמה האישית סובר שהיהדות היא אכן אופציה סבירה בסה”כ, האם זה בטוח? אני ממש ממש לא חושב כך. אף שאין לי דרך לכמת את הבנתי לציר המספרים.
כיצד אני אמור לנהוג בהימור?
אני מסכים שאם אני מהמר על היהדות אני מהמר על כמה מישורים נוספים פרט לעוה”ב: מהשמעות ברמה האונטולוגית של קיומנו, על הערכים שמנחים אותנו ברמת המעשים הנורמטיבים ועל העתיד שלנו כתקווה. (כמדמוני אלו דברי פרופ’ רוזנברג).
אבל עדיין, אין לרב איזה נוסחאת קסם כיצד לבחור במעשה הנכון?

למען האמת, ברמה האישית הדת בכלל לא מפריעה לי, היא מרגישה לי הרבה יותר מלאה מאשר העגלה הריקה אף שאני מניח שמבחינת הנאות חומריות גרידא הגישה החילונית יותר “מהנה”/”נעימה” אבל מכיוון שאני כל כך רגיל לחיות בלעדיהם אז אני כלל לא מרגיש כלפיהם מחסור…
אבל עדיין, ייתכן שאני תקוע בכשל הנטורליסטי? שאני חושב שבעקבות עובדה שאני נותן X אחוזים לנכונות הדת זה סימן *שראוי* לקיים את דברי הדת? אם כך, אולי עצם ההנחה שלי שהרב יכול לענות על השאלה היא מראה שאני מאמין סמוי בנכונות הנורמות לבחירת היסתברויות, או שמדובר בסתם החלטה שרירותית אם לא ניתן לקשר בין כמות האחוזים לבין מה שראוי לעשות…

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

לא. אין לי נוסחה. אבל זה שאין נוסחה או אחוזים לא אומר שמדובר בהחלטה שרירותית. רוב ההחלטות שלנו אינן מכומתות באחוזים ובטיעון לוגי מנוסח, ובכל זאת לא הייתי מתייחס אליהן כשרירותיות.

אין שום קשר לכשל הנטורליסטי. “נכונות” הדת אינה עובדה אלא שיפוט. לא מדובר על נכונות עובדתית אלא על מחויבות והתנהלות ראויה.

נ' הגיב לפני חודש 1

נכון שזה שאין אחוזים לא אומר שמודבר בהחלטה שרירותית, אבל לבצע משהו בלי הנחת יסוד זהו כבר כן נשמע החלטה מאוד שרירותית…. כך שאשמח לדעת מדוע זה שיש לנו סבירות מסוימת שמשהו נכון גורם לנו שראוי ללכת על פיו. (זה לא מרגיש לי כאקסיומה).
לא הבנתי את הסיפא, האם “נכונות” הדת לא גוזרת מסקנות במישור העובדתי, כמו האם היה מעמד הר סיני או שלא? כך שמדובר בעבודה. ורק המעמד עצמו יוצר אצלנו הבנה נורמטיבית.

אך אם כך, אני ישאל עתה שאלה הפוכה לחלוטין: האם לא כל ספק נורמטיבי כשאין נגדו נורמה אחרת, לא מחייב ללכת על פיו?
למשל במצב היפוטטי בו מבחינתו יש סיכוי של 30% שהתרחש מעמד הר סיני, וכל שאר ה70% הנותרים הם ריקים מבחינת נורמות כדרך האתאיזם וניהיליזם, אז האם ברירת המחדל לא תהיה להקשיב אוט’ ל30% של האמונה? הרי עצם ההנחה שבהינתן מאורע כלשהוא יש לי סיבה ללכת אחרי המשמעות הערכית שלה, היא קשורה לכשל הנוטרלסיטי. כך גם פה אפילו אם יש נטייה קלה לצד הדתי אז אוט’ מן הראוי ללכת על פיו, כשאין לי נורמה אחרת שמתנגדת אליה.
אף שכאן ניתן לומר לכאורה שזאת גופא השאלה האם קיימת נורמה כזאת או שלא, אני לא חושב שזה נכון, כי אם קיימת לנו וודאות שהיה מעמד הר סיני אז נקבל את הטענה שצריכים ללכת על פיו מגלה שיש לנו כבר את הנורמה הדתית ורק השאלה מה היא, כך שבמקרה ואין טענה אחרת אז עבור כל ספק צריכים ללכת על פיו.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

לא יודע מה צריך כאן להסביר. אם אני מרגיש (=מבין) שמשהו הוא נכון אז מבחינתי הוא נכון עד שיוכיח אחרת. אתה רוצה הסבר מדוע זה נכון, ואז תוכל שוב לשאול למה להאמין להסבר הזה.
ממה שכתבת בהמשך לא הבנתי כלום.

איכא דאמרי הגיב לפני חודש 1

בהתאם לתשובתך אני חושב ששאלתי לא הובנה, אז אני ישאל אותה מחדש בסגנון שונה.
הרב בוודאי מסכים שעל מנת שאדם יקבל על עצמו עול מצוות (המימד הנורמטיבי-דתי) הוא צריך סיבה חיובית מדוע לקיימם.
הסיבה היא כמובן הטענה שאלוהים עשה את מעמד הר סיני (ראייה מהמישור העובדתי) ועל כן צריך להקשיב לו (אינטואציה במישור הנורמטיבי).
מכיוון שהסיכוי שהיה מעמד הר סיני (ואיתו המחויבות הנורמטיבית) הוא איננו וודאי! אלא נניח 50%. עולה השאלה כמה וודאות צריכים כדי לעבור מהמישור העובדתי לקבלת המצוות.
ניתן לומר פה שלושה אפשרויות – א. מדובר בהחלטה שרירותית. ב. מדובר בהחלטה אקסיומטית. ג. היא מתבססת על צירוף של הנחות קודמות ושיקולי כדאיות.
מכיוון, שאני סבור שהאופציה היחידה שמשקפת בצורה נכונה את המציאות היא ג’ אשמח לדעת אם לרב יש תשובה לזהות אילו בידיוק הנחות מסתתרות בג’ (ותזכור שהידיעה שלנו כלפי המעמד הוא איננו וודאי בכלל)..

———–
עכשיו נמשיך ולנתח את אפשרות ג’,
במידה ואנחנו מבינים שהמישור שבו אפשרות ג’ עוסקת זהו בתהליך הסקה שהוא “נכון” ו”אובייקטיבי”, מן הראוי שבמידה וקיים לנו שיקול נורמטיבי לפעול בדרך מסויימת ואין לנו שיקול הופכי אליו, מן הראוי לפעול על פיו.
ולכן במידה ואנחנו חושבים שהסיכוי שאלוהים ציווה אלינו מצוות הוא- 0.01% , ואין לנו שום שיקול נגדי ברמה הנורמטיבית, פרט לטענת ספק ש99.9% הוא לא ציווה, אבל טענת הספק הזאת ריקה מהמישור הנורמטיבי (כי אין היא אומרת שראוי שלהימנע מהדת).
אין לנו סיבה שלא לקבל את ה0.01%. כי לא מדובר פה בשיקול נגדי במישור הנורמטיבי.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

אני חושב שהבנתי היטב ועניתי על כך את מה שהיה לי לומר. אין נוסחה ואיני יודע לתת לך מדדים כמותיים. אם אינך מאמין אל תקיים.

השאר תגובה