אוקימתות בסנהדרין ח.

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיאוקימתות בסנהדרין ח.
אושרי שאל לפני שבוע 1

שלום הרב מיכאל.
היה ראוי שיופיעו בפתח דברי, תוך ניצול ההזדמנות להכרת תודה מינימלית, שירות ותשבחות על התוכן המעולה באתרך (וגם מחוץ לו, ועוד לפני שהיה קיים), על סגנונך הישיר והמנומק, ועל הנגישות והזמינות הגבוהות (ישר כח גדול גם למתחזקי האתר). אשרינו שזכינו. לצערי מה שהלב חושק הזמן עושק, ואאלץ להסתפק כעת במשפטים כלליים אלו (מעדיף תמיד יותר לפרט, שלא יראה סתם כנימוסים מקובלים, אלא שיהיה ברור שנובע ממקום אמיתי וכן). תודה רבה.
בעקבות המאמר המרתק על האוקימתות (מבט אפלטוני על האוקימתות), תהיתי מה אתה חושב על הסוגיה בסנהדרין ח. –  העמדות האמוראים את מחלוקת חכמים ור”מ במוציא שם רע (בכלל, בתחילת סנהדרין האמוראים באו עם המון מרץ. על כל שאלה וקושיה יש המון תשובות ותירוצים…). חוץ מעולא ורבא (רבה), שלפיהם אולי עוד אפשר להסביר שהמשנה באה להשמיע דין עקרוני שמתבטא דווקא במוציא שם רע, שאר האמוראים תולים מחלוקתם בנושאים כלליים (התראה סתם, התראת חבר וכו’), ושאלותי מתייחסות לתירוציהם:

  • מאוד קשה לי לראות כאן מודל של דין עקרוני שרק צריך לבודד אותו ל”תנאי מעבדה”. מדובר על התקה מוחלטת של מושא הדיון.
  • מבחינת לשון, הקשר ומבנה, האם באמת מסתבר לומר שבכך הם חלקו, כשכל המשנה עוסקת במספר הדיינים שצריך לסוגי דינים? (נניח, אם התראה סתם מחייבת מיתה, ואז נעמיד במקרה של התראה סתם, ויחלקו האם במקרה זה יש חיוב מיתה או לא. מספר הדיינים הוא תוצאה משנית ומוכרחת מהדיון העקרוני, שכלל לא מיוחד למוציא שם רע). שאלה זו לא נוגעת רק למודל שהוצע על ידך, אלא לדברי הגמרא עצמם.

תודה רבה ושפע ברכות!

1 תשובות
מיכי צוות ענה לפני שבוע 1

אושרי שלום.
חן חן.
לגבי סוגיית סנהדרין, כל שאלה כזאת זוקקת עיון בסוגיא ואין לי זמן מספיק. לכן אכתוב מקופיא.
ההסבר של אביי מדבר דווקא על מוציא שם רע, שכן דין מוצש”ר הוא ייחודי בזה שיש בו ממד ממוני וגם ממד של נפשות. וזה הוויכוח האם דנים את ממד הממון שלו בשלושה או שגם אותו ב-23. כעת חושבים באיזה ציור זה יבוא לידי ביטוי? ואומרים שזה במצב כזה שמתחייבים רק בממונות. למשל כשהתרו בה בלי הזכרת העונש. אמנם חכמים טוענים שאין ציור שבו יש רק דיון על הממון בלי הנפשות כי התראה כזאת מספיקה גם לנפשות. נכון שמחלוקתם היא בהתראה, אבל לענייננו הם חלוקים האם במוצש”ר ייתכן ציור שדנים רק על הממון או לא.
וכך הוא גם בכל ההסברים שמובאים בהמשך (אישה חבירה, התראה למלקות וכו’).
אמנם היו כאן שתי אפשרויות בפני הסוגיא לבאר את מחלוקת התנאים:

  1. הם חולקים האם כשדנים רק על הממון אכתי צריך 23 (כי יש בזה צד נפשות. כעין סברת הראשונים שלאו שאין בו מעשה אם יש היכי תמצי לעבור במעשה לוקים. ויש שיטות הפוכות בדיוק).
  2. הםא חולקים האם בכלל יש ציור כזה שדנים רק על הממון. 

הגמרא בחרה באופציה 2, כנראה מפני שברור לה שאם היה ציור של ממון בלי נפשות חכמים היו מודים שדנים בשלושה. אבל לפי שתי האפשרויות דומני שההסבר שלי למכניזם של האוקימתא מתאים גם כאן.

השאר תגובה


שאלות קשורות: