איסור נקמה כשיש מניעים נוספים

זה מוליך אותנו לשאלת הכוונה הכפולה (הקרבה לשם פסח ולשם שלמים ועוד סוגיות). מכיון שאיסור נקימה הוא איסור שביסודו הוא נפשי (והמעשה הוא רק תנאי) יש מקום לטענה שיש בזה איסור. אמנם אם היה עושה את המעשה גם בלי רגש הנקמה אז דומני שהצטרפות רגש הנקמה לא נחשבת כמניע של המעשה ולכן אין איסור פורמלי (אבל יש איסור מוסרי). זה מזכיר לי דוגמה דומה. יש פוסקים שדורשים בעבירה לשמה שיתכוין לשם שמים, ואחרת אוסרים. לי זה תמיד נראה אבסורד. אם מעשיה של יעל היו בבחינת עבירה לשמה שחז"ל משבחים אותה מאד, אז אם כוונתה לא היתה לשם שמים היה עליה להשאיר את סיסרא חי?
——————————————————————————————
שואל:
אם הבנתי אותך נכון, אמרת שמותר לעשות את המעשה, אפילו שיש בו בעיה מוסרית, כי ממילא הייתי עושה את המעשה גם בלי מניעי הנקמה? ואם כך, למה כתבת שיש איסור מוסרי? (אולי התכוונת שיש רק בעיה מוסרית, אבל לא איסור ממש?)
——————————————————————————————
הרב:
כוונתי לבעיה מוסרית. זו המשמעות של "איסור מוסרי".