אלוהים משחק בקוביות

שו”תקטגוריה: מחשבהאלוהים משחק בקוביות
דוד שיף שאל לפני 5 חודשים

אם בכל זאת מקבלים את העובדה שאלוהים הוא היד המכוונת מאחורי האבולוציה, למה שהוא יכוון את העולם בצורה כזאת? האבולוציה מלאה סבל מוות רק כדי להגיע למטרה מסויימת אחרי מיליארדי שנים של זנים שנכחדו ומתו. למה שאלוהים יבחר בדרך כזאת, אלוהים שהוא כל כך מתוכנן וטוב. נשמע לי הסבר יותר סביר שפשוט אין יד מכוונת. הרב לא חושב כך?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 חודשים

לא. כבר עניתי על כך לא פעם גם באתר כאן וגם בספריי.
הראיה הפיזיקו-תיאולוגית מבוססת על המורכבות של העולם, ומסיקה שזה נוצר על ידי מישהו. גם אם המורכבות הזאת כרוכה בסבל, השאלה ההסתברותית בעינה עומדת. כמו במשל השעון של פיילי, גם אם תראה שעון שבנוי בצורה לא אופטימלית מונח על החול, עדיין תסיק שהוא לא נוצר מעצמו. לכל היותר, ה”ראש” של השען שונה מזה שלך. לכן המסקנה היא לכל היותר שאלוקים אינו טוב ולא שהוא אינו קיים.
וגם באשר לשאלה הזאת, היא תלויה בשאלה האם יש מערכת חוקים קשיחה אחרת שתוביל את העולם לאותן תוצאות בלי הסבל והרוע הנילווים. אני בספק רב, ובכל אופן חובת הראיה היא על מי שמקשה.

דוד הגיב לפני 5 חודשים

אה ברור,לא טענתי נגד קיומו של האל בכללי, אבל באמת נראה לי יותר משכנע שאולי לא אכפת לו מאיתנו כמו שהיהדות אומרת …

א. הגיב לפני 5 חודשים

דוד, ראית סרטונים של חיות טורפות בטבע? הן דטרמיניסטיות ולכן אפשר לומר שהן רצונו הישיר של הבורא (כי למה לא ברא אחרת?) אני חושב שכדאי לך לראות את אותם סרטונים, כך תחזור לטבע עצמו אם היית בו ולהבין עד איפה זה מגיע החוסר אכפתיות. אתה תראה זוועות שאותו אל אדיש להם לגמרי והדברים שנכתבים פה הם לא כהתרסה אלא מכנות מלאה. דרך אגב, אתה יכול לראות את זה (גם אם ברמה פחותה) גם במעשה אדם בתעשיות של זמננו, שהבחירה של אותם בני אדם הם תוצאותיו ואחריותו של אותו בורא.

וכמובן (לא') הגיב לפני 5 חודשים

את האחריות על כשלי הבחירה שלך אתה כמובן מטיל על הקב”ה. גם את ה’קרדיט’ להצלחותיך אתה נותן לקב”ה, או שאת ההצלחות תייחס לעצמך?

בברכה, ש”צ

א. הגיב לפני 5 חודשים

בוודאי שאני מטיל על הקב”ה (נניח והוא אותו אל מכל אותם אלפי אלים ואלות) אלא על מי? הרי הסיבות הם לא בבחירתי, הבחירה שלי (בהנחה ויש) מצומצמת למרחב זעיר של 2% מודע (98% לא מודע) שבו אני צריך לבחור בכל השטף של הגירויים והסיבות. לגבי הצלחה, אני לא יודע מה אתה מגדיר הצלחה. יכול להיות שאני אצליח במשהו והוא זה שיביא להפך לטווח הארוך.

אבי הגיב לפני 5 חודשים

כלומר לשיטתך אם אדם הציב לעצמו מטרה, סיכויי ההצלחה שלו מורכבים מ98% משתנים פסאודו-רנדומליים ורק 2% שניתן תיאורטית לשלוט בהם?

א. הגיב לפני 5 חודשים

אתה אכן 2% מודע. קצה קרחון מעל פני הים, בהר של קרח מתחת.

אבי הגיב לפני 5 חודשים

אלה לא דברים שקולים. לא כל מה שאתה לא מודע אליו רלוונטי להצלחה שלך. אדם קובע הרבה יותר מ2% מסיכויי ההצלחה שלו (בממוצע, בוודאי במשימות פשוטות), אחרת אי אפשר היה לנהל חיים נורמליים.

בס”ד י”ג בתשרי תשפ”א

לא’ – שלום רב,

ועם שני אחוזי הבחירה אפשר להתקדם. בוחרים בטוב והמצב משתפר במקצת. ואז עולה מירווח הבחירה במקצת, ושני אחוזי הבחירה כבר נמצאים ברמה גבוהה יותר. וכך, צעד אחר צעד – אדם משפר ומרומם את מצבו. כמבואר ב’קונטרס הבחירה’ של הגרא”א דסלר (ב’מכתב מאליהו).

בברכת ‘צא מההתקרבנות והרחמים העצמיים. תתחיל לחיות!, ש”צ

א. הגיב לפני 5 חודשים

ש”צ, דבריך דברי חכמה. אני רק אסכם את הדיון פה בכללי: “אם חפץ אתה בשלוות נפש ובאושר- האמן: אם נוהה אתה אחרי האמת – חקור” (אנושי, אנושי מדי). אני בוחר בטוב, אבל לא פחות נוהה אחר האמת.

שלווה ואושר או אתגר? (לא') הגיב לפני 5 חודשים

בס”ד י”ג בתשרי, אמצע הדרך בין כיפור לסוכות

לא’ שלום רב,

שלווה ואושר מציעות דתות המזרח המציעות לאדם להתרכז בעצמו כדי להגיע ל’נירוואנה’. גם ה’אמת’ שלך הרואה בעולם מקריות גמורה משרה שלווה. לשם מה להתאמץ? ממילא תבוא בשלב כלשהו ‘יד ענקים זדונה ובוטחת’ ותהרוס הכל.

היהדות מציעה את ההיפך הגמור. היא אינה נותנת למאמין לחיות במנוחה. הוא נדרש כל הזמן להיטיב, לשפר ולתקן. בסוף סיפור הבריאה נאמר: ‘אשר ברא אלקים לעשות’. הוא השאיר את העולם לא-מושלם, כדי להטיל על האדם את האחריות לשיפורו של העולם.

אדם מאמין מודע לכך שחייו, ככל שיהיו ארוכים – ייקטעו באמצע מבלי שיסיים את מלאכת תיקון העולם. לא הוא ש’יגמור את המלאכה’, אך הוא נתבע שלא להתייאש, לעשות כל שביכולתו כדי להותיר אחריו עולם קצת יותר טוב ויפה.

בברכה, ש”צ

ראה בספרו של פרופ’ בנימין (בנו) גרוס, ‘עולם בלתי מושלם – לקראת חירות אחראית’

השאר תגובה