אמת ושקר אסתטיים
שבוע טוב.
ידועה המימרה ש"על טעם וריח אין להתווכח", או במילים אחרות, לא נכון לדבר על אסתטיקה במונחים של אמיתיות ושקריות אלא במונחים של יפה או לא יפה סובייקטיביים.
ושאלתי היא: ניקח לדוגמה את תחום הקולינריה. מצד אחד כל אדם אוהב אוכל מסוים ואינו אוהב אוכל אחר, אך מהצד השני עומדים שפים ששופטים ערך קולינרי של מנות.
וכמו כן במוזיקה או בציור. אדם יכול לאהוב מוזיקה אחת ולסבול מהאחרת, ומנגד יעמוד מוזיקאי ויביע את דעתו על הערך המוזיקלי של המוזיקה ושל ביצועה.
על פי אלו קני מידה אפשר לשפוט ערכים אסתטיים במונחים של טוב וגרוע? או שבאמת זוהי המצאה של אנשים וכל הויכוחים בין אמנים הם ויכוחי סרק? האם יש דרך לקבוע למשל שמוזיקה קלאסית \"נכונה\" יותר ממוזיקת רוק, או שציור אחד טוב מהאחר?
האם משהו יפה או לא, נדמה לי שזה באמת עניין סובייקטיבי. אף מומחה לא יכול לומר לי מה טעים או מה יפה בעיניי. אבל כמה מורכבות ותחכום יש בדבר ועד כמה הטכניקה טובה וכדומה, כאן יש מקום למומחיות.
לכל אמן גדול יש אמת מדה ביקורתית מהו טעם טוב, וכשם שיצירותיו נועדו להנעים כן תכליתן ללמד טעם טוב. לפעמים הם גם מסבירים את דרכם. באך אמר שהתכלית של כל מוזיקה היא תהלת א-להים ורענון הנפש. מוצרט אמר שמוזיקה אינה התוים אלא הדומיה שביניהם. לא כל יצירה של מוזיקה קלאסית עונה להגדרות האלו, ויש אולי יצירות של מוזיקת רוק העונות להגדרות האלו. מכל מקום, טעם טוב בד"כ נקנה ע"י הרבה האזנה/התבוננות ולימוד. הפסנתרן לאופולד גודובסקי אמר: "כשאינני מתאמן בפסנתר יום אחד – אני מבחין בזה, יומיים – עמיתי מבחינים בזה, שלשה ימים – הקהל מבחין בזה, ארבעה ימים – המבקרים מבחינים בזה". 🙂
אפשרי לדעת האם האדם חווה עונג משמיעת מוזיקה מסוימת. במובן הזה זה כן אובייקטיבי לומר שמוזיקה מסוימת גורמת לאדם מסוים עונג. ואף אולי יהיה ניתן ממבנה המוח לנבא איזו מוזיקה תגרום לו עונג.
מעבר לזה, אין שום סיבה לחשוב שקשרים מסוימים בין נוירונים שגורמים לך לאהוב משהו אחד ולהיגעל ממשהו אחר יותר נכונים או פחות נכונים מקשרים אחרים של אדם אחר.מה עוד שגם אותו אדם יכול לאהוב בזמנים שונים מוזיקה אחרת. כלומר זה לא רק קשרים בין נוירונים אלא מצב כימי בתוך המוח.
והקורלציות לדברים אחרים שהם אובייקטיביים יותר זה מעניינו של הסטגימה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer