בחירה חופשית אתאיסט

שו”תקטגוריה: אמונהבחירה חופשית אתאיסט
ק שאל לפני שבוע 1

בס”ד
שלום הרב,
אתה בד”כ רוצה לאמר שאין אתאיסט מוסרי, אך רציתי לשאולך אם אתאיסט שחש שיש לו בחירה חופשית הוא קוהרנטי? הרי מושג הבחירה נוצר במצב הביניים שבין הרצון ללכת אחרי ערך X לבין הטבע או גורם אחר שגורר ללכת עם מעשה Y. וכמו הרמח”ל ודבריך על עבד ה’ הוא לבדו חופשי.
כך שרציתי לשאול האם ניתן לגזור את האמונה בדבר קיומם של ערכים חיצוניים (ואולי גם משם לאמונה באלוהים ע”י הראיה מן המוסר) בעקבות אמונה בבחירה חופשית, אף למי שמהשפה ולחוץ שולל את המוסר..?
אני חושב שאין לגמרי זהות בין הדברים, כי הוא יכול להודות שייתכן ושיש לנו יכולת לפעול בבחירה ברמה הפוטנציאלית אבל זה לא מתממש לעולם, כי תמיד נגרר אחרי יצרינו , אך אם כך הוא לא ברור מדוע הוא מניח את ההנחה האונטולוגית הזאת על קיומה של יכולת בחירה שלעולם לא הופעלה…
כי לא זכור לי שראיתי שכתבת זאת מפורשות באחד מהמחברות.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שבוע 1

לא בטוח שהבנתי את השאלה. ברמה הפילוסופית קשה לי לקבל אתאיסט עם ערכים. ברור שבפועל יש כאלה, ולכן לדעתי הם מאמינים סמויים (או לא מודעים).
ערכים אינם תנאי לבחירה, אבל בלי ערכים אין משמעות וחשיבות לבחירה (המודל של שווייץ שאני נוהג להשתמש בו).
לכן יכולה להיות בחירה גם בעולם אתאיסטי, אבל לא תהיה לה משמעות. ואולי זה גופא מה שאתה עצמך כתבת על בחירה שמעולם לא הופעלה (לא הבנתי עד הסוף).

רציונלי(יחסית) הגיב לפני שבוע 1

הרבה פעמים זה בילבול בין המושג ערך למושג רגש כיום גם מגדירים רצון לעזור לבנאדם שאוהבים (כחבר קרוב או כבן משפחה) כערך..למרות שמרבית הפעמים זה לא ערך אלא סתם תחושת שייכות טבעית
כ

א. הגיב לפני שבוע 1

אתה מקבל את זה שיש אתאיסט טוב ואתאיסט רע? שיש דתי טוב ויש דתי רע?
מה שייך אמונה לערכים?

מיכי הגיב לפני שבוע 1

יש דתי טוב ורע. אצל אתאיסט יש התנהגות טובה אבל לא ערכים. אתאיסט מוסרי אינו עקבי. הסברתי זאת במחברת הרביעית (שיחה רביעית בספרי המצוי הראשון) חלק ג.

א. הגיב לפני שבוע 1

המחברת לא נפתחת לי. לא יודע מה כתבת, אבל אני לא מבין מדוע.
אתאיסט מוסרי הוא מוסרי כי הוא מקיים את החיים.
אתה יכול לראות בזה ‘צו’ של ההוויה אילו היינו אומרים שיש לה רצון.
או אהבת אלוהים במובן הטבע.

ק הגיב לפני שבוע 1

תודה. התכוונתי שאם הבחירה אף פעם לא הופעלה אז כיצד הוא יודע שיש לו בחירה… מבחינת תערו של אוקאהם עדיף לא לקבל זאת. אך חשבתי כרגע על כמה ערעורים לראיה:
א. בחירה בלי משמעות (שוויץ) זה לא באמת בחירה לשיטתך נכון? זה בין אקראיות לpicking. ככה שעדיין זה לא פירכה.
ב. אם אתאיסט חי בקונספציה שיש לו ערכים ושזה לא קשור לאלוהים, האם הוא יכול לבחור? לכאורה כן. ואז הראיה נופלת.
ג. אבל בו נניח שהוא לאחר שקרא את ספרך הוא החליט לזנוח את המוסר האובייקטיבי והתחיל לקבל את המוסר כמוסכמה חברתית בלתי כתובה. אבל בתוך תוכו הוא מתייחס למוסכמה הזאת כלא שרירותית בכלל אלא כ”אובייקטיבית” (אבל כמובן שמבחינה השקפתית-אונטולוגית היא סובייקטיבית, כדי לא להיות ח”ו מאמין… 🙂 ) האם עדיין זה נקרא שהוא יכול לממש את הבחירה? לכאורה כן. אף שזה קצת מלוכלך.
ד. האם האתאיסט יכול להיתלות באדם מאמין שלשיטתו יש ערכים אובייקטיביים ואותו אדם מאמין טוען שיש לו בחירה חופשית, וגם נראה חיצונית לכך שהוא מתמודד עם יצה”ר ועברות. מצד שני הוא יכול להקשות ביתר שאת על חולשת הרצון וכו’, אבל האם נכון לו יהיה להביא ראיה מהאדם הדתי ולהאמין בפוטנציאל שלו לבחירה חופשית?

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

א-ג. היא כן הופעלה כי יש לו ערכים. אלא שלטענתי פירוש הדבר הוא שאותו אדם אינו אתאיסט אלא מאמין לא מודע. ואכן אדם כזה בוחר במובן המלא.
ד. הראיה מהמאמין היא מפוקפקת. הוא יכול לתלות את תחושתו של המאמין באשלייה, כמו שאמונתו באלוהים היא אשלייה בעיניו. ראיה ודאי אין כאן.

ק הגיב לפני שבוע 1

אוקיי תודה רבה, אכן אם ככה הראיה בעייתית. אף שהיא יכולה להיות כמזלג נחמד. וכסניף.
רק בא. לא הבנתי מדוע זה בחירה הרי בשוויץ לכאורה אין בכלל בחירה לא? picking עם RP וכו’

מיכי הגיב לפני שבוע 1

בחירה לא צריכה rp. בחירה היא הפוטנציאל שאם יתעורר rp ניתן להתגבר ולהטיל עליו ווטו.

השאר תגובה