בישול עכו"ם

שו”תקטגוריה: הלכהבישול עכו"ם
שואל שאל לפני 3 שנים

שלום הרב אברהם
 
רק לאחרונה התחלתי לקרוא את מאמריך.  נדמה לי שאתה מנסה לגעת בנושאים הבוערים בתקופתנו ולהישאר נאמן לגבולות ההלכה.  יישר כח על האומץ לחפש את האמת.
 
היום קראתי מאמר מתוך האתר שלך בשם “ביטול ושינוי תקנות בימינו”.  התעניינתי במאמר שלך בעקבות “פסק דין” חדש שיצא לאור (מצ”ב) לפני כשלשה חודשים ע”י התנועה הקונסרטיבית.  המאמר עוסק בנושא היחס לגוי ביהדות, ובסוף המאמר המקיף הם פוסקים לבטל את איסורי בישו”ל עכו”ם וסתם יינם, מהסיבה שטעם האיסור הוא “משום בנותיהם” והיום אין זה רלוונטי.  מניעה מאכילת בישולי עכו”ם איננה מונעת נישואי תערובת, ואכילת בישולי עכו”ם איננה הסיבה לתופעת נישואי התערובת.  (הבאת במאמרך התייחסות של בעלי התוספות לבישולי עכו”ם וסתם יינם.)
 
בינתיים לא נראה שאיסור בישולי עכו”ם הוא המאבק הבא של מבקשי שינויים בהלכה בתוך העולם האורטודוקסי, אבל עדיין יש לשאול.  הפוסקים (וביניהם מכון צומת) ממשיכים קדימה ומפתחים טכנולוגיה המאפשרת שמירה על הלכות בישולי עכו”ם (אפליקציות המאפשרות ליהודי להדליק את האש מרחוק, וכדומה) שאין לה שום קשר לטעם הדין, אלא כהצעת פתרונות להלכה היבשה.  לכאורה לפי מאמרך – זה יכול להתפרש כחוכא ואטלולא שרבנים מחפשים פתרונות לבעיה שאיננה קיימת, רק בגלל שזו תקנה.  
 
לאור המאמר שלך ומסקנותיו, האם הפסיקה הקונסרבטיבית היא סוג של “גם כאשר אין בכלל בי”ד ניתן ליצור קונצנזוס ‘מלמטה’ ” (ציטוט מתוך הסיום במאמרך.)?
 
אם יהיה לך זמן לחשוב ולענות לי – אנא תתיחס לעצם הענין, ותתעלם מהיותם קונסרבטיבים, ומכך שב”פסק” שלהם הם בכלל לא מוטרדים מהצורך בבית דין אחר או ב”ד גדול בחכמה ובמנין, אלא מבטלים תקנה בקלות.
 
תודה מראש,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

שלום רב.
 
ראשית, כלל נקוט בידי שאיני מתייחס אף פעם לטוען אלא רק לטענה. לכן ממש לא חשוב לי אם הטיעון הוא של קונסרבטיבים, נוצרים או של אורתודוכסים. יש טיעונים אוויליים של האחרונים ומצויינים של הראשונים.
 
שנית, אינך יכול להתעלם משאלת היכולת לבטל תקנות (גם כשבטל טעמן). הרי זה מוקד הדיון. הויכוח העקרוני מול הקונסרבטיביות ברוב המקרים אינו בשאלה האם התקנה עדיין רלוונטית אלא בשאלה האם יש לנו סמכות לבטלה. אמנם יש לא מעט אנשים שלא מוכנים להכיר/להודות בזה.
אבל גם לעצם העניין איני בטוח שהאיסור כיום לא משיג את יעדיו. להערכתי הוא כן מונע, ולו במקצת, את הקשרים. זה ודאי לא מספיק חד וברור כדי לבטל תקנה בלי שיש סמכות (כי כפי שכתבתי כשהמצב חד וברור – יש לא מעט תקדימים לביטול תקנות גם בלי בי”ד גדול בחכמה ומניין. דומני שהפניתי לפרק האחרון בספרו של נריה גוטל, השתנות הטבעים, ע”ש).
לכן תעלולי מכון צמת, עם כל הגיחוך שגם אני חש ביחס אליהם, לפעמים הם מוצא מתבקש והיחיד האפשרי שכן יש בהלכה ממד פורמלי שאיננו יכולים לסטות ממנו. זה מיועד, בין היתר, בדיוק למצבים שבהם השתכנענו שמן הראוי לשנות אבל אין לנו סמכות לעשות זאת. וכמובן גם למצבים נוספים (כשהאיסור כן בתוקף אבל יש מצבים שבהם מן הראוי להקל ולעקוף אותו, כמו בתי חולים וכדומה).
מה שכתבתי הוא שבמצבים שבהם ניתן לעשות שינוי והממסד הרבני לא עושה אותו, שם לפעמים הוא נוצר מלמטה וטוב שכך (כמו לימוד תורה לנשים). זה מכניזם שלפעמים (לא תמיד) כרוך באיסור של הראשונים שנשכבים על הגדר, והלגיטימיות מגיעה בשלב ב כשכבר פשט ההיתר.
 
במקרה דנן קשה לי לתת לגיטימציה למי שיעשה שינוי מלמטה שכן לא נראה לי שהאיסור איבד את כל משמעותו בעליל. מאידך, מי שיערים עליו תבוא עליו ברכה. וכשהדבר פוגע באחר (כלומר בגוי) גם יש מקום להקל שכן פגיעה באדם היא סיבה לעבור איסור דרבנן (מדין כבוד הבריות). אמנם יש שיאמרו לך שזה לא שייך ביחס לגוי, אבל אין חלקי עמהם. ראה מאמרי כאן.
 
כל טוב,

השאר תגובה