בכל זאת בחירות

שו”תקטגוריה: כלליבכל זאת בחירות
יוסי שאל לפני חודש 1

בעקבות שרשור שראיתי באתר בנוגע לשוחד שמקבלים החרדים ובקשר לזה שכל המפלגות לא  ראויות בעיניך לפתק בקלפי, צצו לי כמה הערות. 
א. האם 70,000 האברכים כל כך מזיקים למשק? במיוחד בדורנו שרבות מנשותיהם מביאות משכורות מכובדות הביתה. האם ה800 ש”ח דתות הם עידוד ל”תופעה החולנית” או בסך הכל תקציב בסיסי לציבור שלא נהנה למשל מחלק גדול של תקציב התרבות (לצורך העניין נקרא לזה תרבות יהודית…) והאם בעיניך יש הגיון למחות נגד אנשים שהחליטו לחיות בצמצום? הרי ההחלטה היא אינדיבידואלית לחלוטין. (אמנם כאן זו אג’נדה ציבורית, אך כל אדם יכול להחליט על עצמו) אף אחד לא יוצא לעבוד בשביל לתרום למשק אלא כדי לתרום לעצמו. איך אפשר לשלול תקציבים רק כדי להכריח ציבור לשנות את אורח חייו? הוא פשוט לא מעוניין בזה. 
ב. לא ציינת מדוע אתה פוסל את רשימת ‘ימינה’.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

א. הם לא מזיקים אלא לא מועילים. רבים מהם לא מתאימים לשבת וללמוד ואין סיבה שייפלו כעול על הציבור. זו לא תרבות אלא חוסר תרבות. זכותם כמובן להחזיק בכל עמדה שימצאו לנכון אבל אין סיבה שהמדינה שמשלמת את כל המחירים למדיניות המופקרת הזאת תעודד אותה.
אני לא מוחה נגד מי שהחליט לחיות בצמצום, אם הוא מתאים לזה. להיפך, לאלו שמתאימים אני בעד להגדיל משמעותית את התקצוב (כתבתי על כך טור מיוחד 34, עיין שם). אלא שכרגע הנציגים שלהם ימנעו מדיניות כזאת בכל מחיר כי התשלום לאברכים לא מיועד לאברכים אלא שוחד לעסקנים שיוכלו להמשיך ולהחזיק את ל הציבור שלהם בגרון. מה עוד שהמחאה שלי אינה נגד החיים בצמצום אלא נגד המימון והעידוד שלהם לעשות זאת.
אגב, הנשים שלהם בד”כ לא מביאות משכורות מכובדות הביתה, וחבל.
אף אחד לא מעוניין לכפות אותם לשנות את אורח חייהם. כרגע אנחנו מעודדים אותם לעשות זאת. מי שרוצה שיממן זאת לעצמו.
ב. לרשימת בנט שקד אולי הייתי מצביע. אבל ימינה היא מפלגה חרדית. כל הצבעותיה יהיו כמו ההצבעות של החרדים ותקומה, בדיוק כפי שהיה בתקופה הקודמת של הבית היהודי שהיה באותו הרכב בדיוק. כבר עמדתי על כך כאן בעבר.

שי זילברשטיין הגיב לפני חודש 1

הרב מיכי,
כתבת שמפלגת ימינה לא תעשה הרבה שינויים. אילו נושאים לדעתך צריך לקדם בכנסת ?

מיכי הגיב לפני חודש 1

לא זוכר שכתבתי זאת. כתבתי שאין צפוי שינוי מול הבית היהודי. לעצם העניין, בעיקר בתחום השוויון לאוכלוסיות שונות והפרדת ממדינה. ורצוי גם במדיניות הביטחון, בעיקר מול עזה.

י.ד. הגיב לפני חודש 1

צריך לזכור שישנם לא מעט תשלומי העברה עקיפים שאינם נכללים ב800 שח שהאברכים מקבלים אבל עדין מאפשרים להם לחיות חיים נוחים למדי, בין אם זה סבסוד של טיפולים בריאותיים, מערכת חינוך מסובסדת, הנחות בארנונה לרמת הכנסה נמוכה, השלמת הכנסה לאברכים, קצבאות ילדים ועוד ועוד. איכשהו לומדים מסכת כתובות ושוכחים את מה שאומרת הגמרא: יארוד ילדה ואבני מתא שדיא – התנין הוליד תולדותיו והטיל פרנסתן על בני העיר: (מט:). אנשים מולידים ילדים אבל הציבור נדרש לסבסד אותם.

יוסי הגיב לפני חודש 1

כאמור, סך הכל ישנם 70,000 “לא מועילים” שמתוכם רבים שלומדים. ומתוך אלה שלא לומדים ישנם רבים וטובים שהנשים עובדות בהייטק (לראיה ניתן לראות את גודל הכיתות ללימוד תכנות בסמינרים שרק הולך ומתפתח) לכן גודל התופעה אינו כל כך גדול בשביל לתת לו כזה משקל ולפסול את מי ש”משחד” את החרדים.

מיכי הגיב לפני חודש 1

יש שם מיליון לא מועילים. גם אלו שאינם אברכים לא מועילים כי לא קיבלו הכשרה ותרומתם למשק עלובה. וכך גם לצבא ולאקדמיה ולתקשורת.
דומני שמיצינו.

יוסי הגיב לפני חודש 1

דווקא סוגיה ארוכה וסבוכה שיש בה עוד הרבה מה לדון. לי אישית לא די בהכללות. צא וראה כמה אנשים בעלי תארים זורקים את התעודה אחרי כן לפח או שמתקבלים לעבודה שאינה מזקיקה הכשרה כלשהי (כדוגמת עולם הביטוח). האם מסדר מדפים באושר עד אינו מועיל למשק? רבה בחיידר, מוכרים, פקידי בנק וכו וכו (בציבור החסידי העבודות האלו מצויות בשפע) דווקא תפקיד הדורש הכשרה מועיל? האם מליון איש לא מועילים? המכללות החרדיות רק הולכות וגדילות ותכף לקרנות כמו טורנטו לא נותר כסף לממן את הכמויות שמתדפקים לפתחם כדי לקבל הכשרה. עצוב לראות איך הסטריוטיפים חודרים עמוק לכל מקום ולכל אדם באשר הוא. כאמור ישנם סך הכל כמה עשרות אלפי אברכים שחלקם הגדול שוקד ומתמיד. לומר על מיליון איש שאינם מועילים זו חוסר רגישות ובעיקר חסר אחיזה במציאות.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

טוב, כעת אני כבר ממש מתחיל לכעוס. בעיניי מאד עצוב שלבני אדם יש כזו מודעות עצמית חלשה ועלובה עד שהם לא מסוגלים לראות את המציאות בעיניים מפוכחות ושמחשבתם שבויה באגנ’דה מצומצמת. מכאן כנראה יוצאים השוואות וטיעונים כה מופרכים (הגם שהם נאמרים בנימה נוגה וצדקנית, שלוקה בפסיב אגרסיב שאמורה לשלוח אותי לפינה לעשות חשבון נפש כמו אימא פולנייה).

אז הנה כמה עובדות וטענות יסוד שכדאי לקחת בחשבון. ממש על קצה המזלג. בחברה מודרנית צריך עובדים מכל הסוגים. גם מסדרי מדפים ופקידי בנק. ברור. מי אמר שלא?
אבל חברה שמכשירה רק עובדים ברמה הנמוכה הזאת היא חברה לא יצרנית שנופלת לעול על המשק. מה היית אומר אם החברה הכללית בישראל הייתה מתמקדת בהכשרת זבנים, מסדרי מדפים וסוכני ביטוח? אם כולם כאלה, מי אמור לשאת את המשק על גביו? מי אמור ויכול להקים סטרטאפים וחברות שמכניסים כסף למעגל המשקי, ושרק בזכותם יוכל המשק לקיים גם זבנים ומסדרי מדפים? נותני שירותים ומוכרים בחנויות מעבירים כסף ממקום למקום, אבל מישהו צריך גם להכניס את הכסף (או המוצרים) למעגל המשקי. מי יביא את הרעיונות ואת החשיבה בגדול? מי יקבל כלים לטפל בבעיות שיש בחברה שלו, וקודם כל להבין את תחלואיה? השכלה של חיידר לא ממש עושה את זה.
ותרשה לי לא להתייחס כאן למכללות החרדיות המפוארות שהזכרת, שמדגימות היטב כמה מהבעיות הללו. ואני גם לא אתייחס לתפיסות של החברה הזאת לגבי מחויבויות כמו מס הכנסה, שירות צבאי וכדומה, כי אני כבר צופה השוואות נואלות נוסח אלו שהופיעו כאן קודם.
ולסיום. אכן, הכללות כמו “האם עובדים זוטרים לא תורמים למשק” (שלוקות בכשל הכללה כל כך פשוט: ברור שצריך גם אותם, אבל חברה שמעודדת את כולם להיות כאלה היא בעייתית ביותר) מזיקות מאד להסקת המסקנות. עצוב שאדם משתמש בהכללות כדי להסיק מסקנות. אז בכל זאת אני מציע לעזוב את הפסיב אגרסיב ולהתחיל לחשוב בלי הכללות לא מוצדקות ועם הכללות מוצדקות.
ולא, ממש לא אמרתי שבחברה הכללית אין בעיות ושהיא חפה מטעויות ובעיות. אני רק מקדים את הנזיפות הפסיב אגרסיב הצפויות לבוא עלינו לטובה.

יוסי הגיב לפני חודש 1

דווקא אני לא חסכתי ביקורת מאז ומעולם בשלל נושאים על הציבור החרדי ואני לגמרי מסכים שיש לשלב יותר לימודי ליבה בבתי הספר ויותר חרדים בצבא. עם זאת, כאן זה מרגיש לי יותר סוג של סלידה מאשר טיעונים עניינים.. מכיוון שלומר על כל החרדים שהם לא מועילים זו הכללה גסה שלגמרי מצדיקה את סגנון התגובה. מה עם הבנות שעובדות בהייטק (כדאי שתברר את הכמויות… אפרופו עובדות) או שלומדות תואר בסמינרים שמלמדים תארים (שמא גם בלימודים האלה אתה מזלזל)? מה עם חרדים שכן למדו בבתי ספר המלמדים ליבה ולמדו בתיכון? ומה עם תודעת השירות של אלפים המתנדבים בהצלה, במדא, ביד שרה, בעזר מציון ועוד ועוד?
והוספתי גם שמלבד זאת רוב רובם של החרדים תורמים בעבודות כאלה ואחרות ולא נכון לומר עליהם ש”אינם מועילים”. תרשה לי לא לרדת לדיון הקטנוני אם מדובר בנזיפה של אמא פולנייה או לא, אך זה לגמרי לא מגיע מתוך אג’נדה מצומצמת, אלא זה פשוט מפתיע לראות איך אנשים שבתחומים מסויימים מתבטאים בחכמה ומנתחים כל דבר לעומק נופלים בנושאים אחרים להכללות גסות וברוטליות. אדם שמדקדק עם אנשים על קוצה של מילה אומר “מליון לא מועילים”.
לא פסיב ולא אגרסיב, בסך הכל מצפה לעניינות. וכן, בתור חרדי ברור שזה יכתב בנימה קצת פגועה על אף הסגנון הקר מדי המקובל באתר.

י.ד. הגיב לפני חודש 1

אין מה לעשות, יוסי. כש3/4 מהחרדים הנרשמים ללימודים אקדמיים נושרים במהלך הלימודים אני מבין שיש כאן איזו בעיה. מעבר לכך, כשכנראה תקום כאן ממשלה אנטי חרדית שמצד אחד תקצץ את תשלומי העברה ומן הצד השני תחזק את ידי מחללי השבת ימצאו החרדים את עצמם במצב הגרוע ביותר. מצד אחד הם יידרשו לעבוד כי תשלומי ההעברה מצד הממשלה יפסקו, מצד שני החולשה היחסית שלהם בשוק העבודה שדוחפת אותם לעבודות שירותים מהסוג הנמוך ביותר תציב אותם בעמדת מיקוח נמוכה מאד מול לחצי שוק העבודה. האם אתה בטוח שהעוני לא יעביר אותם על דעת קונם (עיין או”ח סימן קנו)?
כמה הדגישו חכמים את חשיבות לימוד מלאכה עד כדי כך שהתירו אותה בשבת ולא אסרו אותה משום עובדין דחול (עיין או:ח סימן שו סק”ו; ומכאן התר לסטודנט ללמוד למבחן בשבת) אבל החרדים מתעלמים מההלכות הללו. הרי ברור שבדורנו מקצועות הליבה הם לימוד מלאכה ועוד שאנו נמצאים כולנו בחברה עשירה המאפשרת לימוד תורה לצד לימודי חול בלי לפגוע במידה רבה בלימודי קודש (ראה ישיבות תיכוניות חרדיות כמו מערבא וישוב חדש) אבל בשביל רוב החרדים שאני. חס וחלילה שהבנים ילמדו אנגלית, מתמטיקה, פיסיקה ועברית. הם עוד עלולים להיהפך לעצמאיים ולהתגייס לצבא… וכך נשארים רוב החרדים חלשים ומסכנים חשופים לכל עלה נידף.

מיכי הגיב לפני חודש 1

אין לי אלא להפנות אותך שוב להודעתי הקודמת. אם עדיף בעיניך להיעלב ולחזור שוב על אותם טיעונים שכבר הסברתי מדוע אינם רלוונטיים – זו כמובן זכותך. אבל כשלעצמי איני רואה טעם להמשיך. הכל הוסבר. כל טוב.

יוסי הגיב לפני חודש 1

רק לחדד דבריי.
אם היית רושם “לחרדים יש לאן לשאוף ולהתקדם,החינוך לפסיביות מזיק לה” – הייתי מצדד לדבריך במאת האחוזים.
ציירת את זה בצורה מעוות וכוללנית ורק על זה בלבד מחיתי וקבלתי ולכן הטיעונים רלוונטיים ביותר ועומדים בעיניהם. מעבר לטיעונים רציונליים ישנו גם עניין הניסוח ודרך הצגת הדברים.
אם אתה בוחר להתעלם – זו כמובן זכותך.
כל טוב.

בס”ד עש”ק ובאו עליך כל הברכות האלה ע”ט

התרומה הכלכלית של מפעל היא בראש ובראשונה במפעל מייצא המכניס למערכת הכלכלית כסף מחו”ל ובכך מגדיל את משאביה הכלכליים של המדינה.

לפי זה יוצא שהאברך תורם לכלכלת המדינה הרבה יותר מחבירו הפקיד, המורה, עורך הדין או סוכן הביטוח, שהרי הכסף שהם מרוויחים נמצא כבר במערכת הכלכלית של המדינה, בעוד שהאברך מצריך את מנהלי הכולל להביא תרומות, ובכך להוסיף כסף למערכת הכלכלית.

כל זה כמובן רק מההיבט הכלכלי הצרוף, מבלי להביא בחשבון את הברכה הכלכלית והבטחונית המושפעת לעם ישראל בזכות לימוד התורה וקיומה.

בברכה, ש”צ

אף שמבחינת כלכלת המדינה תרומתו של אברך גדולה בהרבה, מגיע שלב שעליו ‘לעשות לביתו’ ולפרנס את משפחתו בעבודה המכניסה יותר כסף לעצמו, ואז יש מצב ש’חייך קודמים’ וצריך לצאת לעבודה.

ועכ”פ גם בעל משפחה חרדי תורם יותר לכלכלת המדינה מאשר חילוני, שכן הוא ומשפחתו צורכים הרבה יותר מסיבות כשרות את תוצרת הארץ, ופחות מבלים בחו”ל,כך שהצרכן החרדי מביא יותר לחיזוק מפעלי הייצור שבארץ.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

ברור. לכן התחזיות האפוקליפטיות על גידול האחוז של החרדים באוכלוסיה טומנות בחובן פוטנציאל לברכה כלכלית מופלאה (ענף השנור שמחזיק את כל המשק ישגשג כשושנה). פויה, סתם אנטישמים…

ענף השנור האקדמי הגיב לפני חודש 1

ענף השנור משגשג גם כיום בזכות העולם האקדמי השואב סכומים אדירים של תרומות וקרנות מחו”ל, שאף הם מוסיפים מזומנים לכלכלה הלאומית. הבעייה שם רק שחלק ניכר מהכסף מחו”ל מממן תעמולה לחרם על ישראל, הפוגעת בכלכלה 🙂

בברכה, שנורר צרכן

מיכי הגיב לפני חודש 1

נודע לי שכרגע עובדים בחברת הסטרט אפ פוניבז’ על טכנולוגיה עילית של ננו-שנור ומקווים למזער כך את השטרות באופן שלא יגלו אותם במכס ובמס הכנסה. הכל למען שגשוג המשק ופריחתו כמובן.
מסדרי המדפים באושר עד וברכת רחל של דור העתיד כרגע נכנסו לישיבה קטנה טהן צריכים לבחור מגמה. ההתלבטות היא בין סידור מדפים גרעיני שמבוסס על מים מינרליים כבדים (=איזוטופ של סופר דרינק מועשר) לבין ננו-שנור.

י.ד. הגיב לפני חודש 1

ענף השנור אכן אפשר לארץ ישראל לסגור את מאזן התשלומים מול חו”ל במאות השנים האחרונות, למעשה, עד שנת 2000 שאז ישראל עברה לעודף במאזן התשלומים. מבחינה זו לא היה הבדל גדול בין הישוב הישן לישוב החדש או בניסוח מודרני בין הציונים לחרדים. ההבדל האמיתי היה שהציונים השתמשו בשנור כדי להקים כאן חברה מדעית וטכנולוגית שלראשונה אפשרה לישוב היהודי להתקיים בארץ ישראל בלי להסתמך על ענף השנור.
הכוללים, כמו גופי חברה אזרחית מימין ומשמאל, אכן ממשיכים את ענף השנור ולכן מבחינה טכנית בהחלט אפשר לראות בהם ענף יצוא של מדינת ישראל (אולי זו הסיבה מדוע מדינת ישראל איננה מטילה מגבלות על תקצוב גופי חברה אזרחית בידי מדינות זרות). עם זאת, היכולת הכלכלית של תמיכה דרך ענף השנור מוגבלת. אם נשווה זאת למציאות אקולוגית כל יצור המתקיים על חשבון יצורים אחרים מוגבל ביחס לאלו שהוא ניזון מהם. כך למשל יחס אוכלי צמחים לצמחים הוא בערך 1 ל10 ויחס הטורפים לאוכלי צמחים הוא גם כן 1 ל10 (על פי המספרים שהביא יובל נח הררי מספר האנשים במדינת ישראל הוא בערך 8 מיליון והתרנגולות 200 מיליון – יחס של 1 ל25). אם החרדים עברו את היחס הזה הם ימצאו את עצמם ניצבו מול מגבלת המחסור ומספרם יצטרך לפחות.

י.ד. הגיב לפני חודש 1

בשמונה מיליון ישראלים שאוכלים תרנגולות לא נכללים כמובן הרב מיכי ויובל נוח הררי ששניהם צמחוניים.

סידור מדפים אקדמי הגיב לפני חודש 1

היום מצריכים בעולם האקדמי תואר שני למסדרי מדפים בספריות :

בברכה, מסדר המדפים הלא אקדמי, ספריית ‘יד הרב נסים’

וברצינות – פועל פשוט בחקלאות ובתעשייה תורם לכלכלת המדינה לא פחות מאקדמאי מדופלם.

י.ד. הגיב לפני חודש 1

שצ”ל,
זה תלוי בהון האנושי שלו. פועל פשוט בעל הכשרה הנדסית, שיודע לקרוא אנגלית ולהבין מערכות הנדסיות בהחלטת תורם לא פחות מאקדמאי מדופלם ואפילו יותר (וגם מתוגמל יותר כמו שיעידו כל אלו הדוקטורים שנתקעו בלי תקן אקדמי). פועל פשוט שלא מבין מהחיים שלו ועושה רק מה שאומרים לו לעשות תורם הרבה פחות.
בברכת העבודה משחררת (סיסמת הסוציאליסטים),
פועל פשוט בתעשייה

ללמוד לאלתר הגיב לפני חודש 1

בס”ד כ’ באלול ע”ט

לי”ד – שלום רב,

מה שתורם להצלחת פועל היא יכולתו להתמודד עם תקלות בלתי צפויות בעבודה, להגדיל ראש ולאלתר פתרונות יצירתיים, מה שלא נלמד דווקא בעולם אקדמי שבו מתרגלים שנים רבות לכפיפות ל’דיסציפלינה השפיטה’. חשיבה יצירתית מאלתרת נלמדת בעיקר ב’בית הספר של החיים’.

בברכה, מסדר המדפים

יוסי הגיב לפני חודש 1

צריך להוסיף שכיום מעבר למקצועות שמכריחים לימוד תואר, התואר הופך אט אט לפחות רלוונטי לקריירה המעשית (יעידו הכיתות ההולכות ומצטמצמות בענף התקשורת למשל) כך גם ההיגיון נותן, כי בהרבה מקרים בשביל לקבל תואר יש לקבל ציון 60-65. כך שלמעשה למעלה משליש מהחומר לא בוער לנו שהתלמיד יידע… מתוך ה60 חלק גדול נענה על פי ניחוש ואינטואיציה וחלק יותר גדול אינו רלוונטי לעבודה המעשית וחלק אחר נשכח במהלך הזמן. בסופו של דבר, הסטאז’ והניסיון המעשי הם מה שמכשירים את העובד בפועל, הרבה מעבר לשלוש שנות דחיסה לימודית של חומרים רבים שכלל אינם רלוונטיים (כמו למשל רופא כליות שלמד בתואר הראשון את כל סוגי הרפואה למיניהם אע”פ שלא היה לו בזה כל צורך). התואר חשוב לשם תואר. האם אדם שלמד קורס מקוצר בתכנות וקיבל תעודה “עלובה” יתקדם מבחינת הקריירה פחות מאשר בעל תואר? האם הוא מבין פחות את התחום? יעידו על כך אלפי עדים ומתכנתים שהתשובה היא שלילית לגמרי.

השאר תגובה