בעלות אפלטונית

למה אינך ממשיך כאן? אני מעביר את השאלה לכאן:
אולי לא הסברתי את השאלה נכון אני רוצה להבין אך עובד בידיוק העיניין של הפקר ב״ד הפקר אך יש להם כח לעשות זאת בלי לומר שהם עוקרים דבר מן התורה בישלמא אם אומרים שבעלות זה מוסכמה חברתית אז למייצבי החברה ב״ד יהיה להם כח להפקיעה את הבעלות אבל אם ‏נאמר שזה בעלות בגלל מציאות מטאפיסית אז אני לא מבין אם תוכל להאיר לי בדבר. תודה

תשובתי:
עניתי על כך. כיצד לדעתך מעשה קניין מפקיע בעלות ויוצר בעלות למישהו אחר? מעשים יוצרים שינוי במטפיזיקה ההלכתית. הפקר בי"ד גם הוא מעשה שיוצר שינוי כזה. לא רואה שום בעיה.

אך הקנאה זה כשיש לי בעלות בקיניין אני יכול לשנות להחיל בו שינוי אבל איך בי״ד יוכלים הרי אין להם בעלות על הקיניין לכאורה וגם הדרשות המוזכרות על התלמוד לפי שיטת הרב הם לא גזירות התורה אלא כך תפסו חכמים את הבעלות ‏ כמו שהרב מסביר בעיניין היאוש בעלים

אני לא מבין את הדיון הזה. כמו שהבעלים יכול לשנות קניין גם בי"ד יכול. הוא נציג הציבור ויכול לפעול על כל נכס בטריטוריה שלו.
בכל אופן, כל הדיון הזה לא קשור לשאלה של מטפיזיקה ואפלטוניות שבה פתחת.

אז תוכל להסביר לי באופן סברתי מאפה הכח הזה של בי״ד עלינו אז מה שהוא נציג הציבור האם זה כח שהציבור נותן לו באופן מודע ? אם הציבור לא ירצה לתת לו את הכוח הזה בהפקר יוכל לעשות זאת ? תודה

לא צריך הסכמה של הציבור.
בי"ד מקבל את כוחו וסמכותו מלמעלה (בשרשרת הסמיכה). כמו שהוא יכול לקבוע הוראות הלכתיות שמחייבות את הציבור הוא יכול לקבוע הוראות משפטיות, להפקיר ממון וכו'.

האם לפי אריסטו אין הבחנה בין עצם למקרים? ומשכך גם מושגים כמו " ציצית" או "דמוקרטיה" או " דופן " שיחסרו אלמנטים מסוימים, עדיין לא יאבדו את שמם?

שאלה טריקית. הוא מדבר על עצמים. לגבי מושגים, אם מבחינים בין עצם למקרה חוזרים לאפלטוניות. במושגים ניתן להבחין בין מאפיינים מהותיים ומקריים, אבל עצם של מושג לא קיים. אם יופיע מושג שיחסר מאפיינים לא מהותיים הוא לא יאבד את שמו.