גוי שרוצה ברכת ה'

שו”תקטגוריה: הלכהגוי שרוצה ברכת ה'
בשם איוואן שאל לפני 2 שבועות

גוי גמור.
ממש איוואן.
אבל למד את הפסוק :
כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה ‘למען יברך ה’ אלוקיך בכל מעשה ידיך’
רוצה ברכה מ ה’ .
ולכן ?
מעוניין לחכור קרקע חקלאית בארץ ישראל מהמנהל, לעבדה, ע”י שליחים, ולקיים מצוות שכחה לעניי ישראל כי רוצה ברכת ה’.
 
האם יש לו ברכה כלשהי בזה ?
האם מותר להכחיר לו קרקע לצורך זה ?
(הוא מתחייב שלא יבוא לשכון בארץ ח”ו בעקבות כך, ובכל מקרה זה קרקע חקלאית בלי אפשרות סבירה ונראית לעין של שינוי ייעוד לבנייה כך שלא יבוא לגור בה, וגם אם כן זכויותיו בקרקע מופקעות מיד כשמופשר לבנייה רק מקבל פיצוי כלשהו)
 
יראה ברכה  ?
מותר להכחיר לו ?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

אני לא מבין בענייני ברכות. אבל מצוות צדקה זה דבר חשוב ויפה, ואני מניח שהקב”ה יראה זאת בעין יפה. לא שאני מבין למה הוא לא יכול לתת כסף לצדקה וזהו במקום לבלבל את המוח עם החכרה והשארת לקט, שיכחה ופיאה. הייתי מוציא לו את השטות הזאת מהראש בלי קשר לשאלה אם מותר או אסור והאם יש או אין ברכה.
יש גם בעיית “לא תחנם”. ובשלמא גוי שגר כאן אי אפשר לאסור, אבל גוי מחו”ל איני רואה סיבה לזה. גם בקרקע חקלאית יש ‘לא תחנם’. אמנם כשמדובר בחכירה מהמנהל אולי זה אחרת. השכרה לגוי מותרת. אמנם בהשכרת שדות החמירו יותר כי מפקיעה מן המעשרות.
סוף דבר, כדאי לומר לו שזה סתם בלבול מוח חסר ערך.

אורן הגיב לפני 2 שבועות

לגבי לא תחנם, חשבתי שלפי שיטתך גוים של ימינו לא חל עליהם “לא תחנם” אלא רק הגוים של פעם.
לא כך?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

הערה טובה. אבל זה לא כל כך פשוט. הפוסקים נחלקים במי נאסרנו ב”לא תחנם”, ולכאורה זה רק בגר תושב. אמנם המאירי (ע”ז כ) כתב גם לגבי לא תחנם שאינו נוהג בגוים גדורים. אבל בפשטות נראה שאתה צודק.

השאר תגובה