דתיים גנבים

שו”תקטגוריה: כללידתיים גנבים
תם שאל לפני 5 שנים

שלום עליך מורי ורבי,
בכמה מקומות בהם עבדתי ראיתי שהדתיים גונבים מהמעסיק זמן לתפילות שאינו מאושר להם בעליל (מעבירים כרטיס כניסה והולכים להתפלל שחרית לדוגמא) ומאריכים בתפילה ומוסיפים שיעור וכד’. מה שמפתיע שככל שהאדם יותר אדוק כך הוא גונב יותר (מאריך בתפילה, מוסיף תהילים, לומד דף יומי וכד’).
1. האם אתה מכיר את התופעה?
2. האם יש לך רעיון כיצד להסתכל עליה בלי להתרגז ולהחלש דתית? (בבחינת אם מקבלי מלכות שמיים ועול מצוות מתנהגים כך אל יהי חלקי עמהם…)

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים
  1. אני יודע על קיומה של התופעה.
  2. העצה יעוצה היא להוציא עצמך מכלל אלו שתולים את אמונתם בהתנהגות של בני אדם. יש מחלושי הדעת שקובעים את אמונותיהם לפי העיקרון שאם אלו ואלו עושים כך אל יהא חלקי עמהם. אבל זה שהנחיות כאלה מתחשבות בהם לא אומר שכך אכן ראוי לקבל החלטות. יש אנשים וצורות חשיבה כאלה ולכן יש להתחשב בהן, אבל אלו צורות גרועות מאד לקבל החלטות. כך למשל חז”ל תקנו שהכהן יקריא לעולה את פרשת ביכורים מפני אלו שלא ידעו לקרות. האם יש ללמוד מכאן שראוי להיות מי שאינו יודע לקרות? ודוק היטב…
מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

ואולי עוד הערה (בשם ר’ לוי יצחק מברדיטשוב שהתגלה אליי בחלום). מפאת החשיבות שהחבר’ה הללו נותנים לעבודת ה’ הם טועים וגונבים. אחרים שלא גונבים לא בהכרח טובים יותר, אלא שהם לא נותנים חשיבות כה רבה לערכיהם או אינטרסיהם. כך בד”כ קשישים וקשישות לא נואפים, ואלו שלא מאמינים לא רוצחים בגלל אמונותיהם וכן על זו הדרך.

האומנין קורין בראש האילן הגיב לפני 5 שנים

מעודי תמהתי על השינוי בחשיבה לגבי תפילה, בין דורם של חז”ל לדורינו.

בברכות ט”ז ובשו”ע סי’ ס”ג מבואר כי פועלים יכולים להקל בהלכות תפילה. הם פטורים מתפילה במניין ומחזרת הש”ץ, ויכולים לקרוא את קר”ש על גבי האילן.

אז נכון שבזמנם העבודה החלה בשדות בעלות השחר, ובזמנינו ניתן להספיק להתפלל לפני. אבל מה עם מי שצריך לנסוע לעבודה, או לקחת את הילדים לגן?

דבר נוסף – בזמנם סדר העדיפות היה כזה – אני לא יכול להתפלל – כי אני עובד.
היום הסדר הוא הפוך, אני לא יכול לעבוד, כי אני צריך להתפלל/ללמוד/לשמור על העיניים וכו’.

כלומר, בזמנם, ההנחה הראשונה כי על האדם לחיות את חייו ולהתפרנס, ועל ההלכה להתאים עצמה לחיים הנורמליים.
היום – החשיבה היא כי האדם צריך תחילה לקיים את דרישות השו”ע, ורק אם מתאפשר לו, הוא יכול גם לעבוד.

זו תחושתי מתוך החוויה שלי בציבור החרדי.

הרב, אתה מסכים עימי?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

לגמרי. התפיסה החרדית היא שהחיים הם ניסיון שיש לצלוח אותו אבל יש להתמקד בתורה. החיים רק מפריעים לזה. בדתיות מודרנית (וקצת גם בחסידות במקורה, לא כפי שהיא היום) התפיסה היתה הפוכה.

השאר תגובה

Back to top button