הגדרת אלוקים

שו”תקטגוריה: אמונההגדרת אלוקים
סוקרטס שאל לפני 2 חודשים

בס”ד
שבוע טוב,
רציתי לשאול, פעמים רבות אנשים מתווכחים וטוענים בעד קיומו של אלוקים או נגד קיומו. יש אנשים שאף הגדילו לכתוב כמה וכמה ספרים ומחברות, פוסטים ותגובות, חבורת והערות בנושא. אך לא ראיתי שמעולם הגדירו את מושגי היסוד סביבם הדיון נכח.
ועל כן, שאלתי היא מה ההגדרה למושג אלוקים? או שמא הוא מושג כל כך בסיסי שלא ניתן לעשות לו רדוקציה למושגים קודמים?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 חודשים

שלום סוקרטס שליט”א. אם במונח “אנשים” התכוונת גם אליי, נראה לי שכדאי שתקרא את המחברות שלי. שם אני מגדיר את המושג (בכל מחברת יש טיעון אחר, וכל טיעון נסמך על מושג אחר).

סוקרטס הגיב לפני 2 חודשים

במידה ונתעלם מהמחברת הראשונה ההגדרה היחידה שיוצאת היא סיבת עצמו.
וקיימות שלוש פעולות עיקריות שהוא עשה- מתכנן העולם לבריאת אנשים מורכבים, מחוקק המוסר ונותן התורה. אך כל אלו הם פעולות ולא הגדרה. כך שמה שנותר הוא רק סיבת עצמו.
האם לאלוקים במחברות יש תודעה? יש בחירה חופשית? הוא פרסנולי? האם זה לא גישה נוצרית מידיי שתהיה לו האפשרות להיות שמח?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

ראשית, יש צורך להגדיר את המושג אלוהים אבל אין שום צורך להגדיר את אלוהים או להכיר אותו. כל טיעון מוכיח את קיומו של יש שמוגדר במסגרתו. כך הראיה האונטולוגית מוכיחה את קיומו של היש המושלם (ולא סיבת עצמו), ואין שום צורך לדעת האם יש לו תודעה או בחירה. הוא הדין לגבי הראיה הקוסמולוגית, שמוכיחה את קיומו של יש שיצר את העולם. למה חשוב מה מאפייניו האחרים? אם אוכיח שיש נשיא לארה”ב, ההוכחה בעייתית אם איני יודע את אופיו או צבע עורו?

סוקרטס הגיב לפני חודש 1

מסכים, אבל אני לאו דווקא מתכוון להגדרה החלקית של אותו ישות באותו תת חלק של הראיה הקוסמולגית לשיטת הקאלם של יש שהוא סיבת עצמו, או בסגנון טיילור של הכרח המציאות ולא מותנה.
אלא התכוונתי כיצד אתה תופס את המושג בכללותו לדעת סביב מה הדיון הכולל סובב.
האם ישות זאת בעלת תודעה או בחירה חופשית, האם זה אלוהי הפילוסופים שפועל בהכרח וכך גם התפילות שלנו פעולות ע”י קריטריונים של שיפור, כוונה וכולי או שמא בעקבות רצון.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

מה”אבל” שבדבריך עולה ביקורת כלפי דיון שלא מגדיר את מושגיו, ולכן כתבתי שהביקורת הזאת אינה מוצדקת. לעצם העניין, קשה לדבר על תכונות שלו. מה פירוש “מודעות” בהקשר שלו? כמו אצלנו? אני לא רואה כיצד ניתן לענות על כך. לגבי החופש – בעיניי סביר להניח שיש לו בחירה חופשית, אבל גם בעניין זה קשה להיות החלטי. (בטור האחרון הבאתי את דברי הרב קוק בעניין.)

אריסטוטלוס הגיב לפני חודש 1

לא כמו אצלנו, אבל לא כמו באבן. הכוונה שהוא יותר “חם” מישות קרה כאבן.
כן בדיוק ראיתי את הפוסט שציטטת את הרב קוק. זה אבל לא חידוש? לא נתקלתי במי שטוען שיש לו ממש בחירה חופשית. פרט לנוצרים שמשתמע מהם שאלוקים הוא מאוד פרסונלי…….
בד”כ ביהדות, מדברים על רצון קדמון שלא משתנה (כי אחרת יש בעיה של שלמות), אבל זה מרגיש לי קצת שונה מדברי הר’ קוק. ובפרט שאתה דוגל בכך שאין לו ידיעה כי לנו יש בחירה. נשמע שאתה יותר יכול לקבל רצון מתחדש.
אם אין לו בחירה חופשית, האם הוא לא דורש טעם מספיק לשיטתך?

אריסטוטלוס הגיב לפני חודש 1

השאלה הזאת עלתה לי כי שמעתי לא מזמן שיעור של אחד מבעלי המחשבה המדורנים (אשר רבותיי אמרו לי שבקהלם אל תחד) ושם הוא משתמש יחסית בשופי בביטויים מאוד מאנשים לאלוקים כמו שמחה, שעשוע וכד’. ביטויים שלמען האמת לא זכור לי ששמעתי אי פעם.
ולאחר ששאלתיו בסוף השיעור על כך שהרמב”ם לא היה מתבטא כך, אמר לי לעשות לדבריו אוקימתות כפי שהרמב”ם ביצע.
אבל ההבדל “הקטן” שהרמב”ם העביר את התארים לתארי הפעולות אך הוא משתמש זאת לתארי העצמות האלוקית הי”ו.
ולכן, מאוד מעניין אותי מה דעתך על הנושא. כי לפני ששמעתי אותו כמעט ולא חשבתי על הנושא הזה.

מיכי הגיב לפני חודש 1

לא נראה לי חידוש. כשמדברים על רצונו בפשטות אין הכוונה לרצון מכני.
אבל כאמור הדיונים הללו חסרי ערך לדעתי. אף אחד לא באמת יכול חענות על כך וחא ברור האם יש להם משמעות ברורה.

השאר תגובה