ההגיון העומד מאחורי דרשות.
שלום וברכה!
1. מה ההגיון העומד מאחורי השקלא וטריא בתחילת פרק מרובה,לפיו נלמד מהכלל ופרט וכלל שתשלומי כפל יהיו שייכים רק בדבר השייך בקדוש לבכורה וכן בשאר ההצעות אותן העלתה הגמ' שם?
2. מה ההגיון שקרקע עבדים ושטרות אינם נגזלים?
3. מה ההגיון שקרקע עבדים ושטרות מועטו מתורת שמירה/ שומר פטור מלשלם עליהן?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
תשובות 1
שאלות קשות ואין לי כעת פנאי להיכנס אליהן (גם לחשוב, לא רק לענות). אכתוב מקופיא:
1. צריך לדון בכל אפשרות לגופה. דרושה מחשבה לחוד על כל אחד, ואכ"מ.
2. בקרקע ההיגיון ברור. בעבדים גם נראה שמדובר בבני אדם ואין בהם גזל. שטרות אין גופם ממון, ולכן זה בעצם גרמא של גזל (למעט לצור על פי צלוחיתו), שהרי החוב בעינו עומד.
3. גם בשומר ההסברים בסעיף 2 רלוונטיים (בנזק לקרקע נחלקו הרמב"ם והראב"ד אי הוי קרקע או ממון).
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer