טראנסדנטליות

אתה מערבב בין קאנט לברקלי. ברקלי היה אידיאליסט וטען שאכן אין עולם חיצוני, והכל קיים רק בתודעה שלנו. קאנט לעומתו, מניח בבירור שיש עולם חיצוני כשלעצמו (הנואומנה), אלא שאנחנו תופסים אותו דרך "משקפי" ההכרה והחשיבה שלנו (הפנומנה). העץ, האש, ומה שקורה ביניהם, משקפים משהו שבאמת מתרחש בעולם האובייקטיבי. אלא שהאופן שבו אנו מתארים אותם – צבעים, חום, מראות, וגם קשרים סיבתיים – הוא תרגום של המציאות הזו לשפת ההכרה האנושית. תפיסה, מעצם הגדרתה, היא הכנסת הדבר הנתפס למסגרת המושגית של התופס, ולכן זה לא אומר שאנחנו חיים באשליה או שהדברים אינם קיימים.

לגבי שאלתך על אכילה ומוות: אין כאן שום סתירה לוגית. לפי קאנט, עולם הפנומנה איננו חלום שרירותי או הזיה סובייקטיבית שאפשר להתעלם ממנה, אלא עולם שמתנהל לפי חוקי טבע וקטגוריות נוקשים שכפויים עלינו. הגוף שלך, האוכל, האנרגיה, ותהליכי חילוף החומרים – כולם שייכים לעולם הפנומנה. בתוך המערכת הזו קיימת חוקיות עקבית לחלוטין: אם לא תכניס אוכל פנומנלי לגוף הפנומנלי שלך, התוצאה הסיבתית (בתוך הפנומנה) תהיה מוות. המדע וחיי היומיום עוסקים כולם בפנומנה, ושם החוקים הללו עובדים באופן מלא. לכן אין פה חומר שמתקיים בלי אנרגיה נגד חוקי הפיזיקה, פשוט מפני שגם חוקי הפיזיקה הם עצמם חוקים פנומנליים שמסדירים את עולם התופעות. אבל כל זה משקף דברים שקורים במציאות עצמה. זה התיאור שלהם בשפה ובמערכת המושגית שלנו.