בקשת ברכה מרב או צדיק

נודע לי לאחרונה על מחלוקת הפוסקים בעניין בקשה לצדיק שנפטר או על קברו שיתפלל בעדו או ש״יפעל״ בעבורו (בלי לדעת בדיוק מה זה אומר כשמדובר על מת 🤷‍♂️)
כנראה שדעה האוסרת הלכתית את המעשה (לא מדבר על אלו שאומרים שמעשה כזה פשוט חסר משמעות – ואולי טפשות היא עבירה גם) מסתמכת על דברי הרמבם בעיקר החמישי בהקדמה לפרק חלק.
ואין עושין אותם אמצעים להגיע בהם אליו, אלא כלפיו יתעלה יכוונו המחשבות ויניחו כל מה שזולתו וכו׳

רציתי לשאול לפי דעה זו למה בכלל מותר לבקש ממישהו שיתפלל בעדנו כמבואר בבבא בתרא ?
מי שיש לו חולה בביתו ראוי שיפנה לצדיק בדורו כדי שיתפלל עליו

ברמת העיקרון, אם נניח שהמתים קשובים לתפילות החיים אז מהו ההבדל בינם לבין איש שעדיין חי ואף יכול להיות קשוב.
וקשה לי לייחס את הבעיה למושג ״דורש אל המתים״ כאשר מעשה זה נראה מוגדר אחרת הלכתית (כעין מעשה שאול עם נשמת שמואל הנביא).

מה דעתך בנושא?