חינוך

אני מסכים איתך שבית הספר הוא בעיקר בייבי-סיטר עבור ההורים ושרוב הזמן שם מבוזבז. אם תלמיד יודע משהו, זה בדרך כלל למרות בית הספר ולא בגללו. תמיד חשתי כמוך, אבל כבר שנים לא מעטות אני מבין שזה לא מדויק. רוב בוגרי החינוך החרדי חסרי הרגלי למידה, המשגה וחשיבה שיטתית. מתברר שביה"ס בכל זאת נותן משהו לתלמידים.

גם אני התלבטתי בזה בעבר ושלחתי את ילדיי לחינוך חרדי, מתוך מחשבה שעדיף לקבל את הבסיס שלהם ולתת להם "תיקונים שמאלה" בבית. התבדיתי, וכיום אני חושב שזו הייתה טעות. גם בגלל זה וגם בגלל העיוותים הקשים בחינוך החרדי. אם אתה חושב כמוני, יהיה לך קשה מאוד לשמוע את כמויות הטמטום שמאכילים אותם בחיידר ולשתוק. הבית שלך לא יהיה מסונכרן עם מסרי המערכת, והדיסוננס הזה יפריע לילדים. חרדיות עובדת בשיטת "הכל או לא כלום", ודווקא הדיסוננס הזה עלול לגרום לילד להחליט שהמערכת לא נראית לו ולפרק הכל. בנוסף, האשליה שניתן להשלים אנגלית ומתמטיקה בבית בקלות מתנפצת בדרך כלל אל מול המציאות. לרוב הילדים זה יהיה חסר בהמשך, ובגיל מבוגר קשה מאוד טכנית להשלים את הפערים הללו.

ולבסוף, האמת היא פרמטר חשוב. אנחנו רגילים לשקול קודם כל את אחוזי הנשירה, אבל לא פחות חשוב לחנך ילדים לדרך אמיתית ולא כאידיוטים שטופי מוח. הדבקות במערכת החרדית היא דבקות בדת הלא נכונה.

לכן, למרות המגרעות הידועות של החינוך הדתי-לאומי או הממלכתי-דתי והבזבוז שקיים בו, היתרונות שלו (פתיחות, התמודדות עם המודרנה, אמונה מפוכחת יותר והרגלי לימוד וחשיבה שיטתית) עולים עליהן עשרת מונים. עדיף לתת את החינוך הנכון ולהשתדל למנוע או למזער את המחירים בבית, מאשר לבחור מראש במערכת עקומה מתוך אשליה שתצליח לתקן אותה.