הוכחת הקוגיטו של דקארט

כלומר – היות ודקארט ניסה לבסס את המציאות על משהו שלא ניתן לפקפק בו, היות והיפותטית (למרות שבחיים לא פגשתי אדם שלא חושב כלל – נראה שכל אדם באשר הוא אדם חושב ברמה כלשהיא) אפשר לפקפק בזה – הוא איבד את ההוכחה?

לגבי החלק השני של השאלה:
למה השד המתעתע לא יכול לתקוף את הלוגיקה?? האם זו לא כל הטענה שלו שאולי התשובה ל 1+1 מוכתבת לי על ידי השד המתעתע?

צריך להבחין בין טיעון סביר לבין הוכחה. אם אתה מחפש סבירות, אין צורך בקוגיטו. כל אחד מבין שהוא קיים גם בלי הוכחות. דקרט ניסה להביא טיעון שמכריח אותנו בוודאות להגיע למסקנה הזאת. מה שטענתי שאין כאן וודאות. אתה חוזר ואומר שיש סבירות גבוהה ואף אחד לא מתווכח על כך שהוא חושב מדי פעם. אכן נכון. בה במידה יש סבירות גבוהה שאני קיים. לא פגשתי מישהו שמתווכח גם על זה.

שאלתי אותך את השאלה במי מתעתע השד? אם אני לא קיים (כפי שאתה רוצה לטעון), אז התעתוע לא קיים כי אין מתועתע. וממילא אין סיבה להניח שיש שד מתעתע. לכן ממ"נ אני קיים. מש"ל.

אינני רוצה לטעון שום דבר. רק שואל על מנת להבין.
לא הבנתי את תשובתך לכך שהשד המתעתע לא יכול לתקוף את ה"לוגיקה"? מה התכוונת במונח "לוגיקה"?

אם אתה מעלה טענה נגד הלוגיקה הרסת את אפשרות השיח בכלל (כי הוא מתנהל בתוך הלוגיקה). כן טענת שד מתעתע על הלוגיקה אינה אלא אוקסימורון. זה עצמו טיעון הקוגיטו של דקרט, שגם אם תחשוב שמתעתע בך שד הרי אתה חושב, ומכאן שאתה קיים ושיש חשיבה (=לוגיקה).
כמו כן, השד המתעתע לא יכול להוות סיבה להכחיש את קיומי כי אז אין לו במי לתעתע.