הסבר בספר אמת ולא יציב

שו”תקטגוריה: מחשבההסבר בספר אמת ולא יציב
K שאל לפני 2 שבועות

בס”ד
שלום רב,
קראתי בשבת את ספרך אמת ולא יציב בפרק “המבנה של היסקים יומיומיים”.
טענת שם שלאחר שקיימת פירכה על יחס ההיררכיה או הדמיון, עדיין קיימת לנו דרך להציל את המצב ע”י תוספת של מקור נוסף ואז ניתן לתגבר על הפירכה ע”י שיטת אלימינציה הצד השווה. נתת דוגמא מעין זאת:

שם /מקצוע

ספרות

חיבור

לשון

אנגלית

שמעון

0

1

(—)

1

ראובן

1

?

0

0

יוסי

1

1

1

(—)

 
וטענת שהמקרה הרלוונטי היחיד הוא כאשר בשתי המשבצות (—) יש 0 כי אחרת זה יסתור את היחסים שיהיו. אך מניין לך להניח שזה אכן המצב היה כך? זה הרגיש לי כהנחה די בעייתית ולא ראיתי שהתייחסת לכך.
2) היה לי עוד חוסר הבנה בדבריך בחלק של בניין אב:

שם/מקצוע

ספרות

חיבור

יוסי

1

1

ראובן

1

?

כתבת בתחילה שבכל המודלים למילוי (“?”=0/1) ניתן לייצג אותם ע”י פרמטר בודד אחד α או α2 אך אם כך הם בעלי אותה רמת מורכבת ואז קשה כיצד אנחנו כן יכולים להשתמש במידה זאת ? אז בחלק הבא פתרת זאת ע”י קריטריון לפשטות שלקוח מתורת הגרפים.
לא מצאתי שלאחר מכן הסברת חזרה את הקריטריון הגרפי בהסבר מילולי “רגיל”. כך שאשמח לדעת מהו הקריטריון לפשטות גם בחלק הזה ולא בצורה גרפית-טופוגרפית.
3. אשמח לשאול שאלה נוספת כללית שגורמת לי רתיעה רבה מלקבל את הגישה שאתה מציג: חלק מאוד משמעותי מההיסק שלנו כפי שהראית בנוי על פי ‘תערו של אוקאהם’, אך זה נשמע דבר מאוד בעייתי והזוי ומסטי בהנחה שקיים קשר בין פשטות לאמת כך שהגרף הפשוט ביותר הוא כנראה גם הנכון ביותר.
מילא אני מוכן לקבל שקיימת לנו הנחה מטאפיזית על מבנה היקום שחוקי הטבע הנכונים הם גם הפשוטים. אבל ההנחה הזאת נראית די שרירותית כשאתה מגיע לדבר שהוא מעשה יומיומי של אנשים כמו מבחנים ולימודים שתלויים בכל כך הרבה גורמים לא קשורים ושאין לנו מידע אליהם וכד’ וכד’ ובפרט שהם בעלי רצון חופשי. כך שזה נשמע ממש הזוי שקיים קשר בין פשטות לאמת. אז אשמח לדעת, כיצד יכול שבכלל קיים קשר שכזה? אני חושב שאם זה אכן נכון שקיים קשר שכזה (ולא ניתן לעשות לו רדוקציה על בסיס הסתברותי), חייבים להגיע שזה אחד מהפלאים היותר גדולים בעולם וחייבים להניח גורם מאחורה שמתאם בין פשטות לאמת אחרת זה פשוט לא מוסבר. האם יש לך משהו שקצת יכול לשבר את האוזן בנושא נורא זה?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

אי אפשר לקרוא את השאלות הראשונות.
3. ראה מאמרי כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%A7%D7%94%D7%90%D7%9D/
אגב, זה לא פלא גדול כל כך, כי לכאורה ניתן להסביר זאת עם האבולוציה.

K הגיב לפני 2 שבועות

מוזר זה היה נראה לי שזה יפעל להתעיק את הטבלה שעשיתי בוורד אני ינסה בדרך אחרת מקווה שתבין. (דרך Convert to text)
זה פשוט טבלה 9. בעמ’ 291: היא נראית בערך ככה
תלמיד/בחינה|ספרות|חיבור|לשון|אנגלית
יוסי|1|1|1|(–)
ראובן|1|?|0|0
שמעון|0|1|(–)|1

וטענת שהמקרה הרלוונטי היחיד הוא כאשר בשתי המשבצות הריקות (–) יש 0 כי אחרת זה יסתור את היחסים שיהיו. אך מניין לך להניח שזה אכן המצב היה כך? זה הרגיש לי כהנחה די בעייתית ולא ראיתי שהתייחסת לכך.

2) היה לי עוד חוסר הבנה בדבריך בחלק של בניין אב:
תלמיד/בחינה, ספרות, חיבור
יוסי, 1, 1
ראובן, 1, ?

כתבת בתחילה שבכל המודלים למילוי (כאשר ?=0/1) ניתן לייצג אותם ע”י פרמטר בודד אחד α או α2 אך אם כך הם בעלי אותה רמת מורכבת ואז קשה כיצד אנחנו כן יכולים להשתמש במידה זאת ? אז בחלק הבא פתרת זאת ע”י קריטריון לפשטות שלקוח מתורת הגרפים.
לא מצאתי שלאחר מכן הסברת חזרה את הקריטריון הגרפי בהסבר מילולי “רגיל”. כך שאשמח לדעת מהו הקריטריון לפשטות גם בחלק הזה ולא בצורה גרפית-טופוגרפית.

3. כמדמוני קראתי זאת בב”ד פעם. לא ברורה לי הכוונה מה הקשר בין אבולוציה לתהליך הזה אבל אסתכל שוב בעז”ה.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

1. ההנחה הזאת נובעת מכך שהתלמוד עושה היסק של בניין אב משני כתובים. אם במשבצות הללו היה 1 לא ניתן להסיק מאומה. לכן ברור שמדובר במצב שממולא בהן 0. זה לא אומר שלא ייתכן שם 1, אלא שאם יהיה שם 1 לא יעשו בניין אב משני כתובים.
2. אני לא מסביר את התוצאה במילים. בגלל זה עברתי לצורה הגרפית. הסברתי את ההיגיון בקריטריונים הגרפיים. במילים זו פשוט אנלוגיה. אפשר לתרגם את הקריטריון הגרפי למילים די בקלות. היתרון הוא במספר הנקודות בגרף. ברור שגרף עם מספר נקודות גדול יותר הוא פחות פשוט.
3. במאמר לא הסברתי את הקשר לאבולוציה אלא הראיתי את העובדה שתערו של אוקאם אינו טענה עלינו אלא על המציאות. הקשר לאבולוציה הוא ברור. יצורים שהמסקנות שלהם לא יתאימו למציאות בעולם ישרדו פחות.

K הגיב לפני 2 שבועות

1. זה ברור ומובן, אבל טענת שכך גם פועלת אינדוקציה רגילה בעולם ולכן השתמשת לא בדוג’ מקידושין אלא מהחיים כמו ביה”ס ותלמידים, ושם כאשר אין לך מידע על הציונים שלהם טענת שנמלא את זה ב0 ולא ב1. אך כמובן לא ניתן לטעון זאת.
2. במילים ידעת להסביר טוב מאוד את הדוג’ של ק”ו ע”י כך שמסתתרת מאחורי ההבנה שלנו בכמות פרמטרים שיכולים להסביר את המודל, אך מבחינת מורכבות של אנלוגיה לא הצלחת להסביר זאת במילים. לא התכוונתי הסבר לגרף שאני רואה מול עיניי ברור ששם זה אכן פשוט לראות. התכוונתי אילמלי הגרף אלא רק ע”י מבט בטבלה עצמה כי שם קיים אותו פרמטר של כשרון כל הזמן.

3. ברור שאם העולם בנוי בצורה פשוטה אז ניתן להסביר זאת מבחינה אבולוציות שאנשים שהמסקנות שלהם לא יתאימו למציאות בעולם ישרדו פחות.
אז פרט לכך שאתה סותר את עצמך בשתיים: א. חשבתי שאתה מקבל את הטיעון של פלנטינגה נגד הנטורליזם וגם המורכך של טיילור… ב. אתה טוען שאתה רואה שהדבר הפשוט הוא הנכון (אינטואיציה) אך כאן אתה טוען שפשוט התפתחת להבין זאת כך.

בכל אופן, התכוונתי לטעון לא מדוע אנחנו התפתחנו להבין זאת, אלא כיצד יכול להיות שהעולם אכן בנוי כך שהדבר הפשוט הוא הנכון. שזה כמעט ובלתי אפשרי שיהיה אילמלי כוח עליון והשגחה עקבית. מישהו שם בתגובות נתן דוג’ טובה מאוד לזה:
כאשר קיים אדם חולה וקיימים שתי מחלות שיכולות להסביר את התסמינים (כשהסיכוי לכל אחת הוא 1:10) וקיימת מחלה אחת שיכולה להסביר זאת (כשסיכויה הוא 1:100) אז לשיטת תערו של אוקאהם קיימת עדיפות ברורה לבחור במחלה אחת כגורמת לתסמינים. למרות שמבחינה סטטיסטית הסיכוי לכך הוא שווה. מישהו חייב כל הזמן להשגיח שבמקרה שהסיכוי הוא שווה אז המחלה האמתית תהיה הפשוטה יותר.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

1. אכן אינדוקציה רגילה בעולם פועלת כך. ונכון לעשות אותה כשבמשבצות הללו ממולא 0. אמנם גם אם לא יודעים מה המילוי סביר יותר להניח שזה 0 כי התמונה פשוטה יותר. רק כשיודעים שהמילוי 1 ההיסק נופל ואז באמת לא נכון לעשות אינדוקציה.
2. אם אפשר היה להסביר הכל במילים המתמטיקה הייתה מיותרת. אין לי עניין בפירמול לא מועיל.
3. לדעתי אין קשר לא לפלנטינגה ולא לטיילור. מי שעומד מאחורי האבולוציה הוא הקב”ה, אבל אחרי שאמרנו את זה האבולוציה היא תיאוריה נכונה. משעה שהיא נכונה, סביר שמי שמבין נכון את המציאות שורד טוב יותר.
שאלתך בסוף היא חוסר הבנה. אין הבדל בין שאלה עלינו לבין שאלה על העולם. מה שנתפס אצלנו כפשוט הוא המבנה הנכון של העולם. זה לא שהעולם התפתח כך שהוא יהיה בנוי באופן פשוט אלא אנחנו נבנינו באופן שהפשוט בעינינו הוא מבנה העולם.

K הגיב לפני 2 שבועות

1. מעניין.
2. לא ידעתי, חשבתי להפך.

3. לפחות אתה זנחת את התמונה המיסטית של החוש השישי-מוחי שלך.
בכל אופן, עדיין חייבת להיות השגחה שהמבנה שבה אנחנו מותאמים לראות כפשוט/נכון יהיה כך גם במציאות.
ולא התייחסת לדוג’ המופלאת שמצאתי אצלך שם למטה. שכאשר קיימת לנו מאורעות בעלי הסתברות שווה אבל אחד פשוט ואחד מורכב. אז ברור שלא ייתכן לטעון שהפשוט הוא הנכון מבחינה סטטיסטית. ואם אנחנו אעפ”כ טוענים כך אז מוכרח שיהיה גורם שישגיח שמה שתמיד מופיע אצלנו כשווה סטטיסטית הוא הפשוט. ואם אתה מוכן לטעון שלעיתים עדיף לטעון על דבר שהוא קצת יותר נדיר סטטיסטית אבל פשוט מדבר מורכב ושכיח אז ק”ו דק”ו שצריך גורם שישגיח.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

3. לא זנחתי מאומה, ואין כאן שום מיסטיקה. אני מדבר על החוש השישי (עיני השכל). לגבי ההשגחה, על כך דיברתי במחברת השלישית.
לא הבנתי את הדוגמה. אם שני המאורעות אחד פשוט והשני מורכב, אז כיצד אתה קובע שהם שווי הסתברות? אני טוען שהפשוט הוא בעל הסתברות גבוהה יותר.

K הגיב לפני 2 שבועות

הכוונה היא שנניח וידוע ממקורות שונים שמחלה א’ פוגעת ב1:100 ומחלה ב’ פוגעת גם היא ב1:100 איש אך מחלה ג’ 1:100000 .
כמובן שאיננו יודעים כלפי המצב שלפנינו. אבל כאן אין לנו סיבה אפריורית להעדיף את מחלה ג’ על א,ב אילמלי תערו של אוקאהם. ולכן אם אתה ממשיך לטעון שג’ הוא המחלה שגרמה לתסמינים סימן שהיה גורם מתאם מאחורה.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

אני חושב שבמקרה הזה אין הבדל בין האפשרויות. תערו של אוקאם לא רלוונטי כאן כשיש חישוב הסתברותי. תערו של אוקאם מופעל כשאין אפשרות לחשב הסתברויות. למשל, תיאוריה עם שלושה יישים מול תיאוריה עם שני יישים. אין לנו דרך לכמת את ההבדל, ובכל זאת נעדיף את התיאוריה עם שני יישים.

K הגיב לפני 2 שבועות

אני חושב שלשיטתך עדיין צריכה להיות השגחה מאחורה. הרי אף לשיטתך כאשר אתה משתמש ב”עיני השכל” אתה מסכים שהם לחלוטין לא מגלים את הגורמים עצמם בהסבר אלא רק את הקשר בין הגורמים. ממש כפי שבאנלוגיה וק”ו בדוגמאות שכתבת בספר ‘אמת ולא יציב’ אנחנו רק מגלים שעומד מאחורי התופעות כשרון מסוג α אלא לא מתארים מהי כשרון α.

אם ככה, אני חושב שכאשר קיימת לנו תופעה עם שלושה ישים α,β,γ אז תטען שכאשר בונים תאוריה ניתן לכל ישות הסתברות פנימית P (אחרת אתה מניח את המבוקש) ולכן כאשר יהיה שלושה ישים ההסתברות הכוללת תהיה P^3.
אך כאשר קיימים רק שתי ישים δ,θ ההסתברות של התאוריה היא רק P^2 והיא עדיפה משמעותית מהתאוריה המשולשת.
אך בוודאי שבאמת אין לנו שום סיבה להניח זאת אלמלי השגחה פרטית שכך יהיה כי העולם הוא לא דטרמיניסטי מתחילתו (שאם חוקי הטבע הראשוניים היו פשוטים כך זה המשך של המצב הנוכחי), האם במציאות שכולם בעלי בחירה אתה מבין את טענתי?

2. לא הצלחתי להבין לשיטתך למה צריך להגיע לשימוש מסטי ב”עיני השכל” לעניין תערו של אוקאהם, למה שלא תטען שאלוהים בעזרת האבולוציה יצר אותנו עם תאימות להבנת העולם שהדבר הפשוט הוא גם הנכון, ואחרת היינו נכחדים.
אלא אני מניח שזה קשור קצת למה שהקשתי כאן אבל לא איך.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

1. התרגום להסתברות לא נכון. אין דרך לחשב הסתברות לדבר כזה (אין מרחב מאורעות), ומה שאתה קורא הסתברות אינו אלא ניסוח אחר לתער של אוקאם.
2. אין כאן שום מיסטיקה. ייתכן ואפילו סביר שהאבולוציה יצרה את הכושר שקרוי אינטואיציה. אז מה?

K הגיב לפני 2 שבועות

1. אוקיי,אז אם כך התמיהה שלי רק גדלה. איך יכול להיות שפשוט הוא הנכון.

2. כי אתה טוען שהאינטואיציה היא חוש הכרתי של אידאות אפלטונית ועוד שאר טענות על יישים רוחניים בעולם. אין כוח לאבולוציה החומרית ליצור זה. פרט ליצירת התחושה לשיקול דעת נכון.

בכל זאת עדיין עולה השאלה ב(1) כיצד יכול להיות שהאופציה הפשוטה היא הנכונה. אם העולם לא דטרמניסטי.

מיכי הגיב לפני 2 שבועות

האבולוציה יצרה את הכושר הזה ו”אני” מאמץ אותו וקובע שהוא אמין. המוח שלנו הוא תוצר של האבולוציה, אבל הנפש שהשכל הוא חלק ממנה עושה את שיקול הדעת ומשתמשת בכושר הזה. השכל משתמש במוח כדי לחשוב כמו שאני משתמש ברגליים כדי ללכת.

K הגיב לפני 2 שבועות

מההתחלה , אתה טוען שהאבולוציה יצרה את הפוטנציאל שלנו לנתח את מה שהנפש רואה באידאות?? אבל אנחנו בכלל רואים אותם דרך הנפש שרק מקום משכנה בשכל?
או שהשכל החומרי רואה את האידאות הרוחניות?

נשמע הזוי מרגע לרגע.
בכל אופן עדיין לא הסברת איך העולם בנוי ככה.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

גם אני מהתחלה.
האבולוציה דואגת לכך שהכשירים ישרדו. איך נוצרו מוטציות (ובתוכן המוטציה הכשירה)? על ידי חוקי הטבע שבעצם תוצר של השגחה. אין שום צורך בהשגחה עכשווית כדי להסביר מדוע זה פועל. מעבר לזה, גם אם אדם מקבל החלטות נכונות מכוח חושים רוחניים ולא ביולוגיים, עדיין השרידות שלו גבוהה ויש לזה השלכה אבולוציונית.

לגבי תצפית על אידיאות ערכיות (לא אידיאות של אובייקטים חומריים, כמו סוסיות, שמסייעת להבין את העולם החומרי שסביבנו – שזה פועל יוצא של האבולוציה) זה יכול להיות משהו מעט שונה (שלא בהכרח קשור לאבולוציה, אלא אולי בגלל הערך השרידותי של האלטרואיזם). אבל כל זה לא נוגע לכאן. אני ממש לא מצליח להבין מה הבעיה שעליה אנחנו דנים?
הנקודה של השגחה עכשווית לא נחוצה לשום היבט של דבריי משום זווית ומשום טיעון. השגחה שקבעה את חוקי הטבע שיצרו אותנו, זה משהו אחר כמובן.

אגב, השכל אינו חומרי. המוח הוא חומרי. הסברתי שהשכל הוא חלק מהנפש שמשתמש במוח כד לחשוב כמו שאני משתמש ברגליים כדי ללכת.

K הגיב לפני 2 שבועות

נראלי קיים פה חוסר הבנה גדול.
אין לי בעיה שהיכולת להבין שתערו של אוקאהם התפתח אבולוציונית/ע”י חייזרים או עמבי”ם/ עיני השכל. (פרט לכך שסתרת את עצמך מהמאמר שלשיטתך ההבחנה מתבצעת רק בגלל עיני השכל).
גם עם הטענה שחוקי הטבע עצמם הם פשוטים והאבולוציה יצרה לנו את התחושה לזהות אותם אין לי בעיה.

הבעיה היחידה שלי היא כיצד המציאות עצמה מתנהגת בצורה כזאת ברמה היומיומית.
למשל בזירת רצח ניתן להסביר את הרצח ע”י שתי אנשים או ע”י אדם אחד. הסיבה שנבחר באפשרות של אדם אחד כי זו אפשרות פשוטה יותר. אבל אין שום סיבה להניח ששתי אנשים לא יעשו זאת. וכאן זה לא תלוי בחוקי הטבע אלא בבחירה חופשית שלהם.
ולכן צריך השגחה שתשגיח שבזירות רצח (שאנחנו מרגישים! שהיה רוצח אחד) באמת יהיה שם רוצח אחד.
זו דוג’ אולי לא הכי מדוייקת אבל מספיק מדגימה את השאלה שלי.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

אין שום סתירה, ואני עדיין לא מצליח להבין את הבעיה. אין חוק טבע שלעולם רק אדם אחד רוצח ולא שניים. אלא שאם תבדוק את כל המקרים כשיש שתי אפשרויות פרשניות, הרוב יהיה כשאחד רוצח ולא שניים. כאן ייתכן שזו אפילו הסתברות ולא צריך ממש את התער של אוקאם.
לגבי התנהגות הטבע כבר הסברתי ואחזור בפעם האחרונה. הטבע בהכרח לא מתנהג באופן פשוט אלא שאופן התנהגותו של הטבע זה מה שמוטבע אצלנו כפשוט.
זהו. גרוני ניחר.

K הגיב לפני 2 שבועות

אכן, אני מסכים שזה בעיקר חישוב הסתברותי ולכן הקדמתי לטעון שהדוג’ הזאת לא מדויקת בתור נמשל אלא רק כמשל.
הטענה היא בידיוק כך, שבכל מקום שלא בהשפעה דטרמניסטית של חוקי הטבע אין שום סיבה להניח שמה שמרגיש לנו כפשוט הוא הנכון. ואין שום דרך לסבור כך אלמלי השגחה שתשגיח שמה שירגיש כנכון הוא אכן יתאפשר במציאות כנכון.
כפי שאותו רעיון של פרשנות לזירת הרצח יכול להתבטא במשל אחר על הנחת הסבירות של ישויות אחרות שלא מושפעות בצורה ישירה על חוקי הטבע שלנו. כמו טענה בדבר קיומה של “מפלצת הספגטי הבלתי נראית” שאין דרך לאבולוציה לפתח הבנה אמיתית במקרים אלו. וכדי שנקבל את ההבנות שאנו חושבים כנכונות באמת במציאות עצמה – צריך שתהיה השגחה מאחורה שתגרום לכך שדברים שירגישו לנו כמורכבים כמו אלו באמת לא יופיעו במציאות.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

אנסה מכיוון קצת אחר (שכמובן כבר נאמר). בחירה בין אפשרויות בהסתברויות שונות לא מעוררת אצלך את אותה שאלה. למה לא תשאל: מה גורם לעולם לנהוג באופן שהסתברותו גבוהה יותר? מפני שזה לא טענה על העולם אלא עליי. העולם נוהג כפי שהוא נוהג, וההסתברות היא כלי שלי כדי לקבוע מהי. גם התער של אוקאם הוא כלי כזה (שאינו שקול להסתברות).
מעבר לזה, הסברתי שגם אם יש ברקע התערבות אלוהית (השגחה), זה קרה בעת קביעת החוקים אי שם בעבר (בבריאה) ולא בכל רגע שבו מדובר.
מינאי, הכו”ח בדמע…

k הגיב לפני 2 שבועות

כמה”ר מיכי שליט”א,
בעניין ההסתברות כפי שהזכרת לעיל קיים ההבדל גדול, הרי את חישוב ההסתברות אנו שואבים לאחר תצפית על המציאות ולכן אנחנו גם יודעים בגדול את מרחב המאורעות לצורך החישוב. לעומת זאת תערו של אוקאהם הוא כלי אפריורי בבסיסו.
אבל הטענה העיקרית שלי היא שההסתברות מדברת בד”כ על דברים שבבסיסים הם דטרמיניסטיים וקשורים לחוקי הטבע אחרת לא שייך לחשב את ההסתברות שלהם. לעומת זאת תערו של אוקאהם מדבר גם על מצבים שלא קשורים לחוקי הטבע ובדוג’ הקיצונית ביותר הסברים בעזרת קיומם של ישויות “”על טבעיות”” (שהטבע לא יכול לפתח הבנה כנגדם).
נשמע בכל אופן מדבריך שאתה טוען כמו (בויקפדיה על הערך) Swinburne :
since our choice of theory cannot be determined by data , we must rely on some criterion to determine which theory to use. Since it is absurd to have no logical method for settling on one hypothesis amongst an infinite number of equally data-compliant hypotheses, we should choose the simplest theory: “Either science is irrational [in the way it judges theories and predictions probable] or the principle of simplicity is a fundamental synthetic a priori truth.”
רק שהחילוק אצלך שאתה מסתפק האם מקור החישוב הוא רק פנימי או גם הכרתי.

בכל אופן, בוודאי שגם אם ההתערבות היית בתחילת הבריאה היא יכולה לעזור רק להבנות שנגזרות דטרמיניסטית מתחילת הבריאה (כמו תצפית על חוקי טבע) אבל לא על דבר אחר. דוג’ מובהקת לכך היא ההתמודדות שלך עם הבעיה של הרע כמו איך יכול להיות שהיית שואה וכד’.

בכ”ר, k הקטן.

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

את ההסתברות ממש לא שואבים מהמציאות אלא מההיגיון. ההסתברות היא תחום במתמטיקה ולא במדעי הטבע. ושום קשר לדטרמיניזם. יש הסתברויות גם ביחס להתנהגויות של בני אדם שתלויות בבחירה. ועמדתי על כך במדעי החופש.
זהו, מיצינו.

השאר תגובה