הסדר מול שירות צבאי

שו”תקטגוריה: פילוסופיההסדר מול שירות צבאי
נועם שאל לפני 5 שנים

שלום הרב, אני כותב מאמר על מסלול ההסדר ואחד מהדברים שאני עוסק בו זה הטענה שיש יותר ערך לשירות צבאי מאשר שירות לאומי או ישיבתי מהסיבה שהשירות הצבאי קשה יותר ותובע הרבה יותר. חשבתי להגיד שיש כשל בזיהוי בין קושי לבין ערך ( שהרי סטארטאפיסט תורם לכלכלה יותר מעובד בניין למשל ואת אף אחד זה לא יעניין מי עבד קשה יותר) אך אני לא לגמרי בטוח שאני צודק. גם בהקשר הנוכחי ובמיוחד בהקשר תורני ( של עשיית מצוות וכו’). אשמח אם הרב יאיר את פני

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 שנים

שלום יאיר. אשתדל להאיר את עיניך (את פניך אתה זה שאמור להאיר 🙂 ).
אתה אכן צודק שיש להבחין בין הערך לבין המאמץ. אבל יש גם משקל כלשהו למאמץ: אם אתה נותן תפוקה בעלת אותו ערך אבל היא דורשת יותר מאמץ אז סביר שמגיע לך קרדיט כלשהו על המאמץ ולא רק על הערך.
אבל נקודת המוצא שלך מוטעית לדעתי. אתה יוצא מנקודת מוצא של השוואה, מי תורם יותר. אבל זו שטות, שהרי אם החברה צריכה גם את זה וגם את זה, אז אין שאלה מה חשוב יותר. כל אחד יעשה משהו וביחד ייעשה הכל. יותר חשוב להיות לוחם בסיירת מטכ”ל מאשר פקיד או אפילו לוחם חי”ר רגיל. אז מה? לכן כולם צריכים ללכת לסיירת? יותר חשוב להיות רופא או סטרטאפיסט, אז לכן כולם צריכים לעשות את זה? אם כולם יילכו לשם מי יעבוד מסביבם? יותר חשוב רופא וסטרטאפיסט מאשר זמר או צייר או מוכר בקיוסק. אז מה? בגלל זה אף אחד לא יעסוק  בתרבות ואמנות ולא בקיוסקים? זו חשיבה שטחית מאד.
אפילו בחלוקת תקציבים לא מקצים את כל הכסף לרפואה ועד שלא כולם בריאים לא נותנים שקל לבידור ותרבות, ואפילו לסעד ורווחה. זה לא עובד כך. חברה צריכה לטפל בכל החזיתות (שוב, במינון סביר) ולא לגמור את החשוב ביותר ואז לעבור לבא. 
הנקודה היא שצריך את כולם: חשוב מאד שיהיו לומדים ושיהיו יהודים יראי שמים ודבקים בתורה, מה שהישיבה תורמת לו מאד, וחשוב גם שיהיו לוחמים. לכן אם יש כאלה שעושים את זה ואחרים עושים את זה – הכל נראה לי בסדר גמור ואין שום סיבה לעשות השוואות. בפרט שרוב הצעירים לא מוכנים להירתם ללימוד בישיבה ולכן המשימה נופלת על אלו שכן מוכנים לזה.
אגב, מסיבה זו אין לי שום בעיה עם ישיבות גבוהות שלא משרתים בכלל בצבא (במינון וסינון ראוי). חלוקת המשימות נעשית בין כל האזרחים בחברה, ולא כל אחד צריך לעשות את המועיל ביותר.
כל זאת כמובן גם בהנחה שהצבא הוא הכי מועיל, שאני כמובן כופר בזה לגמרי. מדוע? מפני שבני”שים עושים גם את זה וגם את זה ונותנים גם יותר שנים, ולוחמים רגילים עושים רק צבא. לכן עקרונית תרומת הבני”ש גבוהה הרבה יותר לדעתי.

תם הגיב לפני 5 שנים

משמיא גרמו שתטעה אפילו בשם השואל כדי ששום דבר נכון לא יהיה בתשובה שלך..
מעניין למה רק ההסדרניקים מבינים למה ההסדר טוב. לולא המשילות העלובה פה שנותנת כוח עצום לקבוצות לחץ לא היה המסלול הזה.
מילא שבהנחותיך ברור שהמדינה צריכה להשקיע ברפואה, תרבות או סעד (מפתיע לשמוע מליברטריאן מוצהר), מזה נתקשה להשתחרר וזה מקובל על 99 אחוז מהעם ועל 99 אחוז מהמדינות אבל גם בדת המדינה צריכה להשקיע?
לצערי בתשובה זו ענית כפוליטקאי, לא כפילוסוף רב ואיש רוח

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

שלום רב לאיש תם יושב אוהלים וטוחנם זה בזה עד דק באפו ובשבט לשונו.
1. באשר לשם השואל, משוגתי איתי תלין (אם כי אגלה לך בסוד שיש לי מידע על השואלים שלא מצוי בפניך).
2. לא רק ההסדרניקים מבינים זאת, על אף שהחלטת על כך בנחרצות רבה. נראה שרק אתה מבין שרק ההסדרניקים מבינים זאת.
3. גם אם רק אני הייתי מבין זאת כאברהם העברי וכל העולם כולו היה חולק עליי מן העבר השני, זה מה שאני חושב ולכן אני פועל, מקבל החלטות ומגבש עמדות על פי זה. ייתכן שאתה מצפה שאני אפעל על פי מה שאתה חושב (ולא לפי עמדותיי שלי). זו בהחלט גישה מעניינת כשלעצמה, אבל סלח לי על שקשה לי להזדהות איתה (רשום לפניך: עוד טעות שלי).
4. טענתך שליברטריאן לא אמור לתמוך בהשקעה ברווחה, תרבות ורפואה, היא אווילית ממש, ולכן ודאי תסלח לי על שאיני רואה טעם להתייחס אליה.
5. הטענה שאני מדבר על השקעה בדת מוסיפה לנו על שלל הבעיות הקודמות עוד בעיה קשה בהבנת הנקרא. הנה טיפ: לא דיברתי על השקעה של המדינה בישיבות, אלא על הליכה של בחור בן 18 לישיבת הסדר. אם אתה זקוק להסבר מה ההבדל בין שני אלו, אנא אל תהסס לומר זאת. בשביל זה אני כאן.
6. מעבר לזה, אם לדעתי ישיבות ההסדר תורמות למדינה אז יש בהחלט הצדקה לטעון שעליה לתמוך בהן (מה שכאמור לא טענתי בדבריי הקודמים). לא בגלל שהיא צריכה להחזיק דת אלא בגלל האינטרסים שלה עצמה (היא משקיעה כסף כדי לעזור לעצמה). אתה יכול כמובן לחלוק על כך שזה מסייע למדינה, אבל אם אני חשוב אחרת אל לך להתפלא שאני גם מצדד בתמיכה כספית בישיבות. אם אתה מבקר את שיטתי לא כדאי להניח את שיטתך, יען כי זו הנחת המבוקש (עוד טיפ חינם).

הלוא כה דברי כאש, נאום הנכלם מתפארת עוזו דמר, הצועד לאחוריו ביראה מהוד שבט אפו ואוחז בשיפולי גלימתו,
הפוליטיקאי דהכא…

תם הגיב לפני 5 שנים

ראשית, הערכתי הכנה (גם) על קבלת התקפתי (שניתנה בתוכחה מגולה ואהבה מסותרת) באופן ספורטיבי.
1. ייתכן שהערכתי על אחוז התמיכה בהסדר שגויה אך בדומה לך גם אם הייתי משוכנע שיש רוב אמיתי שתומך במסלול דנן הייתי מתנגד לו מטעמים מוסריים שהרי ניתן לקיים אחוז מזה ואף מזה אל תנח ידך. מצד שני אני חושב שהתומכים במסלול זקוקים לטענה שהוא קונצנזסיואלי שכן ליפול על כתפי ציבור שאינו חפץ בכך אינו מוסרי.
2. אכן אשמח להסבר מדוע ליברטריאן תומך בהשקעה ממשלתית במקומות בהם אין כשל שוק מובהק.
3. אם תשובתך היתה מופניית לבן השמונה עשרה שצריך להחליט אם להצטרף למסלול קיים או לא הייתי נוטנ להסכים שלא להעמיס עליו החלטות כלל אזרחיות אך זה לא המקרה.
4. בלי מימון המדינה הכמעט מלא (אשמח למנות את פרטיו אם לא מוסכם) קשה לי להאמין שהמסלול היה קיים. אולי רק לעשירים מפונקים שממש חוששים משלוש שנים של גירוז טנקים, ריצה בג’בלאות,שמירות ועוד..
נכנס עכשיו למחסה מפחד חרון אפו של חכם עדיף מנביא,
תם. (ולא נשלם)

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

1. אתה בטוח שקראת את מה שכתבתי? טענתי שהוא לא נופל על כתפי הציבור שכן לדעתו זה מועיל לציבור (ולא רק לו עצמו).
2. מצא לי חמישה ליברטריאנים שלא תומכים בשום השקעה כזאת ואז ניכנס להסברים. אתה כמובן יכול להגדיר ליברטריאן היפותטי כמי שלא תומך בכלום, ואז תהיה צודק להפליא. אפנה אותך לפרדוקס הערימה.
3. להבנתי השאלה עסקה בו (ולא בהמלצות למדינה כיצד להשקיע את כספה), ולכן על כך עניתי.
4. אם כבר מדובר על אלו שחוששים מגירוז, דומני שאחוז ההסדרניקים שעוסקים בזה גבוה משמעותית מהחילונים שעוסקים בזה. ואם המדינה החליטה לממן (בין היתר, כדי להגדיל את מספר המגרזים) אתה מציע שההסדרניק לא ישתמש בזה? ואתה עומד על כך גם אם הוא עצמו חושב שזה מועיל למדינה ולא רק לו? אתה מכיר מישהו שהמדינה מציעה לו תמיכה (אפילו לכיסו, לא רק במימון פעילות בעלת ערך ציבורי כפי שמדובר כאן) והוא לא לוקח? אשמח לכמה דוגמאות.

ולסיום, אכן חכם עדיף מנביא. אומר על כך את מה שאני אומר על דברי הראי”ה קוק שעדיף להיכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם: הכי טוב לא להיכשל בשניהם. ודוק היטב.

תם הגיב לפני 5 שנים

1. גם מי שסבור שהוא מועיל לציבור, ראוי לו שיחשוב האם התועלת אכן נתפסת ככזו אחרת יתפס (ובצדק לדעתי) כמתנשא.
2. ליברטריאן תומך במינימום התערבות, האם תרבות היא מקרה חריג? מסופקני
3. לא דובר בשאלה על אינבדואל כלשהו.
4. אולי גם חילוניים סוברים שהם עוסקים בעניינים נשגבים שחשובים מגירוז?
5. על איזה סוג תועלת למדינה אתה מדבר? סגולית-מיסטית? כי פרקטית איני מזהה כזו בשום תחום. אולי להיפך. רבים מחפשים להמשיך את האופורטיוניזם (כשיטתך: לקחת מה שאפשר מהמדינה, כמובן במעטה אידיאליסטי) גם באזרחות. מחפשים להיכנס לשירות המדינה או עמותות או עריכת דין ולא ביזמות או יצרנות..

השאר תגובה

Back to top button