הראיה האונטולוגית

שו”תקטגוריה: אמונההראיה האונטולוגית
יוגב שאל לפני 6 ימים

שלום הרב מיכי
במחברת הראשונה העוסקת בטיעון האונטולוגי אנסלם מנסה להוכיח את קיומו של אלוהים רק על פי הגדרות ולא על פי לוגיקה (שהרי לוגיקה בנויה מהנחות יסוד שאותן ניתן למדוד אמפירית). ראיה זו מנסה להוכיח את קיומו של יש מושלם (אלוהים) נטו באמצעות ניתוח מושגי. תחילה, אנסלם טוען להגדרתו של המושג אלוהים שהוא עצם שלא ניתן להעלות במוחנו דבר גדול ממנו. זאת אומרת, אם היה גדול ממנו אז מן הסתם קיימת פה סתירה, כי הרי זה לא יכול להיות. לאחר מכן הוא מבחין בין שני סוגים של הכרה בשכל, הכרה של עצם בדמיון (שלא בהכרח קיימת במציאות) והכרה של עצם אשר קיימת במציאות. כדי לחדד את ההבחנה בין שני סוגי ההכרות אתה מביא את דוגמת הצייר: הכרה מן הסוג הראשון היא התמונה שהצייר מעלה במוחו עוד לפני שהוא צייר אותו, ואילו הכרה מן הסוג השני מתקיימת רק לאחר שהצייר העלה את הציור על דף, ואז לא רק שהציור קיים, אלא התווסף למוחו של הצייר סוג הכרה נוסף, הכרה של העצם (הציור) אשר קיימת גם במציאות. בהמשך המהלך אנסלם מסיק את קיומו של אלוהים על פי טענה זו: אם אלוהים הוא עצם אשר לא ניתן להעלות על הדעת גדול ממנו, הרי שאלוהים בהכרח קיים. זאת מפני שאנו יכולים להעלות בדעתנו הכרה של יש אשר קיים גם במציאות, והכרה במוחנו של יש אשר קיים במציאות היא הרבה יותר גדולה מההכרה של יש הקיים רק בדמיוננו ואינו קיים במציאות, לכן אלוהים קיים. איך זה יכול להיות נכון? אנו לא יכולים להעלות בדעתנו הכרה של יש קיים לפני שחווינו אותו ממשי; בדיוק כמו שהצייר לא יכול היה להעלות במוחו אידאה של ציור קיים עוד לפני שהוא ראה את הציור באופן ויזואלי; בדיוק כמו שמרי לא תוכל להעלות במוחה לעולם אידאה של צבע צהוב קיים, כי אין ביכולתה לראות צבע כזה. אפשר רק לטעון שאכן אפשרי להעלות במוחנו אידאה כזו אבל זה לא הופך את הדבר לנכון, שהרי אני לא יכול להכיר עצם שקיימת במוחי אם היא לא קיימת במציאות. אני יכול רק לדמיין, אבל זה משאיר את העצם אך ורק בגדר דמיון. אנסלם טוען שאכן ניתן לעשות זאת. מהי ההצדקה לכך?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 ימים

לא הבנתי את השאלה. אנא כתוב ברור יותר וקצר יותר. אם אתה מניח שרק מה שחוויו אנחנו יכולים להעלות במוחנו – אני לא מסכים לזה. אפדר להעלות במוחנו את אלוהים למרות שלא חוינו אותו.

יוגב הגיב לפני 5 ימים

אנסה לחזור על דברי בקצרה ובברור יותר. אנסלם בלבו של הטיעון מנסה לעשות הבחנה בין שתי סוגי הכרות בשכל, הכרה של עצם במוחנו שלא קיימת (תפיסת המושג המופשט) והכרה של עצם במוחנו שכן קיימת (תפיסת העצם הקונקרטית, הבנה+נוירוני תרגום). אני בוודאי מסכים שאין לנו שום בעיה להעלות בדעתנו עצם שלא חווינו (סוג ההכרה הראשון), אבל שאלתי היא מהי ההצדקה – במקרה של אלוהים – לסוג ההכרה השני מבלי שהאידאה התממשה במציאות וקלטתי אותה דרך החושים שלי? בשאר הדוגמאות שאתה מביא על מנת לחדד את העניין יש הבחנה מאוד ברורה בין שני סוגי ההכרה בשכל. במצב ההתחלתי המושג קיים רק בדמיוני ולאחר מכן המושג התממש במציאות ונוצר במוחי סוג ההכרה השני. אתה מציג את אנסלם כאחד שטוען שאין לנו בעיה להעלות במוחנו תמונה של אלוהים קיים (הכרה מן הסוג השני). שאלתי היא מהי ההצדקה לכך? זה לא הנחת המבוקש?

mikyab צוות הגיב לפני 5 ימים

עכשיו נראה לי שהבנתי.
אני חושב שצריך להבחין בין השאלה האם זה מוצדק לבין הטענה שזו הנחת המבוקש. לגבי ההצדקה, עליך להחליט בעצמך. לדעתי אין מניעה להעלות את הקב”ה הקיים על הדעת גם בלי שחווינו אותו (יש הבדל בין לחשוב על אלוהים כקיים וכלא קיים. מה שיש במוחו של האתאיסט כשהוא חושב על האלוהים לא זהה למה שיש במוחו של המאמין).
אבל הנחת המבוקש איני רואה כאן. אם אני מניח שניתן להעלות אותו על הדעת כקיים גם בלי לחוות אותו, האם זה אומר בהכרח שאני מניח שהוא קיים? לדעתי לא. ואם אתה אומר כך, זו עצמה הנחת המבוקש.

יוגב הגיב לפני 5 ימים

זאת אומרת, זה תלוי איך אני ניגש לראיה מבחינה אינטואיטיבית? אם אני מוטה לצד המאמין אז אקבל את הטיעון, ואם אני מוטה לצד האתאיסטי אין לי שום סיבה לקבל אותו? ואם אני ניגש לראיה הזו כניטרלי? לצורך העניין אם אני אגנוסטיקן (וגם לא לצורך העניין), אז אין לי שום יכולת להכריע מתוך הראיה האונטולוגית ולהסיק מסקנה. דבר שני, לב ליבו של הטיעון נתלה על קבלת ההנחה של הכרה מן הסוג השני (הכרה של יש קונקרטי), לכן אני חושב שאם אני ניגש מלכתחילה לראיה מוטה לצד המאמין, זאת אומרת, כבר מניח אינטואיטיבית שאכן הוא קיים, אז בוודאי שאני מניח את המבוקש (כי אני מלכתחילה מקבל את ההכרה מן הסוג השני). לא? כמובן שזה עובד גם לצד השני האתאיסטי. זאת אומרת, אם אין לי אינטואיציה לגבי קיומו שלאלוהים אין לי שום סיבה לקבל את ההכרה מן הסוג השני. אם אני ניטרלי (לא מוטה אינטואיטיבית לא לכאן ולא לכאן) אז הראיה הזו לא עוזרת לי להסיק מסקנה בשום צורה. אני מבין נכון?

תודה רבה לרב על המענה
שבת שלום

mikyab צוות הגיב לפני 5 ימים

אני שוב חוזר. אתה מציג זאת כהנחת המבוקש ואני חוזר ואומר שלא. זה לא תלוי בשאלה אם אתה מאמין (שאז זו הייתה הנחת המבוקש) אלא בשאלה אם אתה מניח שניתן להעלות על הדעת אלוהים קיים בלי שחווית אותו. זו הנחה אחרת לגמרי שאינה תלויה באמונה. לכן אין כאן הנחת המבוקש.

השאר תגובה