טריפות

שלום,
בסדר לימודי אני נמצא לקראת סיום הלכות טריפות בטוש"ע. מעניין אותי מהן דעותיך בנושא זה – 
א. הרבה מהדיונים בדיני טריפות מתבססים על ההנחה שטריפה אינה חיה (לפעמים הנחה זו משמשת אף להכרעת מום מסויים כמטריף או לא), בעוד כיום ברור שטריפה חיה ובועטת, ואף יולדת ומשבחת (ודעה זו אף מצויינת בחולין נז ע"ב, ואף כתוב שם "הלכה יולדת ומשבחת"). אמנם הרמב"ם כותב שטריפות אינן תלויות בחייה או מותה של הבהמה אלא הן הל"מ, אבל הרבה דיונים בפוסקים הולכים בכיוון זה. האם לדעתך יש לפסול דיונים אלו (במובן שאין ערך לעיסוק בהם, ואף אין הלכה כמותם)? יש לציין שהלכה זו מוליכה גם לקולא (בספק טריפה ששהתה י"ב חודש, מכשירים אותה)
ב. בדין דרוסה ספציפית – הדיונים התלמודיים מתבססים בחלקם על "שדא זיהריה" או "לא שדא זיהריה", שלרוב הפוסקים מפורש כ"ארס" הנמצא בציפרני החיה הדורסת. ואולם, ידוע כיום שארס כזה לא היה ולא נברא ואף משל לא היה, ותירוצים שונים (כמו זיהומים או חיידקים) אינם מסוגלים להסביר את פרטי ההלכות (למה זאב כן וכלב לא? למה חתול כן ודווקא ברגל הקדמית ודווקא מרצון וכו'). מה היחס לכל זה? האם עלינו להישאר נאמנים להלכה שבידנו אף שנראה שבסיסה הוא ידע מדעי שגוי, להקל בהכל כי אין ארס, או להיפך להחמיר בכל דרוסה של כל בעל חיים (או לקבוע מסברא קריטריון אחר כמו גודל ועצמת המכה)?