כדור הארץ מסתובב סביב השמש?

ראה על כך בטור 112: https://mikyab.net/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%95-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%9C%D7%9A-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95-%D7%98%D7%95%D7%A8-112/
אולי ראית זאת גם בפסקה אחת במאמרי באתר "לדעת להאמין" (שיובא בלינק בהמשך).
בכל אופן, בסרטון רואים ויכוח טיפוסי שבו שני הצדדים טועים.
אכן ברנובר שקשר זאת לתורת היחסות שגה שגיאה גסה. אין שום בדל קשר לתורת היחסות. מדובר על עקרון היחסות של גלילאו כפי שטוען המבקר בצדק. כבר גלילאו הבין שאי אפשר להגדיר תנועה מוחלטת, וכלתנועה היא ביחס למערכת צירים מסוימת.
אבל צדק ברנובר בטענתו ש(לפי גלילאו )אין משמעות לשאלה מי מסתובב סביב מי. המבקר החליט שכשמדברים על סיבוב עושים זאת ביחס למרכז המסה, אבל זו החלטה שרירותית. בדרך כלל עושים זאת ביחס למיקומו של הדובר (וגם זה כמובן שרירותי). לכן אם אנחנו נמצאים על כדור הארץ סביר לתאר את הסיבוב במונחינו אנו, כלומר באופן גיאוצנטרי. כמובן שמתמטית שני התיאורים שקולים ואפשר לבחור את הקל והנוח יותר. ואכן אין משמעות לשאלה מי צודק ומי טועה.
אוסיף עוד שכל זה במישור הקינמטי (תיאור התנועה). במישור הדינמי הפיסיקאים נוהגים להשתמש בתיאורים אחרים שבהם יכולה להיות משמעות לשאלה מי מסתובב סביב מי (הופעת כוחות מדומים וכדומה), אבל גם שם מדובר בהגדרה שרירותית. הקינמטיקה בעינה עומדת. אין דרך להגדיר מי מסתובב סביב מי באופן אובייקטיבי כלשהו. זו שאלה של הגדרה. מעבר לזה, הדברים קשורים גם לוויכוח על עקרון מאך ובעיית הדלי. ראה כאן.
הטענה של המבקר שלפי ברנובר קופרניקוס לא חידש כלום היא תלויית הקשר. קופרניקוס מצא מערכת נוחה יותר לתיאור הקינמטי (ואולי גם את מרכז המסה של המערכת) אבל הוא לא מצא מערכת נכונה יותר. שים לב שאף אחד מעולם לא טען שהתיאור הגיאוצנטרי הוא נוח יותר. הכנסיה טענה שהוא נכון יותר, ובזה היא טעתה. המבקר טוען שהוא נכון פחות, ובזה גם הוא טועה. שניהם נכונים באותה מידה, והשימוש בכל אחד מהם תלוי במטרה וביעילות של כל אחד מהשניים למטרה הזאת.
התשובה למה צוחקים על הדתיים (ככותרת הסרטון) היא: קצת בצדק וקצת לא. לצערי יש בורות גם בעולם הדתי וגם בזה החילוני. אפשר כמובן לצחוק על כולם אבל באופן שוויוני. מה שמפתיע הוא לגלות בורות אצל אנשי מקצוע, ולדעתי היא תוצאה של האג'נדה. אצל ברנובר, שוודאי יודע את תורת היחסות ואת  המכניקה של גלילאו, כנראה הצורך להרשים העביר אותו על דעתו. היתה  לו אג'נדה להציג את האתאיזם כמיושן ואת המדע המודרני כמאשר את התפיסה הדתית. אבל כאן זה פשוט לא נכון. בה במידה, גם המבקר החילוני מגלה בורות וכנראה גם אצלו מדובר באג'נדה. כפי שהסברתי, השימוש הנפוץ בקופרניקוס כטענה נגד התפיסה הדתית לוקה באותו כשל כמו התפיסה הדתית המבוקרת עצמה.