החזיר כסף לעובד במקום לבעל עסק
אני עובד עם אבא שלי, רוב היום אני איתו בעסק וזה.
אבא שלי קנה מאיזה בעל עסק סחורה 3500 שקל. עכשיו אבא שלי בא לשלם לו הוא אומר לו שמע אני מעדיף מזומן אז אבא שלי אומר לו אין בעיה אבל מזומן אין עליי עכשיו אני צריך להוציא אני מביא לך מחר והוא אומר לו אין בעיה.
אחרי זה בצהריים הוא מתקשר לאבא שלי אומר לו תשמע מחר אני לא יהיה בעסק אבל אין בעיה תבוא תשאיר לי בחנות תדבר איתי כשאתה מגיע.
יום אחרי זה הלכתי עם אבא שלי לחנות מתקשר אליו הוא לא עונה. חיכנו שם איזה עשר דקות בערך, לא חזר אליו כלום. אז אבא שלי ראה שיש שם עובד שלו בחנות, הביא לו את הכסף, ושלח לבעל העסק הודעה כזה שהשאיר לו את הכסף.
אחרי שעה וחצי בערך הבעל עסק מתקשר לאבא שלי כועס אומר לו העובד הזה גנב את הכסף, יש לי איתו סיפור, הוא כבר כמה ימים אומר שאני חייב לו כסף עכשיו לקח את הכסף והתפטר, אני ידעתי שהוא בעייתי, בגלל זה אמרתי לך תתקשר אלי שאני יגיד לך למי להביא את הכסף
בקיצור מה שיצא העובד לקח את ה־3500 שקל ואמר לבעל עסק שזה מגיע לו כי הוא חייב לו עוד כסף הרבה יותר אפילו ואז הוא התפטר והלך.
עכשיו חשוב לי להגיד על הסיפור עצמו אין ויכוח כולם יודעים מה קרה בדיוק אין שום ויכוח פה
עכשיו ברור שאפשר ללכת משטרה וזה, אבל משטרה זה זמן, לך תדע מה יהיה, מי ירוץ אחרי זה, מי יתעסק עם זה. השאלה בינתיים מה עושים. כאילו על מי זה נופל עכשיו?
אבא שלי אומר מה אני קשור בכלל קודם כל כל המזומן הזה זה בכלל טובה שעשיתי לו יכולתי לשלם באשראי לא סיכמנו מראש מזומן דווקא הוא ביקש מזומן אמרתי סבבה הלכתי להוציא עכשיו בגלל שעשיתי לו טובה אני צריך להפסיד מה פתאום. וגם הוא אמר לי להשאיר בחנות ולהתקשר התקשרתי הוא לא ענה חיכתי השארתי בחנות אצל עובד שלו. זה עובד שלו, בחנות שלו. אם העובד שלו לקח לו כסף או גנב לו או רב איתו, מה זה קשור אלי?
והבעל עסק אומר מה פתאום, לא הבאת לי כלום. היית צריך לדבר איתי ולקבל אישור ממני למי בדיוק לתת. אתה לא יכול לבוא לתת כסף לאיזה עובד וללכת מבחינתי נתת למישהו אחר ולא לי זה לא רציני ולא אחראי ואני רוצה שתשלם לי שוב ולך תריב בעצמך עם העובד שגנב לך.
אז זה הסיפור. השאלה עכשיו מי צודק פה ואם אבא שלי צריך לשלם עוד פעם או שבעל העסק צריך לרדוף אחרי העובד שלו.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
שלום. לדעתי, על פי תורת המשפטים וההלכה, הצדק במקרה הזה נוטה בבירור לטובת בעל העסק, ואביך יצטרך לשלם לו שוב את דמי הסחורה. אסביר את ההיגיון שמאחורי זה:
כאשר אביך קנה סחורה בהקפה (גם אם לזמן קצר של יום אחד), נוצר כאן חוב המוגדר כ"דמי מקח". כדי שהחוב הזה ייפרע והעסקה תושלם, הכסף צריך להגיע לידיו של בעל העסק או לידי שליח שהוא הסמיך במפורש לקבלת הכספים עבורו. כל עוד הכסף לא הגיע לבעל העסק או לשלוחו, יש פה חוב שאביך צריך לפרוע.
במקרה שלנו, בעל העסק הציב תנאי ברור ופשוט לאופן מסירת הכסף: "תשאיר לי בחנות, תדבר איתי כשאתה מגיע". הדרישה לדבר איתו בטלפון לא הייתה המלצה בעלמא, אלא תנאי מהותי לאופן המסירה, בדיוק כדי לוודא שהכסף נמסר לאדם הנכון ושבעל העסק מאשר זאת (במיוחד לאור העובדה שהוא ידע שיש לו עובד בעייתי). כאשר אביך הגיע לחנות ולא הצליח להשיג את בעל העסק, היה עליו להמתין או לקחת את הכסף חזרה איתו. ברגע שאביך החליט על דעת עצמו למסור את הכסף לעובד ללא אישור טלפוני, הוא חרג מההוראות והתרשל. מסירת הכסף לעובד שלא הוסמך לכך אינה נחשבת כפירעון החוב לבעל העסק.
הטענות של אביך, למרות שהן מובנות מבחינה אנושית ופסיכולוגית, אינן פוטרות אותו מבחינה משפטית:
- "עשיתי לו טובה שהבאתי מזומן": זה נכון, ואביך אכן רצה ללכת לקראתו. אבל העובדה שעשית למישהו טובה לא פוטרת אותך מהאחריות לעשות אותה כמו שצריך. בדיוק כפי ששומר חינם שעושה טובה לחברו ושומר לו על חפץ, אם הוא מתרשל (פושע) הוא חייב לשלם. מסירת סכום מזומן גדול לאדם שלא אושר לכך מראש מהווה פשיעה (רשלנות) בחובת השבת החוב.
- "זה עובד שלו ובחנות שלו": עובד אינו נחשב אוטומטית ל"ידו הארוכה" של בעל העסק לקבלת פירעון חובות, אלא אם זה תפקידו המוגדר (כמו קופאי שגובה כסף), וכאן הבעלים התנה זאת מפורשות בשיחת טלפון. לכן, מבחינה משפטית, אביך מסר את כספו לאדם זר שלא הוסמך לקבלו.
לגבי העובד עצמו – זה שהוא טוען שבעל העסק חייב לו כסף ולכן הוא לוקח את המזומן לעצמו, זהו מצב של אדם שמנסה "לעשות דין לעצמו" (עביד איניש דינא לנפשיה). יכול להיות שבינו לבין עצמו הוא משוכנע שהוא צודק, אבל זה ממש לא פוטר את אביך מול בעל העסק. מבחינת בעל העסק, הכסף לא הגיע אליו מעולם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer