כמה הערות בבא בתרא דף קכ"א

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיכמה הערות בבא בתרא דף קכ"א
ש' שאל לפני 6 שנים

לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א אחדשה”ט 
 
אשמח בתשובה על כמה הערות בב”ב דף קכא 
אבקש סליחה על הטירחא אבל תורה היא כו’
 
א) רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה דאמר רב מתנה אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה
 
ויש לעיין, מדוע “טוב” היינו שלא הסריחו ו”מטיב” היינו שנתנו לקבורה. וצ”ב בזה. 
ועוד יש לי להעיר על הרשב”ם שכתב וז”ל דאמר רב מתנה כו’ – ולכך שמחו שזכו לקבורה ושלא הסריחו עכ”ל 
וקשה, חדא מה כוונתו בזה, ועוד מדוע שינה מלשון הגמרא והקדים קבורה לסרחון. ואולי עיקר ההטבה היתה הקבורה וצ”ע. ועיין לשון רשב”ם פסחים דף קד:
 
ב) מאן דמוסיף יוסיף שאינו מוסיף יסיף מאי יסיף תני רב יוסף תקבריה אימיה 
ויש לומר ע”ד צחות ששמו רב יוסף ולא רב יסיף ודו”ק 
ועיין רשב”ם ד”ה מאי יסיף תני רב יוסף תקבריה אימיה – שימות בחצי ימיו כמו וזכרם לא יסוף מזרעם לשון כליה ולא גרסי’ יאסף דא”כ מאי קבעי תלמודא הא מילתא דפשיטא היא דיאסף לשון מיתה “כדכתיב יאסף אהרן אל עמיו” 
ותמה ר”י פיק ז”ל (בספר אומר השכחה) על הרשב”ם שהביא פסוק מבמדבר ולא הביא מבראשית וכמו שהביאו התוספות במסכת תענית וצ”ע
 
 
ג) יום תבר מגל ועיין רשב”ם שנשברו הקרדומות כו’
ויש לעיין , חדא מה הטעם ששברו הקרדומות, ועוד קשה שבל תשחית הוא וצ”ע
 
ד) רשב”ם אחיה השילוני ראה את עמרם ואליהו ראה את אחיה – גמרא. והאי תנא לא סבירא ליה אליהו זה  פנחס דאם איתא לימא “משה ראה עמרם ופנחס ראה משה” ועדיין הוא קיים ולא איצטריך ליה אחיה כלל. 
ועיין תוספות בד”ה שבעה קפלו כל העולם. האי תנא סבר דאליהו לא הוה  פנחס דאי הוה פנחס “בבציר משבעה” הוה מצי לאשכוחי “דיאיר ראה יעקב וראה פנחס” וסבר נמי האי תנא דסרח בת אשר אינה חיה לעולם
וצ”ע מדוע לא פירש הרשב”ם כתוספות? 
 
 
החותם בכבוד רב, 

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

1. כידוע, גם בברכות ההודאה יש ברכת הטוב והמיטיב. ההבדל בינה לבין שהחיינו הוא שברכת הטוב והמיטיב נאמרת כשהדבר טוב גם לו וגם לאחרים. אם כן, גם בברכת הטוב והמיטיב של ברכת המזון יש לפרש כה”ג: שהם הובאו לקבורה זה טוב להם, ושלא הסריחו זה טוב גם לנו. לא יודע מה בא רשב”ם להסיף כאן. נראה שסתם פירש את פשט הגמרא לחדד שהיו כאן שתי סיבות שונות.
2. ראשית, אם היה מביא מבראשית היית שואל למה לא הביא מבמדבר. שנית, לפעמים מביאים את הפסוק הידוע והשגור יותר. וכה”ג מצינו בט”ז ובנקודות הכסף יו”ד סי’ רמ סכ”ד (על כבוד אבי אביו, שהביאו רש”י בחומש ולא מדרש חז”ל).
3. אין בהם צורך יותר ולכן שברום. ושימושי חול לא עשו בהם דמעלין בקודש (דומני שאלו לא ממש כלי שרת שאסורים). לפחות משום כבוד המקדש עשו זאת. וכן מצינו בבגדים של כה”ג ביו”כ ועוד שלא היו משתמשים בהם אחרי גמר שימושם. וכשעושים הדבברים לצורך (להביע קדושת המקדש והשמחה) אין בדבר בל תשחית.
4. אין לי זמן כעת להיכנס לזה.

ש' הגיב לפני 6 שנים

לכבוד מו”ר הרה”ג שליט”א אחדשה”ט

יש לי תמיה ברשב”ם ב”ב קכב: ואשמח בתשובה

אלא אמר רב פפא כו’ – לרב פפא נמי קשיא ליה אלא כדלקמן ואיהו לא בא לתרץ האי אלא אבל קושיא קמייתא הא נמי תנינא אתא לתרוצי ולאוקמה בענין אחר דלא תקשי מההיא מתני’ דלעיל “ומההיא מתני’ דלקמן דמקשינן לרב פפא מינה אכתי לא הוה מסיק אדעתיה וכן כולם”

וצ”ע שהרי מאותה משנה שהקשו מרב נחמן הקשו גם לרב פפא ואיך אפשר לומר שאכתי לא הוה מסיק אדעתיה.

ואיני יודע מדוע לא פירש כפשוטו שכל תרצן לא שמע דברי חבירו (וכ”כ הראב”ד)

החותם בכבוד רב,

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

לא הבנתי את השאלה. ר”פ לא בא לתרץ את ה”,אלא” שבמשנה שהרי זה קשה גם עליו. הוא בא לתרץ את הקושיא הראשונה על ר”נ (מהמשנה קטז ע”ב). אמנם עליו עצמו גם קשה מהסיפא של המשנה, אבל את זה עוד לא לקחו בחשבון בעת שבא ר”פ להציע את הצעתו. לא שלא חשבו על המשנה ההיא אלא לא לקחו בחשבון את הסיפא שלה אלא רק את הרישא.
הוא חייב להסביר את זה בדיוק בגלל קושייתך. הרי על ר””פ מקשים מאותה משנה שהקשו על ר”נ, אז למה ר”פ חשב שדבריו יועילו? על כורחנו שבינתיים לא חשבו על הסיפא אלא רק על הרישא.

ש' הגיב לפני 6 שנים

אבל זה קשה לומר שלא חישב על סיפא דמתניתין

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אכן, אבל זה מה שעולה מהגמרא (שאל”כ מדוע באמת ר”פ מציע את תירוצו אחרי שכבר הובאה המשנה נגד רנב”י).
ככלל, בסוגיות כאלה יש לדון האם כך באמת היה המו”מ בביהמ”ד האמוראי, או שמא העורך סידר את הדברים כך משיקולים דידקטיים. ייתכן שעובדתית רנב”י ור”פ כל אחד הציע תירוץ משלו בביהמ”ד שלו, וכל אחד נדחה מהמשנה ההיא. העורך קיבץ את שני המו”מ הללו לסוגיא אחת כדי להראות ששני התירוצים הללו נסתרים ממשנה. הוא בנה זאת כאילו היו שתי הצעות שכל אחת נדחתה מקטע אחר של המשנה. אבל זו רק צורה דידקטית ללמדנו ששתי ההצעות לא נכונות. זה לא תיאור של מו”מ שהתנהל באמת. וצל”ע בזה.

ש' הגיב לפני 6 שנים

מה החילוק בין אמר פלוני (שמשמע לשון עבר) לאומר פלוני(שמשמע לשון הווה) ומדוע פעמים כ”כ ופעמים כ”כ.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

זה לא שאלה של זמן. “אמר פלוני” היא מימרא עצמאית, ו”פלוני אומר” היא מימרא שחולקת על מה שקדם לה.

Back to top button