לחלוק על קדמונים
שלום הרב
נהנתי לקרוא בשבת בספר שתי עגלות וכדור פורח את ההסבר שלך על המושג ירידת הדורות שאינו ברמת המשכל ומיומניות החשיבה וההיסק אלא בהבנה הפנימית של המושגים, והיות שככל שהדורות קרובים יותר הרי הם חיים יותר את המושגים כאמיתתם בלא הגדרתם החיצונית לכן אנו מקבלים את דברי הדורות הקדמונים שיתווכו לנו את הבנתם.
והבאת דוגמא מלימוד שפה, שהלימוד באולפן המעניק את כללי השפה לתלמידיו אינו דומה כלל לאדם המדבר את השפה כשפת אם, שחי את השפה מצד עצמה, אף בלא שמודע לכללים המנחים אותה.
ולפיכך הייתי רוצה להבין למה אתה לא נמנע כלל מלחלוק על גדולי הקדמונים, וכפי שאתה מבאר בכמה מאמרים כאן באתר, שהיות ואין להם סמכות מחוייבת אין דעתם אלא המלצה, וכאשר נראה לך אחרת אתה חולק. והרי את האמת אנו מבקשים, ואם הם מדברים את שפת התורה בזמן הקרוב יותר למקור למה לא להניח שאנו מוגבלים ביכולת שלנו להבין יותר מהם, ולפיכך לכופף עצמינו לדבריהם [וכפי שעושים באמת כל החכמים האורטודוקסים, ומטעם זה]
זה בדיוק ההבדל בין סמכות פורמלית ומהותית. סמכות פורמלית מחייבת ציות, בלי קשר לדעתך ולשאלה האם ההוראה היא מוטעית. אבל בסמכות מהותית היא נובעת מכך שבעל ה"סמכות" (בגרשיים כי זו לא באמת סמכות) הוא חכם יותר או וקולע יותר לאמת (כמו סמכות של מומחה). בסמכות כזאת אם אשתכנע שבעל הסמכות טעה לא אשמע בקולו. כמובן שאקח ברצינות את דעתו ולכן לא בקלות אחלוק על הקדמונים, אבל במקום שאני משוכנע מספיק בדעתי ארשה לעצמי לחלוק עליהם.
אגב, אני לא מסכים שרבנים אורתודוקסיים נמנעים מלחלוק מהטעם הזה. רובם יענו לך שזה מחמת חכמתם העצומה והרוח הקודש של הקדמונים ואולי ההשגחה עליהם שמונעת מהם טעות.
רק אעיר שמהאי טעמא תמצא לפעמים אחרונים שחולקים על ראשונים, וראשונים על גאונים. בכל המקרים הללו מדובר בסמכות מהותית. לעומת אמוראים על תנאים או ראשונים על אמוראים לא תמצא (המקרים שמובאים לדעתי לא נכונים), שכן שם מדובר בסמכות פורמלית.
כן, אבל יש רושם שאתה חולק מאוד בקלות ובנחרצות (לפחות לאחרונה). זו נדמה לי כוונת השואל.
קשה לי לדון על התרשמויות. אם תרצה הבא דוגמה ונדון.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer