מה בין המגיסטריום הקתולי למגיסטריום החריידי ?

שו”תקטגוריה: מחשבהמה בין המגיסטריום הקתולי למגיסטריום החריידי ?
בנימין גורלין שאל לפני 5 חודשים

ערב טוב,
מה ראתה הנצרות הקתולית לתלות את סמכויותיה, להורות, לפרש ולהכריע בשאלות הדת ולגלות את רצון האל ביתד נאמן בל ימוט,  כדוגמת דברי ישו אל שבעים שליחיו בבשורה על פי לוקאס י’ ט”ז: “הַשּׁוֹמֵעַ אֲלֵיכֶם אֵלַי הוּא שׁוֹמֵעַ וְהַבּוֹזֶה אֶתְכֶם אוֹתִי הוּא בוֹזֶה וְהַבּוֹזֶה אוֹתִי הוּא בוֹזֶה אֶת־אֲשֶׁר שְׁלָחָנִי” ובכך לפתור את שאלת הסמכות ואילו מקבילתה, החריידיות, לא ראתה צורך בהצדקת המגיסטריום שלה, האם החריידיות יוצאת מתוך הנחה שהמאמינים שוטים גמורים ?
בברכה, בנימין, הסינופטי, גורלין

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 חודשים

בנימין, זו ממש אובססיה. מעבר לזה, השאלה כאן לא מנוסחת ולא מנומקת. סתם הטחה לשחרור קיטור. אני אענה רק לשאלות ספציפיות ומנומקות, ורצוי לחשוב עליהן מעט קודם.

בנימין גורלין הגיב לפני 5 חודשים

לאחר מחשבה מקדימה…
הרב כתב באחת התשובות כדלהלן:
“אם אכן אין מקור אז זה יכול להיות אחד משלושה מכניזמים:
גזירה או תקנה דרבנן.
פרשנות לכתוב.
סברא.”
השאלה שלי באופן ספציפי נוגעת למקור סמכותם של “גדוילי הדויר” בעלי ה”דעת תורה”, מעין הם שואבים את הסמכות ליחסי מרות, בדוגמא ל”magisterium Ecclesiae” – “מרות הכנסייה” בדת הקתולית ?
כפי שכתבתי לעיל, הכנסיה ראתה צורך במקור סמכות, מדוע “גדוילי הדויר” ומאמיניהם אינם חשים בדבר/לדבר ?

בנימין, הכופר בסמכות, גורלין

משה הגיב לפני 5 חודשים

אולי כדאי ליצור באתר קטגוריה מיוחדת לשאלות רטוריות, שמטרתן היא שחרור קיטור.

בנימין גורלין הגיב לפני 5 חודשים

משה יקירי, מדוע שאלה זו רטורית ?
אתה בהחלט מוזמן לענות על שאלתי, אנא התייחס עניינית

mikyab צוות הגיב לפני 5 חודשים

אתה מניח שדעת תורה היא משהו אחר פרט לפרשנות או תקנה. אבל בני בראון מראה שלא. לכן השאלה מעיקרא ליתא. הנושא של דעת תורה כבר נדון בשרשור אחר, ואיני רואה מה מוסיפה השאלה הזאת לדיון. היא מתעלמת ממה שקרה שם.

בס”ד כ”ב באדר תש”פ

לבניומין גויירלין – שולויים ראוו,

ראשית אני מתנצל על השימוש בכתיב נטול הברה אשכנזית בגוף דבריי. הואיל וחלק מקוראי האתר הם דתיים-לאומיים וחלקם בני עדות המזרח – אני נאלץ לכתוב בכתיב עברי נורמלי (נארמאליש בלע”ז).

מקור התפיסה של סמכות רוחנית מרכזית היא בדברי התורה בפרשת שופטים: ‘כי יפלא ממך דבר למשפט… וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה’ אלקיך בו ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט… ושמרת לעשות ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה, לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל’

הווה אומר: כבר בתורה מפורש שצריך סמכות תורנית מרכזית כדי שלא תהיה התורה כשתי תורות, לסמכות זו קראו חז”ל ‘סנהדרין’ או ‘בית הדין הגדול’. גם לאחר החורבן שגלתה הסנהדרין מלשכת הגזית – עדיין התקיים ‘בית הועד’ המרכזי ביבנה ואחריה באושא, בשפרעם בציפורי ובטבריה. שמשם יצאה הוראה לכל ישראל בתקופת התנאים.

בתקופת האמוראים כבר גברה הגלות, אך עדיין היו ישיבות מרכזיות בבבל ובא”י שמהן יצאה הוראה לארצות רבות. בסוף תקופת הגאונים ירדה קרנם של מרכזי התורה בבבל ובא”י, אך כנגדם קמו מרכזים תורניים שהיוו סמכות מרכזית לארצות רבות. כך היה בית מדרשם של ר”ח ורב נסים גאון בקיירואן, של הרי מיגאש והרי”ף בספרד, של הרמב”ם במצרים, של רש”י ובעלי התוס’ בצרפת, של הראב”ד בפרובאנס, והרמב”ן והרשב”א ותלמידיהם בצפון ספרד.

זה השורש לתפיסה שיש גדולי תורה שהרבים מקבלים את סמכותם מתוך הכרה בענקיותם. וגם בדורותינו ראינו גדולי תורה שהאירו לרבים בתורתם, כגון החזון איש, הגר”שז אויירבאך והגרי”ש אלישיב, הגר”מ פיינשטיין, והגרי”ד סולובייצ’יק, הגרא”י קוק והגר”י הרצוג, הגר”מ עוזיאל והגר”ע יוסף ורבים אחרים.

הנצרות כדרכה שאלה מהיהדות דברים רבים, כגון המונותאיזם, יום המנוחה השבועי שבו מתקבצים לעבודת ה’ בבית התפילה וכו’. אחד הדברים ששאלה הנצרות מהיהדות היתה התפיסה שיש סמכות רוחנית מרכזית, עד שהסתאבה סמכות זאת ובאה ה’רפורמציה’ ומרדה בה, תוך יצירת מוקדי סמכות מרכזיים אחרים.

כדאי לציין שבאיסלאם לא התפתחה דה-פקטו סמכות דתית מרכזית, משום ששם דה-יורה ה’ח’ליף’, המלך, הוא ממלא מקומו של מוחמד, וח’ליפים אלה היו בפועל שליטים מדיניים שלא היה מעניינם לקבוע עמדה בשאלות הדת. מצב כזה נומר גם בנצרות האנגליקנית שבה מלך/כת אנגליה הוא ראש הכנסיה ובפועל קובעים את ענייני הדת הבישופים.

בברכה, שמשויין צווי לעייווינגער הלייווי

רציונלי(יחסית) הגיב לפני 5 חודשים

לא שאני בקיא כל כך בענינים כנסייה והכל אבל ניראלי שאחד מההבדלים העיקריים ואינני אומר את זה בציניות-שסמכות קתולית בעיקרה כוללת דרשות תנכי”ם על איסורי הומוסקסואליות הפלות ודברי מוסר פה ושם
ואינני אומר את זה בשביל להביע תיעוב נגד הנצרות אלא פשוט להגיד באופן עובדתי שסמכות במובן החרדי יהודי לא ממש יכולה להיות שם כי הנצרות בעיקרה אמונית ומעט מאוד מעשית

אני מניח שהתשובה לא תספק אותך

השאר תגובה