מחאקריזם

שו”תקטגוריה: כללימחאקריזם
ד' שאל לפני 5 שנים

שלום רב,
הרב ב’, הראה לי עכשיו – במקרה – משהו נחמד; והעובדה שזה קשור למקום מגוריו של רבינו הבית יוסף היא בעיניי תירוץ מספיק טוב להטריח עליכם בזה.
כל טוב ולהתראות לקראת שבת
ערוך השולחן יורה דעה סימן רא
כתב רבינו הב”י…. יש מי שאוסר להטיל יורה מליאה מים חמין לתוך המקוה לחממו וכן למלאות מקוה מים חמים ולחברו לנהר כשפופרת הנוד עכ”ל. ורבינו הרמ”א כתב דיש מקילין ומתירין להטיל חמין למקוה כדי לחממו ומ”מ יש להחמיר אם לא במקום שנהגו להקל אז אין למחות בידם ובחמי טבריא מותר לכ”ע עכ”ל…
ורבינו הב”י פסק לחומרא דוודאי ראוי להחמיר; ורבינו הרמ”א פסק לקולא, משום דרבינו הב”י דר כל ימיו במדינות החמים, ואפשר להחמיר, משא”כ רבינו הרמ”א דר כל ימיו בקראקא, שבחורף קר מאד, והוכרח להקל בזה, ועם כל זה כתב דיש להחמיר אם לא במקום שנהגו להקל, דבימיו היו הנשים בריאות ובדוחק אפשר שיכלו לסבול.
אבל בכל מדינות שלנו זה כמה דורות שמטילין חמין למקוה או מחממין אותן ע”י מכונה שקורין פאראווי”ק, והוא מן הנמנעות במדינתינו בחורף לטבול בצונן ואף גם בקיץ מצד דהמקוות שלנו הם ממעיינות והקור גדול מאד ואלמלי היינו מחמירים בזה כבר בטלה פריה ורביה מישראל או היו הנשים באות לידי סכנה באין ספק והיו מכשולים רבים כמובן ולכן מכבר נהגו כן ואין פוצה פה ומצפצף וח”ו לפקפק על זה והמפקפק עתיד ליתן את הדין אך מעולם לא שמענו מפקפקים בזה.
ואני איני כדאי להכריע, ומ”מ כיון שנהגו כן אבאר מה שנלענ”ד, דאין שום ראיה לאיסור מהסוגיות דברכות ודתענית, וללמד זכות על כלל ישראל…

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 5 שנים

מחקר (במילעיל) שכמותו. פוי…

 

ד' הגיב לפני 5 שנים

אתה כמובן מתבדח, וההלצה מתבקשת בנסיבות; אבל שאלה רצינית וקשה היא לנסות להגדיר את ההבדל באופי הלימוד בישיבה וגבולות המותר והאסור בה לעומת האקדמיה, וכן הבדל בין אנשי אקדמיה דתיים לבין אנשי אקדמיה חילוניים, ואימתי ניתן להבחין באג’נדה במחקר (אני יכול לדמיין מחאקר, במלעיל כמובן, שהיה טוען שלמשפחתו של הרמ”א היה אינטרס כלכלי במכירת הסולר להסקת המקוואות. הגזמתי?).

על השאלות הללו נדמה לי שנכתבו פחות מדי מאמרים. פעם פרופ’ מנחם כהנא כתב על זה משהו. אם מישהו מכיר מאמר טוב וקריא אחר על זה, אשמח לשמוע.

לקראת שבת שלום

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

נדמה לי שאין כאן אסור ומותר. לתפיסתי הסברים מהסוג הזה הם לגמרי לגיטימיים אבל לא רלוונטיים לדיון ההלכתי. גם אם נניח ששיטת הרמ”א מבוססת על מזג האוויר במקומו, עדיין כדי להכריע האם לאמץ אותה או לא יש לבחון אותה לגופה ומתוך עצמה (על מה היא מבוססת והאם היא מתאימה למקורות). זאת בניגוד למחקרים (במילעיל) שתולים הכל בנסיבות ובקונטקסט, ובניגוד לאפולוגטיקנים שטוענים שכל רבותינו היו מלאכי השרת שלא הושפעו מהקונטקסט אלא רק משיקולים מהותיים. ואלו ואלו לא דברי אלוקים חיים.
כך למשל רבים מסבירים את החומרות של בעלי התוס’ בהל’ קידוש השם במסעי הצלב, זאת לעומת הרמב”ם וחכמי ספרד שפסקו באופן מתון ומיקל יותר. אם לוקחים את ההסבר הזה ברצינות, אז לכאורה אין מחלוקת בעולם. כל אחד הוא פרי הנסיבות שבהן הוא פועל, ואם הרמב”ם היה חי בצרפת היה מחמיר ובעלי התוס’ ההיפך. אם כך, אין טעם לדון במחלוקתם וגם כשאני ארצה לדעת מה לעשות עליי לבחון האם הנסיבות שלי דומות לאלו ששרררו בצרפת או בספרד. ההנחה המתודולוגית של הדיון ההלכתי היא שדנים בנימוקים של הצדדים ומכריעים לפיהם.
ושוב השמרנים מסבירים שאין תלות בקונטקסט, שכן הראשונים היו מלאכי השרת שלא התחשבו בנסיבות. אבל האמת היא שודאי יש לקונטקסט השפעה, ובכל זאת ההשפעות הללו בד”כ לא רלוונטיות לדיון ההלכתי שצריך להתנהל במישור הנימוקים. לכן גם כאן אלו ואלו צודקים ואלו ואלו טועים. צודקים במובן שיש תלות בקונטקסט וצודקים בכך שהתלות הזאת לא חשובה לדיון ההלכתי. וטועים בכך שאין תלות בקונטקסט ובכך שהתלות הזאת רלוונטית.
במקומות שבהן פוגשים גישה תמוהה ובלתי סבירה (לא מתאימה למקורות) שם יש מקום להכניס הסברים קונטקסטואליים לדיון ההלכתי (תקנת שעה לרגל הנסיבות). אבל זה בד”כ זה נעשה כדי להסביר מדוע לא להתחשב בשיטה המדוברת (כי היא נאמרה רק לשעתה ומקומה).

ד' הגיב לפני 5 שנים

אין הרבה שמסוגלים לנתח כמוך. יש מאמר מפורט שלך בנושא, שהוא זמין במחשב? תלמידות שואלות לפעמים על הנושא.

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

תודה. לצערי אין לי משהו מסודר. בעבר כתבתי כמה דברים שנוגעים בנקודות משיקות. אביא כאן כמה דברים שאני זוכר כעת (בטח יש עוד).

1. מאמר באקדמות על ההבדל בין הלימוד הישיבתי למחקר האקדמי שיש בו קצת ממה שכתוב כאן, אבל מוצגת שם תפיסה מטפיסית שהיום אני כבר לא עומד מאחוריה:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%98%D7%9B%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%A7/

2. המשך כאן (שלא פורסם. יותר מעודכן להיום):
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%95%D7%91%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9C%D7%9E%D7%94/

3. ועוד מאמר במקור ראשון על ההבדל המתודולוגי בין הדיסציפלינות:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%A2/

4. מאמר בצהר על “מה” מול “למה”:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%93%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%AA/

5. ראה גם שרשור קצר באתר שלי:
https://mikyab.net/שות/על-הטקסט-והקונטקסטואליזם-מותו-של-הקור/

מיכאל הגיב לפני 5 שנים

בספר (שיראה אור במהרה, אכי”ר) נכתב בזה?

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

בעז”ה

מיכי צוות הגיב לפני 5 שנים

משה כתב:

אתמול שמעתי דוגמה נהדרת כיצד גם ההלכה יכולה להשתבש כשלא מתחשבים בקונטקסט.
איזה אברכון הוציא ספר וכתב שם על מנהג האר”י שיש לנשק ידי אמו בליל שבת, שאם אין אמו שם, ינשק ידי חמותו. הוא ציין כמקור לכך ספר ממרוקו. אך בפועל המציאות במרוקו הייתה שהיו משדכים ילדים כבר בגיל 9(!) עקב בעיות עם השלטונות וכדו’ ומאז היה הילד עובר לגור בבית רעייתו לעתיד, שם היה גדל ממש כמו בן, והורי ארוסתו שימשו לו כאבא ואמא, בשנים אלו הם בחנו כיצד הם מתנהגים זה לזה, שהם לא מרביצים… אמר לי חכם גדול שמכיר היטב את התרבות שאין ספק שהכוונה היא שהילד שגדל בבית ארוסתו ינשק את ידי חמותו אך חלילה מלהתיר כך לסתם אדם נשוי בוגר. ואולי אפילו כתבו נגד זה בספרי אחרונים, לא עיינתי בזה כראוי.
יש עוד דוגמאות רבות.

Back to top button