מחוייבות להלכה

שו”תקטגוריה: אמונהמחוייבות להלכה
עומר שאל לפני 4 חודשים

שלום וברכה,
קראתי את המחברת החמישית של הרב בה הוא עוסק במחוייבות לציווי האלוקי, ומקביל את הדבר למחוייבות למוסר, שמעצם הידיעה על הדבר היא מחייבת אותנו.
(אני לא בקיאה במושגים ולכן לא מזכירה את שמותיהם).

אמיתות מוסריות מחייבות אותי כיוון ש’המצפון הפנימי’ שלי גורם לי להרגיש שהן נכונות. ובאמת קשה להסביר לבן אדם שלא מבין את ההיגיון הפנימי של המוסר, כמו שקשה להסביר לעיוור מה פירוש ראיה.
הקושי ביחס לציווי האלוקי, הוא שלא בהכרח מרגישים עליו שהוא אמיתי ונכון. יכול להיות מצב שבו אני מכירה בכך שיש בורא, ושהיתה התגלות להמונים ובה הבורא אמר את דברו וציווה את העולם. אבל בניגוד למוסר שכלפיו יש מצפן מוסרי מאוד חזק שמצווה עלי להקשיב, ביחס לציווי האלוקי יכולים להיות מצבים רבים שאני לא ארגיש צורך למלא את הציווי כי אני לא מזדהה איתו.
אני חושבת שמצפון מוסרי מחייב אותנו כי אנחנו מרגישים הזדהות (שבאמת קשה להסביר) איתו, אבל עם הציווי האלוקי המצב יכול להיות שונה ואז נכנסים לפלונטר שאני לא רואה אליו פתרון. אם אני לא מרגישה הזדהות עם הציווי, אין סיבה שאנסה לחקור אותו ולהבין למה הוא נכון

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 חודשים

מי שלא מרגיש כמובן לא יקיים. למה זו בעיה? מי שאין לו כישרון לפיזיקה או מתמטיקה לא יכול להבין מתמטיקה או פיזיקה. לדעתי האישית לרוב האנשים יש את התחושה הזאת, ורק רפלקסיות גורמות להם לדחות אותה כבלתי קבילה, אבל זו כמובן רק הערכתי האישית.
אגב, את מדברת על מצבים רבים שבהם לא תהיה לך תחושה. זו טעות. התחושה לא צריכה להיות בכל מצב ולגבי כל מצווה. התחושה היא כללית שראוי לקיים את ציווי הבורא. מכאן והלאה יש לקיים את כל ציווייו. 

שי זילברשטיין הגיב לפני 4 חודשים

אני מסובך עם שאלה אחרת. אני מקבל את הסברא שראוי לציית לרצון אלוהים בהנחה והוא התגלה וציווה, אבל ממש לא בטוח שאכן אלוהים התגלה אי שם לפני שלושת אלפים ומשהו שנה. אני אמנם נסמך על המסורת ואומר “טוב, אני מקבל”, אבל בינינו, ומה אם מדובר על אגדת עם שהשתרשה במהלך הזמן ?

אני מנסה להרגיע את עצמי שגם אם אני טועה ולא היו דברים מעולם, גם אם באמת מעמד הר סיני לא התרחש וטעיתי, אני עדיין מבצע פעולה “טובה” בגלל הרצון עצמו לקיים רצון אלוהים, גם אם בפועל לא היה ציווי.
אני צודק ?

מיכי הגיב לפני 4 חודשים

אם אתה טועה ומתכוין לטטב זה כן בעל ערך. אבל אם הגעת למסקנה שזו אגדה ואתה עושה רק בשביל קיום ציווי שאיננו אין לזה ערך.
במחברת החמישית עסקתי בזה.

ijkagan הגיב לפני 4 חודשים

גם אם אין לנו כרגע “הזדהות” עם אחד הפרטים הכלולים ברצון ה’, ישנה הכרה כי הטוב כולל גם את אשר אנחנו לא מזדהים אתו כרגע. אנחנו יכולים להשתמש במשל הבא: כשהיינו ילדים קטנים, לא הזדהינו עם הרבה ערכים או נורמות, ואף על פי כן, אותם הערכים או הנורמות נראים לנו היום ברורים. וממילא, יכולה גם כן להיות “הזדהות” מסוימת בדרך של אמון כאשר הבן נותן אמון באביו.

ניתן להסיק מהקטע הבא את המסקנה הבאה: הנימוק היחיד שהוא מספק עבור טענה נורמטיבית שעמה אנחנו לא “מזדהים” (כמו הרבה מהמצוות או החובות הדתיות למשל) הוא נימוק עם המבנה הבא: אם היינו בוגרים יותר ואם היינו מפנימים כמה עקרונות משמעותיים, אם היינו מחוברים יותר לעצמינו, ואם היינו מודעים, שמים לב ומפנימים את כל העובדות הרלוונטיות, אנחנו היינו – גם כעט – “מזדהים” עם המצווה או החובה הדתית הזאת.

בנוגע למושג “אלוקים” יש כמה אפשרויות: 1. התכונה: “רוצה את מה שטוב או שציוויו הוא טוב” היא הכרחית מבחינה לוגית (כמו שהתכונה “צורה” היא הכרחית מבחינה לוגית עבור המושג מרובע). 2. התכונה: “רוצה את מה שטוב או שציוויו הוא טוב” אינה הכרחית מבחינה לוגית (כמו שהתכונה “בעל חוש שמיעה” אינה הכרחית עבור המושג “אדם”).
יש שני סוגים של נימוקים לטענות נורמטיביות. 1. נימוק שהוא מספיק מבחינה לוגית גם מבלי להזדקק להנחה נוספת: מדוע צריך לתת לראובן (עני) צדקה? משום שצריך לתת לעניים צדקה.
2. נימוק שאינו מספיק מבחינה לוגית אלא אם כן נניח הנחה נוספת:
מדוע צריך לחייך? משום שישות כלשהי רוצה שכך ייעשה. (ההנחה הנוספת כאן היא: רצון הישות הזאת משקף את מה שצריך לעשות).
נמצאנו אומרים שלפי האפשרות הראשונה (בנוגע לאלוקים) הנימוק “מפני שזהו רצון ה'” (העונה על השאלה: מפני מה נכון לעשות א?) הוא מהסוג הראשון ואילו לפי האפשרות השנייה (בנוגע לאלוקים) הנימוק “מפני שזהו רצון ה'” הוא מהסוג השני.
אמנם, יש אנשים שטוענים שהתכונה “אשר אלוקים רוצה אותו” היא הכרחית מבחינה לוגית עבור המושג “טוב” (מה שאומר שאי אפשר לקבל את האפשרות הראשונה שהוזכרה לעיל בנוגע לאלוקים). אני לא מסכים עם האנשים האלה. העליתי טיעונים בעד העמדה הזאת (נגד האנשים האלה) במקום אחר (מאמרים שכתבתי)…

ijkagan הגיב לפני 4 חודשים

תיקון: אמנם, יש אנשים שטוענים שהתכונה “אשר אלוקים רוצה אותו” היא הכרחית מבחינה לוגית עבור המושג “טוב” (מה שאומר שאנחנו חייבים להסכים עם האפשרות הראשונה שהוזכרה לעיל בנוגע לאלוקים). אני לא מסכים עם האנשים האלה. העליתי טיעונים בעד העמדה הזאת (נגד האנשים האלה) במאמרים שכתבתי…

ijkagan הגיב לפני 4 חודשים

מה שכתבתי לעיל לא נכון! (סליחה על הפזיזות…) בשביל להסיק את המסקנה הבאה צריך גם להניח הנחה מסוימת בנוגע לתכונות ההכרחיות של הטוב (אני לא איכנס לזה עכשיו). בכל אופן, גם אם זה לא הנימוק היחיד שהוא מספק, זהו בהחלט נימוק מספק. אני מתכוון לקטע הבא: “ניתן להסיק מהקטע הבא את המסקנה הבאה: הנימוק היחיד שהוא מספק עבור טענה נורמטיבית שעמה אנחנו לא “מזדהים” (כמו הרבה מהמצוות או החובות הדתיות למשל) הוא נימוק עם המבנה הבא: אם היינו בוגרים יותר ואם היינו מפנימים כמה עקרונות משמעותיים, אם היינו מחוברים יותר לעצמינו, ואם היינו מודעים, שמים לב ומפנימים את כל העובדות הרלוונטיות, אנחנו היינו – גם כעט – “מזדהים” עם המצווה או החובה הדתית הזאת.”

השאר תגובה