ממשלת בנט לפיד

שו”תקטגוריה: כלליממשלת בנט לפיד
יובל שאל לפני 3 שבועות

מה דעת הרב על ממשלת בנט לפיד

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

שהיא מוקצה. ביצה שלא נולדה. איני מחווה דעה על משהו לא קיים.

גדי הגיב לפני 3 שבועות

הרב לא תומך אוטומטית? עוד עלולים לקרוא לרב מסית

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

לא אמרתי שאני לא תומך. אמרתי שאיני יכול לחוות דעה על ביצה שלא נולדה. כשהיא תיוולד ונראה איך היא תתנהל תהיה לי עמדה לגביה. אתה יכול לשאול האם ראוי להקים ממשלה כזאת. אבל לשאול מה דעתי על הממשלה הזאת, זו שאלה שלא ניתן לענות עליה.
אני בעד כל דבר שאינו ביבי. לא חתמתי על עצומות לטובת הממשלה הזאת (שנשלחו אליי בכמויות) מפני שאני סקפטי באשר ליכולתה להחזיק מעמד. לכן חשבתי שכדאי יותר ללכת שוב ושוב לבחירות עד שהליכוד יתעשת ויעיף את המושחת ויקימו ממשלה בלעדיו. אבל כעת אם היא תוקם נחכה ונראה. אולי יקימו אותה ויחוקקו חוק שלא מאפשר למושחתים להתמודד (מה שאיני בטוח שאני תומך בו, מכמה סיבות: חקיקה פרסונלית, וגם הליכה נגד רצון הבוחר), ואז כבר היה שווה להקימה גם אם לא תחזיק מעמד.

סנדומילוף הגיב לפני 3 שבועות

מצד אחד אני תומך בחוקים פרסונליים ובפרט בחוק שהוצע כאן, ומצד שני אילו הייתי ליכודניק והיו מחוקקים חוק “פרסונלי” כזה אז הייתי בלי שום בעיה מסביר לכולם שבראשות הליכוד נשים את שמעון בוקובזה בתור ממלא מקום ואם יהיו 61 מנדטים אחרי הבחירות אז נעביר חוק מיוחד במינו שאדם בשם שמעון בוקובזה בראשות הליכוד בשנת 2021 ניתן להחלפה באדם בשם בנימין נתניהו ולקבל את כל הסמכויות כאילו נבחר ישירות.
התנאי לראשות ממשלה והתנאי לחקיקת חוקים הוא זהה: 61 מנדטים. זה אומר ששטיקים קטנים (על אף שבפני עצמם אני תומך בהם) לא אמורים בכלל לעבוד ותמיד אפשר לסובב את הגלגל אחורנית.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

אלא שעוד שנה שנתיים סביר שהלה כבר יהיה בכלא ולא יוכל להחליף את בוקובזה דנן. המשחק הוא על זמן.

סנדומילוף הגיב לפני 3 שבועות

אז נחוקק חוק שגם אסירים מורשעים (ובתנאי ששמם בנימין נתניהו) יכולים לכהן כראשי ממשלה והמאסר יושעה או יבוטל

מירי חפץ הגיב לפני 3 שבועות

כמה הרב מכיר את עדות אילן ישועה שהוא קורה לנתניהו מושחת?

כנראה הרב ניזון מתעמולה רבה שהיתה פה במשך 3 שנים

איש לא ברור הגיב לפני 3 שבועות

כבוד הרב השאלה היא מה דעתך על מעשה המירמה של בנט ואם אפשר לכתוב על זה טור עוד יותר טוב

הבעיה אינה בנט הגיב לפני 3 שבועות

הצירוף בנט-לפיד אינו כל בך בעייתי, שאף גם עם הלפיד יביאו ל’יד סולדת’ – הרי יש כאן נ”ט בנ”ט דשאי, ובפרט שכבר אחזה בו א”ש [=איילת שקד], והלפיד רק יכול להביאו לליבון חמור שיכשירו.

הבעיה היא הצירוף של לפיד עם סער, שרוח הסער עלולה להוליך את הבעירה למרחוק, ומאן פייס שחברתו של סער תספיק לומר ‘שאשא’ ולהרגיע את הסער, ואולי בצירוף ה’ביטון’ יש מקום לסמוך שהדליקה לא תתפשט, וצ”ב.

בברכה, פירו מאן

תיקון הגיב לפני 3 שבועות

פיסקה 1, שורה 2
… ג”ט בנ”ט דשרי, …

הפוסק האחרון הגיב לפני 3 שבועות

התעמולה שהיתה כאן גרמה לבוחרים לבחור בביבי שוב ושוב.
לו האמת היתה נאמרת הוא היה עף כבר בהתחלה.
אבל התקשורת רצתה אותו שם. הוא הועיל להם.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

מה דעתך על מעשה המירמה של חז”ל שאמרו שהמבדיל על הכוס הווין לו בנים זכרים? החזו”א הבדיל על הכוס ולא היו לא ילדים בכלל. זו דוגמה של רא”ו. והוא מסביר שחז”ל אומרים שהבדל העל הכוס בתנאים רגילים מביאה לבנים זכרים, אבל לפעמים יש עוד פרמטרים שיכולים לנטרל את זה (כמו בעוון נדרים בניו של אדם מתים). בתנאים שונים ייתכן שאדם יפר הבטחות שלו כי הנסיבות החדשות מחייבות לעשות X למרות שהוא הפרת הבטחה, וזה עדיף על אי עשייתו ושמירת ההבטחה כי הנזק הצפוי גדול יותר.

לא ישאירו להם 'ימי חסד' הגיב לפני 3 שבועות

בס”ד כ”א בסיון תשא”ף

גוש השמאל מוכן לחלק קצת ‘סוכריות’ לבנט וסער, אבל ראשות הממשלה שרובה שמאל היא כיבוד חסר ערך. מה ערך לראש ממשלה שדעתו בממשלה היא ‘דעת מיעוט’? הם יתנו לבנט וסער ושות’ את הכיבודים של ראש הממשלה, שרת הפנים, שרת החינוך ושר המשפטים, אך מי שיקבעו את מדיניות החוץ הביטחון והכלכלה יהיו אנשי השמאל.

השמאלנים זקוקים לבנט וסער כדי להדיח את נתניהו, אך אם הם יתעקשו לקבוע משהו בתחום המדיני הבטחוני והכלכלי, או לקבוע במינוי שופטים או פרקליטים – יתחיל נגדם כל ‘מחול השדים’ ש’זכה’ לו נתניהו, הכפשות והפגנות, חקירות ותיקים, עד אשר ‘יבינו את מקומם’ או עד שיילכו בבושת פנים.

ולאן יילכו? הם הרי יודעים שבבחירות הבאות לא יעברו את אחוז החסימה, אחרי שאיבדו את האמון של רוב מצביעיהם מהימין. שותפיהם בשמאל יכולים להניח בביטחה שבמצב זה, לא תהיה לבנט וסער ברירה אלא לשרת בנאמנות את שותפיהם מהשמאל למען יאריכו ימים על ‘ממלכתם’ הסמלית בבלפור ובצאלח א-דין

זו הברירה הכואבת שנותרה לבנט וסער ושות’: או לסבול את הרדיפות שעבר נתניהו או להיות מריונטות ביד השמאל. זה פרי הקנאה והדחף ‘להיות בראש’, וחבל…

בברכה, ירון פיש”ל אורדנר.

בינתיים מאתגרת איילת שקד את החבורה בדרישה תקיפה להתמנות לועדה למינוי שופטים במקום מירב מיכאלי. זו דרישה המעמידה את אנשי השמאל במבחן, האם יאפשרו ל’ימינה’ השפעה אמיתית. אולי יש עוד תקנה ל’ימינה’…

אלמוני הגיב לפני 3 שבועות

הדמיון לדברי חז”ל אינו מדויק. חז”ל לא הבטיחו שהם ייתנו בנים למבדיל על היין, אלא ניסו להסביר מציאות (סגולית, אני מניח)- ובמצב כזה באמת הגיוני שיש עוד פרמטרים מעבר למה שהם אמרו באותו משפט ספציפי. מה שאין כן כאשר אדם מבטיח שהוא יעשה/לא יעשה משהו.
מעבר לכך- לא ברור מה הנסיבות החדשות שקיימות מאז שבנט הצהיר שלא יהיה רה”מ עם לפיד “גם לא ברוטציה”- הרי ברור שהוא התייחס למצב שבו לפיד מקים ממשלה (ולא נתניהו)- אז מה בדיוק התחדש?
ועוד שבנט פועל בניגוד לרצון רוב בוחריו (עפ”י הסקרים)- דבר שבהחלט יכול להתפרש כמרמה. ועוד שלפני שבועיים הוא הכריז שממשלת השינוי ירדה מהפרק- ומאז בכלל לא מובן מה התחדש.

סיעות של 'אומרי הן' הגיב לפני 3 שבועות

ההתנהלות הזאת , שבה יו”ר המפלגה מכתיב לכל חברי סיעתו את המדיניות והם מאשרים אותה ללא יכולת להתנגד, מפחד שבבחירות הבאות הם ייזרקו מהרשימה – מזמינה את הזלזול בציבור הבוחרים.

כאשר תברי הכנסת של הסיעה נבחרים בפריימריז ע”י כלל חברי המפלגה או עכ”פ ע”י מוסדותיה הנבחרים – יכולה להיות ביקורת מצידם על מהלכיו של ראש מפלגתם, אך כשהם תלויים בו – הרי חייבים הם לומר ‘הן’ גם לגחמותיו המפוקפקות ביותר.

כיום המפלגה הגדולה היחידה, שראשה ונציגיה בכנסת, נבחרים ע”י מאות אלפי חברי המפלגה – היא ‘הליכוד’, לא בכדי זוכה מפלגה לאמון של מיליון בוחרים, החשים שראש המפלגה ונציגיה בכנסת הם ‘נבחרי ציבור’ אמיתיים, שבהם ניתן לתת אמון.

בברכה, יפאו”ר

מיכי הגיב לפני 3 שבועות

אלמוני, אני מקווה שאתה מבין את ההבחנה שעשית. אני לא. זו בדיוק אותה לוגיקה.
ניתן להתווכח אם השתנו הנסיבות, אבל אתה מערבב בין הודעה מלפני שבועיים שזו החלטה טקטית ולא הבטחה לבוחר, לבין הבטחות שלפני הבחירות, שמאז השתנה המצב מאד (למשל, התקבלו התוצאות).

יפאו”ר, ההצהרות שלך לעתים משקפות ניתוק מפואר מהמציאות. בליכוד יש ביקורת של הח”כים והבוחרים
על המפלגה וראשה? הרי זו בדיוק דוגמה לסתור את התיאוריה המופלאה (אך הגיונית אפריורי, יש להודות) שלך, לגבי השפעת פריימריז על המפלגה. לאורך כל התקופה, האינטרס המובהק של בוחרי הליכוד הוא שביבי יעוף כדי שתהיה ממשלת ימין מלא מלא (עאלק) ולא ממשלת “שמאל” (עאלק) איני רואה אותם משיגים זאת. הליכוד היא מפלגה שבה יש שלטון יחיד עריץ נגד האינטרס של המפלגה והמדינה, לא פחות ובד”כ יותר מכל המפלגות ה”דיקטטוריות”.

מה לעשות נגד העובדות? הגיב לפני 2 שבועות

בס”ד א”ך סיון תשא”ף

לרמד”א – שלום רב,

מה לעשות נגד העובדות? יו”ר הליכוד ונציגי המפלגה לכנסת נבחרו בבחירות חשאיות ע”י מאות אלפי חברי המפלגה, שבפניהם הם אחראים.

גדעון סער הפסיד בבחירות הפנימיות,ועוד פחות הצליח בבחירות הכלליות. הדרישה שלו שמנהיג המפלגה – שנבחר ע”י רוב גדול של חבריה וזכה לאמון של כמיליון בוחרים – יתפטר, היא מתכון לקריסתו של הליכוד, שהרי נתניהו זכה לאמון הציבור בשל ניסיונו ויכולתו שהוכחו,

נתניהו עמד איתן ולא נכנע ללחצים כבדים מבית ומחוץ, לרבות מצד נשיא ארה”ב העויין אובמה, ולמרות הלחצים הצליח לקדם את מעמדה הכלכלי המדיני וביטחוני של המדינה. בטיפולו במשבר הקורונה, הצליח נתניהו להביא את מדינת ישראל להיות המדינה הראשונה שיצאה מהמגיפה ע”י השגת החיסונים, כששאר מדינות העולם עומדות מאחורינו.

החלפת נתניהו במנהיג מנוסה הרבה פחות, מנהיג שמימיו לא עמד בפני נעלו המופהית של נשיא ארה”ב ולא התפעל – היא מהלך מצויין בשביל סער. לא בשביל הליכוד ולא בשביל המדינה.

בברכה, יפאו”ר

תיקון הגיב לפני 2 שבועות

בפיסקה האחרונה, שורה 1-2
… בפני נעלו המופנית של נשיא ארה”ב…

קרן לעמו ירים הגיב לפני 2 שבועות

בס”ד כ”א בסיון תשא”ף

דבר מפתיע, או שלא? גיליתי בכתבה מי”ג בטבת תשע”ה, ‘הקרן החדשה לישראל: אנחנו תומכים כלכלית בבית היהודי’, באתר ‘רדיו קול חי’). ע”פ הכתבה הודיעו אנשי הקרן החדשה לאמיליעמרוסי שהקרן תומכת כלכלית ב’בית היהודי’, ובכך תומכת בעקיפין בבנט.

בכתבה בערוץ 7 (י”ט בניסן תשפ”א) מומר מנכ”ל הקרן גיצין, שהוא תומך בממשלה בראשות בנט שתביא להחלפת נתניהו, ושאינו חושש מימניותו של בנט, משום ששותפיו משמאל יגבילו אותו מאד.

ובקיצור: קשרים ישנים עם הקרן החדשה 🙂

בברכת ‘על כל קרן כובע שם’, צביקה קרני

בס”ד כ”ד בסיון תשא”ף

ב’ממשלת השינוי’ המתרקמת (ח”ו היל”ת) תופסים מקום נכבד שלושה טיפוסים של מנהיגים, שהאינטראקציב בין תכונותיהם המנוגדות – יכולה להשפיע לטוב ולמוטב.

בראש קופצים כמובן הפופוליסטים הדורסניים. טיפוסים כמו יאיר לפיד, אביגדור אביגדור ליברמן, מירב מיכאל, תמר זנדברגי וניצן הורוביץ – שיכולת הביצוע שלהם שואפת לאפס וכוחם הפוליטי בא מהאיבה והפרובוקציות שהם מעוררים.

מאזן אותם במקצת, הטיפוס השני, החיוור והנחמד, בני גנץ. חילוני אך מכבד את המסורת, שמאלן אך קצת ביטחוניסט שיש לו אמפתיה מסויימת למתיישבים ולציונים דתיים

מולם עומד המיעוט הימני, שבראשו עומד נפתלי בהט, שהוא שילוב מופלא של פופוליסט דורסני עם איש ביצוע מעולה. שאיפת השלטון בבלתי ניתנת לכיבוש אינה מבשרת טוב. אף נטייתו לדתיות לייטית כאידיאל – מזמינה צרות. מאידך נטייתו לכיוון הימני והאקטיביזם הלאומי והביטחוני – עשוייה למתן במקצת את ריצת האמוק להשתחרר מה’שטחים’, אליה ימשכו לפיד, מר”ץ ומיכאלי.

בטיפוס השלישי – אנשי הביצוע המעולים – עומדים מצד ימין של המפה (את אנשי השמאל אני לא מכיר. אולי גם שם יש כאלה…) אנשים כמו איילת שקד, מתן כהנא, גדעון סער, יפעת ביטון שאשא וזאב אלקין, שמחד יוכלו לקדם מגמות חיוביות בתחומים עליהם יופקדו – פנים ומשפטים, חינוך ושיכון – וגם אולי ישפיעו מעט לטובה על התנהלות רוב חברי הממשלה השמאלנים.

לטיפוס של אנשי הביצוע המעולים, שייך גם מנצור עבאס, שיהווה בעיה גדולה בתחום הבטחוני, במונעו יד תקיפה כנגד פורעים וטרוריסטים, ומאידך יפעל נגד הליברליזם הדורסני השואף לערער את ערכי המשפחה המסורתיים, לנהל מלחמת חורמה נגד ההפרדה המגדרית ובעד הלהט”ביות הדורסנית.

יכול להיות שהניגודים בממשלה מוזרה זו יצליחו למתן מעט זה את זה, ובכך לשמור על קצב איטי יחסית בהידרדרות, ובתוך כך ייתן לנתניהו לבנות מחדש את דרכו הפוליטת, שלא יסתפק בעבר במנהיגות תקיפה וכריזמטית, אלא ייתן יותר מקום לעבודת צוות עם חבריו להנהגה, כדי שהליכוד יחזור להוביל.

בדאגה ובתקווה, נהוראי שרגא אגמי-פסיסוביץ’

בס”ד עש”ק שלח לך אנשים תשא”ף

יכול להיות ש’ממשלת השינוי’ המוזרה תהווה פתרון לפלונטר ההלכתי שיצרה החלת איסור ‘שוחד דברים’ (= קבלת החלטה לשם ‘סיקור אוהד’) על נבחרי ציבור.

איסור ‘שוחד דברים’, האוסר של המשפט העברי על דיינים לישב בדינו של מי שנתן להם ‘סיקור אוהד’ – הוא ישים מאד לגבי דיין או שופט, שברגע שמונה אין לו כל תלות ב’דעת הקהל’ ואינו זקוק ל’סיקור אוהד’ של אף אחד.

לעומת זאת, נבחר ציבור במשטר דמוקרטי, הנבחר לקדנציה של כמה שנים, ועשוי להיות מועמד לקדנציה נוספת – הרי כל הנעתו בקבלת החלטות היא ציפייתו לקבלת ‘סיקור אוהד’ מהציבור, אהדת הציבור היא מה שייקבע האם ‘ייאריך ימים על ממלכתו’ או יודח.

אופיו הדמוקטי של השלטון, מחייב את המנהיג להיות קשוב לאהדתו או אי-אהדתו של הציבור, ודעת הקהל היא מרכיב מרכזי בשיקולי המנהיג בקבלת ההחלטות. כעצת הזקנים לרחבעם להיות קשוב לרצונו של העם כדי שיקבלו את שלטונו.

החלת איסור ‘שוחד דברים’ גם על נבחר ציבור, מחייבת שיהיה הנבחר בלתי תלוי בדעת הקהל, וזה אפשרי רק אם הנבחר ייבחר לתקופת כהונה אחת בלבד, למשל יהיה כשופט המתמנה עד שיגיע לגיל 70, או כנשיא הנבחר לתקופת כהונה אחת ויחידה בת 7 שנים, ואז באמת מרגע שנבחר

במצב משפטי זה, שההלכה מכירה בו כ’דינא דמלכות’. מנהיג העשוי לעמוד לתקופת כהונה נוספת אסור לו לקבל כל החלטה שהיא אלא במצבי פיקוח נפש, ואכן המצב של ממשלת מעבר משותקת הוא היחיד שמונע מנבחרי הציבור להיכשל באיסור ‘שוחד דברים’.

ממשלת השינוי, הביאה לסוג חדש של נבחר ציבור הכשיר לקבל החלטות, והוא ה’מתאבד הפוליטי’. מנהיג שאיבד את בסיסו הפוליטי ואת אמונם של מרבית בוחריו, ויודע שהקדנציה הזו היא האחרונה בחייו – הוא באמת זה שיכול לקבל החלטות ללא כל ציפיה ל’סיקור אוהד’. בנט שקד סער ואלקין יודעים שעם הימין שרפו את הגשרים, וגם השמאל יקבלם רק כמכשיר לסילוק נתניהו מבלפור ויעיף אותם לכל הרוחות בהזדמנות הראשונה – מנהיגים אלה יודעים שאיש לא יתן להם ‘סיקור אוהד’ ולכן כל החלטותיהם כשרות ע”פ דינא דמלכותא 🙂

בכך אולי פתרו שרי ‘ממשלת הימין את איסור ‘קבלת החלטות בסיקור אוהד’ לקדנציה זו, ואחר כך ה’ ירחם…

בברכה, דינו זעור, פרשננו המשפטי

אגב, במשפט הישראלי לא הוחל איסור ‘שוחד דברים’ באופן גורף אפילו על שופטים, ופסילה עצמית בשר ‘סיקור אוהד’ תלויה בחשש המעשי של הטייה. הגדרה מאד מעורפלת. ראו במאמרה של השופטת בדימוס רחל שלו גרטל, ‘שוחד דברים במשפט העברי ובמשפט הישראלי’.

בס”ד כ”ז בסיון תשא”ף

תמוה לכאורה מדוע סירבו בהט וסער להצעתו של נתניהו לעמוד ברוטציה בראש ממשלת ימין כאשר בנט היה אמור להיות הראשון? מדוע העדיפו ממשלה שרוב חבריה שמאלנים ובהם שרי החוץ הביטחון ובטחון הפנים?

לענ”ד שתי תתשובה היא: הפחד מפני לחץ בינלאומי. שני העסקנים יודעו להפריח סיסמאות ימניות חזקות, אבל לעמוד מול לחציו של נשיא ארה”ב, האיחוד האירופי וכו – הרי בחיים לא עמדו השניים בפני לחצים כאלה. רק היה ביידן פותח את פיו היו ‘ארכובותיהם דא לדא נקשן’ וטענותיהם מסתתמות.

נתניהו הוא היחיד שאינו ‘נמס’ בפני לחץ בינלאומי, מפני שיש לו חשיבה אסטרטגית סדורה, ויכולת ‘לשחק’ בזירה הבינלאומית גם מול בעלי עוצמה. נתניהו העביר את המשחק ל’מגרש האמריקני’ ביכולתו לפנות אל דעת הקהל ולעורר על סכנת הטרור האיסלאמי , הפלשתיני והאיראני.

אם נלחץ ע”י נשיא עויין – היתה לנתניהו יכולת לגייס סנאטורים וחברי קוטנגרס, וגורמים המשפיעים על דעת הקהל ולהציג בפניהם עובדות ברורות המציגות את הסכנות שבטרוריזם האיסלאמי.

ולא רק עם גורמים בתוך ארה”ב. נתניהו פיתח קשרים ענפים עם מדינות שונות. עם נשיא רוסיה פוטין, עם ראש ממשלת הודו וראשי מדינות באפריקה, ומיצב את עצמו כגורם חשוב בזירה הבינלאומית.

במהלך מבריק ניצל נתניהו את חששן של מדינות המפרץ מפני האיראנים, ויצר קשרים עם כמה ממדינות ערב למגינת ליבם של האיראנים והפלשתינים.

את המשך ההידרדרות מול הפלשתינים, כתוצאה מהסכמי אוסלו וההתנתקות – לא יכול היה נתניהו לעצור חזיתית ולהתכחש להסכמ ים בינלאומיים. מה עשה נתניהו? התנה בתוקף את קידום ‘תהליך השלום’ בכך שיהיה באמת ‘שלום’ תוך הפסקת הטרור, ומכיוון ש’הצד השני’ לא מוכן לנטוש את הטרור – הרי ש’תהליך הנסיגה’ תקוע.

אז בנט וסער, היודעים שאין להם לא איסטרטגיה מדינית, המשלבת נחישות אסטרטגית עם גמישות מסויימת, ולא יכולת להיאבק עם המימשל האמריקני בתוך ‘המגרש הביתי’ שלו – מבינים שלא יהיה בכוחם ליישם מדיניות ימנית שתהיה מונהגת על ידם.

להודות שהם זקוקים לניסיונו, יכולותיו ותעוזתו של נתניהו – הם לא יודו. אז מקימים ממשלה עם לפיד וגנץ המבהירים חד משמעית שהם מחוייבים לציות מלא לכל תכתיב אמריקני, ואין להם אלא דרך השתדלנות. גנץ ולפיד יסגרו את העניינים מול האמריקנים, ובנט וסער יענו אמן בלית ברירה. את המחיר הרי לא ישלמו לא תושבי תל אביב ולא תושבי רעננה 🙂

בברכה, שמחה פיש”ל הלוי פלנקטון

הזמנת החרדים ל'ממשלת השינוי' הגיב לפני 2 שבועות

מה הצליח בנט להשפיע על ‘אחיו’ לפיד וליברמן, הואשינוי בתפיסה שדרשה ללדחוף את החרדים לקאנטים’. בנט הסביר בשעתו שהחרדים הם גורם שנוח לעבוד איתו, מפני שאין להם יומרות להשפיע מהותית על מדיניות הממשלה. הם זקוקים לביסוס צרכי החינוך, הבריאות והשיכון שלהם, ומעבר לזה – שיעשו ראשי השלטון מה שהם רוצים.

לפיכך נטשו לפיד וליברמן את הקו האנטי חרדי שלהם, בהבינם שהאיום האמיתי על צביונה החילוני של המדינה הם דווקא אנשי הציונות הדתית. ולכן מנסים בנט ולפיד להפריד בין החרדים ל’גוש הימין’, בשיטת ‘המקל והגזר’.

‘המקל הוא נתינת משרד האוצר וראשות ועדת הכספים בידי ליברמן ומסירת משרד הבריאות לידי מר”ץ, ומשרדי הפנים והדתות בידי ‘ימינה’. בעמדות אלה יכולים המחזיקים בהם למרר את החיים לחרדים.

ה’גזר’ הוא הקריאה המפורשת לחרדים להצטרף לממשלתם. הם מצפים שראשונים יצטרפו אנשי יהדות התורה תמורת ראשות ועדת הכספים ומשרד הבריאות או השיכון. ובשלב הבא תצטרף גם ש”ס ותזכה במשרד הפנים או הדתות.

כך תקום להם ממשלה יציבה יחסית שתדאג לאינטרסים הכלכליים של הבורגנות החילונית והדתית ולאינטרסים של החרדים, תוך קידום תכנית מדינית שתפגע ב’מתנחלים’, ובא ל’מדינת תל אביב גואל’ 🙂

בברכה, שפי”ף’

והטעות דמעיקרא הגיב לפני 2 שבועות

בס”:ד כ”ז בסיון תשא”ף

ולענ”ד, הטעות דמעיקרא של הציונות הדתית היתה המלכתו של בנט ל’מנהיג הציונות הדתית’.. הכשל העקרוני הוא שמתנועה שחרתה על דגלה ‘ארץ ישראל לעם ישראל ע”פ תורת ישראל’ – הפכנו ל’ימינה’. והכשל המעשי היה באי הקפדה על נאמנות ל’שותפים הטבעיים’ שלנו – הליכוד והחרדים.

מינינו ל’מנהיגנו’ אדם שקרא תיגר על הנהגת הליכוד, וגם חבר ב’ברית אחים’ ליאיר לפיד בגזירת גזירות על לומדי התורה. עכשיו אותו אדם קם נגדנו, כמפריעים הגדולים להגעתו למעמד הנכסף של ‘ראש הממשלה’ חבל שלא הסתפקנו בייעוד של ‘המקף המחבר’ בין ”דתי’ ו’לאומי’, כאימרתו של ד”ר יוסף בורג.

בברכה, ירון פיש”ל אורדנר

ובינתיים, שותפיו השמאלנים כבר מודיעים לאמריקנים (מאחורי גבו?) על כוונתם לחדש את המשא ומתן על ‘שתי מדינות לשני עמים’ מיד עם הקמת הממשלה. להעברת מסרים אלה יצא גנץ לוושינגטון (בעודו מכהן בממשלת נתניהו…) ראו בכתבה: ‘בכירים בגוש השינוי: המו”מ המדיני יחודש עם הקמת הממשלה’, באתר ‘ערוץ 7’

ובקיצור: בגוש השינוי ‘לא סופרים’ את בנט, שקד וסער, ככתוב: ‘אאוגרייהו זילי’ 🙂

בברכה, יפאו”ר

השאר תגובה