משל העיוור של קרנפ מכשיל את עצמו

שו”תקטגוריה: מחשבהמשל העיוור של קרנפ מכשיל את עצמו
דניאל קורן שאל לפני 4 שבועות

 
שלום וברכה לרב לילה טוב, בסוף השיעור רציתי להצביע על טיעון סתירתי ממש במשנתו של קרנפ. הייתי לא ברור, אמרתי נציג את זה בצורה ברורה יותר.
קרנפ תקף את הגישה שיש מושגים שלא נתפסים אצלנו, ואע”פ כן הם כן קיימים..
הוא הציג את הערעור לדבריו, שאולי *יש ישות שיודעת כל, שיכולה למסור לנו אינפורמציה על המושג הזה (ומה שאומר שזה קיים גם בלי אישור שלנו), ואז המושג כן קיים*, אע”פ שאין לנו יכולת לקלוט בהכרה שלנו אותו. (בדיוק כמו עיוור שחוש הראיה שלו לא פועל, אבל אדם חיצוני שרואה, יכול להצביע על קיום של חפצים).
 
אח”כ הוא ניסה להפריך את הערעור הזה, בכך שאמר שבמשל העיוור.. הסוג אינפורמציה שנמסרה לעיוור, יכולה לקבל סיוע מחושים אחרים (כגון מישוש). ולכן זה מובן למה העיוור יכול לקבל את מערכת הראייה של חבר שלו כדבר תקף, כי הוא הצליח לאשש זאת פעם.
 
אבל פה אצלנו, אין אפשרות לאמץ מושג מטא-פיזי בשום קנה מידה תפיסתי. לכן גם אם ישות כזאת תספר לנו על מושג חדש שכזה, אנחנו לא יכולים לקבלו.
 
הביקורת שלי, היא שקרנפ משתמש במדע כדבר קביל, הוא עושה את זה בצורה רציונליסטית מובהקת (כמו שהרב הרחיב יפה בפגישה). אם כך, אכן התחדש לקרנפ מושג רציונליסטי.
אז לשיטתו שלו, למה לא נקבל את כל הארסנל הרציונליסטי (מטאפיזי), בדיוק כמו שהעיוור ייקבל אמון באנשים רואים, לאחר שיתאשש פעם א’ (על ידי חוש המישוש שלו) מכאן ואילך זה מושג קביל.
ייתכן וכתבתי לא ברור דיו, אבל עקרונית זה הסתירה שרציתי להצביע (זו לא רק סתירה אפריורית על המשנה של הפוזיטיביזם הלוגי, אלא זו סתירה מתוך הגיגיו שלו, על שיטתו) עם משל העיוור.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות

איני מבין את הטיעון. אתה מתכוון לטעון נגדו מכוח האמון שלו במדע? על כך דיברתי. מה יש בדיון על העיוור שמחזק את הטענה הזאת? זו עוד דוגמה לשימוש במדע.

דניאל קורן הגיב לפני 4 שבועות

את האמת שבאמת אין פה דבר חדש, זה מה שהרב אמר.
זו פשוט הצבעה על האבסורדיות של שיטתו, מתוך המאמר שלו. (כי אם הוא מאמין במדע, אז כבר יש *משמעות* לנתון רציונליסטי. לפיכך נפתחה קטגוריית המשמעות הרציונליסטית, וזה לא נונסנס. והוא הדין לכל המטא פיזיקה וכו’).

דניאל קורן הגיב לפני 4 שבועות

ודרך אגב, הדברים שכתבתי הם על רקע הדברים האלו שלו:
“במקום בו אין שאלה, גם ישות יודעת כל לא תוכל לספק תשובה. כעת יכול המתנגד לומר: *כשם שהרואה יכול למסור ידע חדש לעיוור, כך תוכל ישות עליונה למסור לנו ידע מטאפיזי*…..
*כאן אנו חייבים לשקול את משמעות “הידע החדש”. אכן מתקבל על הדעת שנפגוש חיות שיספרו לנו על חוש חדש. אם ישויות אלו יוכיחו לנו את המשפט האחרון של פרמה, ימציאו מכשיר פיזיקלי חדש או יגלו חוק טבע שלא היה ידוע עד כה, יגדל הידע שלנו בעזרתן. זאת אנו יכולים לבחון, כשם שהעיוור יכול להבין ולבחון את מכלול הפיזיקה (ועקב כך כל טענה שניתנה לו על ידי אלו שרואים)”.

השאר תגובה