משמעות החיים, סיבת הבריאה, עולם הבא ויחס למוות

שו”תקטגוריה: אמונהמשמעות החיים, סיבת הבריאה, עולם הבא ויחס למוות
שואל שאל לפני 4 שנים

שלום כבוד הרב.
ישנם כמה עניינים שלא מפסיקים להטריד אותי ועוד כמה שאלות שהייתי מעוניין לשמוע דעתך בהם.
 
1. מדוע הקב”ה ברא את העולם? מה הוא צריך את הדבר הזה שנקרא אדם? כל העניין נשמע ממש מצחיק. מה תכלית העולם? מה תכלית האדם? למה אנחנו פה? מה היה חסר לקב”ה לפני כן שנזקק הוא לברוא את העולם ואותנו?
 
2. ‘מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש?’ הרי כך או כך בסוף נמות. (מקצת קריאה בדבריך הבנתי שלדעתך לא מוכרחים להאמין במציאות העולם הבא (האמנם?), מה שיותר מחזק את השאלה) הדבר קצת מתקשר לשאלה הקודמת- מה מטרת האדם? מה תועיל לי התקדמות כלשהי כשאני יודע שהכול מתאפס לעומת המוות? 
 
 
3. ישנם כמה קטעים בתפילה שאינם תואמים לכל מיני השקפות שקראתי בדבריך. ראשית רציתי לדעת אם אתה מתיימר בכלל להסביר את ‘הסתירות’ בין הדברים או שזה כלל לא מטריד אותך. אם כן, אשמח שתסביר בנוגע לאמירות הבאות: 
– “נודה לך… על ניסיך שבכל עת, ערב ובקר וצהרים” (ברכת מודים)
 
– “ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית” (יוצר המאורות)
יש עוד כמה דוגמאות, אבל כרגע אסתפק בשתי אלה.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

1. אלו שאלות שכנראה לא אפשרי לענות עליהן. אנחנו חיים בעולם שנברא על ידו, וקשה להעריך איך הוא חושב ומחליט ולבסס את העולם באמצעות עקרונות ששאובים מהעולם עצמו. את התשובות שניתנות בד”כ לשאלה זו אני לא נוטה לקבל (טבע הטוב להיטיב – רמח”ל, רצה לגלות את שמותיו לפועל – ריש עץ חיים, וכו’). מעבר לזה שלדעתי עקרונית אין לנו אפשרות לדעת, מדובר כאן בספקולציות שלא ברור על מה הן מבוססות. בהדי כבשי דרחמנא למה לך?!
אמנם השאלה למה אנחנו פה יכולה גם להתפרש כלפינו. מה מטרתנו, ולא כלפיו מה הוא רצה מעיקרא. בתפיסה המקובלת מטרתנו היא כנראה לעבדו. מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא – לעביד. ראה ברכות י ע”א.
2. ראשית, “מוכרחים להאמין” זה ביטוי אוקסימורוני. אי אפשר שיהיה הכרח להאמין. יש סמכות בהקשרים הלכתיים, שכן ניתן לדרוש ממני לעשות מעשה שאיני חושב שהוא נכון או ראוי. אבל אי אפשר לדרוש מממני להאמין במשהו שאיני חושב שהוא נכון. לא כי זה לא מוסרי אלא מפני שבין כה וכה אני לא מאמין בו אם איני חושב שהוא נכון. זו דרישה סתירתית. לכל היותר ניתן לשכנע אותי בדבר.
לגבי עוה”ב אני מתלבט בדבר, כי איני יודע מה מקור האמונה הזאת. האם יש לה שורש במה שקיבלנו מסיני או מהנביאים, או שמא זו המצאה מסברא של חכמים (שמבוססת גופא על שאלתך). מאידך, יש היגיון לחשוב שהנשמה הולכת למקום כלשהו כשהיא ניתקת מהגוף.
אני אישית נוטה לחשוב שאמור להיות משהו אחרי המוות שלשם הולכת הנשמה. זה לא אומר שזה עוה”ב כמתואר בכל מיני מקומות. גן עדן וגיהינום וכו’. לגבי זה פשיטא שאיני יודע. ייתכן שאתה לא נשאר כאישיות מובחנת אבל מצטרף לכלל העולם (כמו גופים שמתפוררים והופכים לאחרים במחזוריות הטבעית).
לכן ההנחה שהכל מתאפס לא הכרחית ואני נוטה לחשוב שאינה נכונה. בכל אופן, גם כאן יש לעשות את מה שנכון לא כי זה מועיל לי אלא כי זה מועיל לעולם. כמו המעשה של חוני המעגל בזה שנטע תמר שמניב לשבעים שנה.
3. אני מנסה להסביר, אבל אם יש משהו שקשה לי איני מקבל אותו רק כי הוא כתוב (ראה בכל הסעיפים למעלה).
ניסיו של הקב”ה בעיניי אלו חוקי הטבע שהוא ברא שמלווים אותנו ומנהלים את העולם בכל רגע. להבנתי אין ניסים כפשוטם בכל רגע. כנ”ל חגבי המחדש בכל יום תמיד. ראה בית הלוי בפירושו ליום השבת בבריאה, ומקורו ברמב”ן (וגם הראי”ה קוק כתב כעין זה).
——————————————————————————————
אורן:
לגבי שאלה מספר 1, זכור לי שבשיעור שלמות והשתלמות במשנתו של הרב קוק דיברת על תשובה אפשרית, שהקב”ה ברא את העולם כדי להגשים את רצונו להשתלם. ההשתלמות שלו מושגת כנראה ע”י זה שאנו עובדים אותו. מעיקרא הקב”ה לא יכל להשתלם בכוחות עצמו, כי כדי להשתלם, נדרשת תחילה פגיעה מסוימת בשלמות שלך, שתאפשר מקום להשתלמות. ייתכן שהפגיעה הזאת היא מתן זכות הבחירה לבני אדם (תחום שאינו בשליטתו של הקב”ה). 
יש לתפיסה הזאת גם מקבילות בחיים שלנו, שאנחנו רואים לפעמים ערך בתהליך ההשתפרות עצמו, ולא רק בתוצאות שאנו מגיעים אליהם.
מה דעתך על הרעיון הזה?
——————————————————————————————
הרב:
זה אפשרי, אבל עדיין מדובר בהגדרה ריקה. היא לא אומרת לנו מה בדיוק היה חסר ולמה מה שקורה כאן הוא ההשתלמות של הקב”ה (וגם שלנו). אבל כמסגרת מושגית מאד סביר שהוא ברא את העולם כדי שיוכל להשתלם.

השאר תגובה