מתוקים מדבש וטינופת צופים

סליחה על הניסוח הכושל אני חניך של מוסדות בלי ליבה ובלי לוח הכפל ואני גם נסער.
אנשים שאני אוהב ומעריך מצד 1 ממש מתוקים מדבש .
מבקשים תרומה לחווה כלשהי שבת משפחתם הקימה.
ולמה חווה ?
כדי שעיזים של יהודים יסתובבו שם וילכחו ולא עיזים של ישמעאלים.
אם הם לא יהיו שם הם מניחים שהערבים ישלחו עיזיהם.(ספק אם זו המציאות, אבל כך הם טוענים)
אז צריך כסף כדי להחזיק מפעל זה.
ושקולה מצוות יישוב ארץ ישראל כקיום כל התריג מצוות (ספרי פ ראה) וכו'
לכאורא.

אבל זו משפ' שעם כל מתיקות מדבש יש בה גם סוג של טינופת צופים.
הם תמכו במהלך של להתנגד לחוק חוקי הבטחון על כל יהודה שומרון בשביל פוליטיקה וגם נגועים בשנאת (חלק מכלל) ישראל ומפיצים ערמות של שנאת חינם בעניין.
כעת שאלתי.
מצד 1 לתרום כי מתוקים מדבש וגם המטרה שקולה כקיום כל התריג
מצד 2 לא לתרום כי קצת טינופת צופים הם עצמם מוכנים להרוס את כל ההתיישבות בעד משהו שאולי יקדם מישהו שנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים להנהגת העם היהודי.
כלומר בשביל 'הישג' (מוטל בספק) פוליטי מוכנים לסכן את כל ההתיישבות מה הצדקה להוציא ממון להסתכן ולסכן חיילים בשביל כמה דונמים ליכוח עז ?
סכ"ס בעיניהם כשיר לאבד פי אלף אלפים מזה תמורת 'הישג'…

מה ראוי לעשות ?

עלה בראשי משל להסביר את האבסורד זה על איש שבזדון ישחית את כל המטע ויסכן אותו בכיליון סופי וממשי (למען ‘הישג’ פוליטי?)
ומצד שני יתחנן לתרומות כדי להציל זית בודד 1.

לתת לו כסף ?
זה מגוחך לכאורא.

מקווה שכעת יותר מובן האבסורד לטעמי.