נשמה וחוסר הכרה

שו”תקטגוריה: פילוסופיהנשמה וחוסר הכרה
אבי שאל לפני 4 שבועות

אם אני מקבל את ההנחה ש:
1.הנשמה שלי היא המודעות שלי, או לפחות חלק ממנה.
2. היא נצחית, או לפחות קיימת בזמן שאני חי.
אם כן, האם אין סתירה להנחות אלו מהמציאות?
הרי כשאדם ישן, או שהוא מחוסר הכרה, הוא לכאורה לא מרגיש דבר. אך אם נקבל את שתי ההנחות, יוצא שאותו אדם אמור לחוות מודעות (כלשהי), שנובעת מקיום הנשמה?
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות

אכן הנחה 1 היא שטות. היא לא רק נסתרת מהעובדות אלא היא סתם נונסנס. נשמה זה שם עצם ומודעות זו פונקציה. אתה יכול לכל היותר לומר שהמודעות היא פונקציה של הנשמה. אבל זה לא נסתר משום עובדה.
הנחה 2 לא קשורה בכלל לעניין. למה לסבך דברים פשוטים?!

אבי הגיב לפני 4 שבועות

אשאל את השאלה מכיוון אחר:
חיים אחרי המוות בדרך כלל נקשרים למודעות אחרי המוות. אך אם עצם קיום הנשמה לא מוביל בהכרח למודעות, הרי שגם השארות הנשמה לאחר כליון הגוף, לא תיצור בהכרח מודעות?

מיכי הגיב לפני 4 שבועות

איני יודע מי קושר את זה לזה. גם אם נניח שזה קשור, אכן אין הכרח שתהיה מודעות. אז מה? אני אשאר אחרי המוות ישן.
הדיון הזה הזוי. כל מיני הנחות מוזרות ומסקנות שלא נגזרות מהן. נ

השאר תגובה