סירוס כימי לפדופיל

שו”תקטגוריה: הלכהסירוס כימי לפדופיל
אהרן שאל לפני 2 שבועות

שלום וברכה
יש כאן פסק הלכה http://halacha.co/%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A1-%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%9C%D7%A4%D7%93%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C/#_ftnref1
כדאי לקרוא שם גם בהערות.
נכתב כאן שסירוס כימי אסור מדאורייתא, ולכן לפי ההלכה יש להושיב אותו לצמיתות בבית הסוהר.
השאלה נשאלת בשתי צורות. יש מצב היפותטי שבו “יד ישראל תקיפה” והדיין צריך להחליט כיצד לנהוג בפדופיל מואשם, האם לכלוא אותו או לסרסו.
מצב שני (כמו בשאלה הנ”ל), שהפדופיל בא להתייעץ כיצד לנהוג כדי שלא להיכשל. קשה לראות מצב שהוא ייתנדב מרצונו לשבת בכלא, או לכה”פ לפרסם את חולשותיו ברבים כדי שייזהרו ממנו. 
כיצד היית מכריע בכל אחת מהשאלות? והאם היית לוקח בחשבון את מצבו האישי (נשוי\ לא נשוי, יש \ אין ילדים)?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

ראשית, לענ”ד הוא בגדר רודף וכמו שמותר להורגו (שזה איסור חמור יותר) מותר לסרסו. אמנם יש לדון מצד שיכול להצילו באחד מאבריו – להושיבו בכלא, אבל לענ”ד אין חובה לעשות זאת מפני שהוא נופל לנטל על הציבור. הגע בנפשך, אם יש רודף סדרתי האם נתיר להרגו או שמא נאסור ונצטרך להציב עליו שמירה יומם ולילה? זהו דין המוסר שהתירו להרגו (גם במוסר ממון), וכתבו הפוסקים שזה מפני שחוזר ושונה בחטא.
ובפרט אם מבינים שאיסור הסירוס הוא כדי שיקיים פו”ר, אם יישב בכלא לא יקיים זאת (וטוב שכך, כי לא יוכל לטפל בילדיו).
אם הבעיה היא של הפדופיל עצמו שבא להתייעץ, לכאורה אין מקום להתיר לו לעבור על איסור (זה לא כמו השיקול שלנו כשהוא נחשב כרודף לגבי החברה כולה, כפי שנדון למעלה). אבל אולי יש להתחשב בכך שהוא כמו אנוס, ולכן אולי אין לחלק וגם לו עצמו מותר לעבור סירוס. הרי זה לא גרע מניתוח שמותר לעשותו גם במקום שאין פיקו”נ כדי לשפר את חיינו, אף שבניתוח יש איסור חובל. וכבר האריכו בזה באג”מ ובאחיעזר, והדברים עתיקים.
סוף דבר, נראה לי פשוט שמותר וראוי להעבירו סירוס.

אהרן הגיב לפני 2 שבועות

כשקבעת שפדופיל הוא בגדר “רודף”, האם התכוונת רק לכזה שעובר על דאורייתא ממש (שמכניס כמכחול בשפופרת והוא משכב זכור), או גם למי שמתנהג כהרבה פדופילים בזמנינו, שאינם מגיעים למצב זה? האם כאלו גם בגדר “רודף”, ואם כן, למה?
שמעתי סברא מעניינת ממישהו שאינוס הוא בגדר רצח, שכן התורה השוותה ביניהם :כאשר יקום איש על רעהו להורגו, כן הדבר הזה”. מה דעתך?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

הוא רודף לא בגלל העבירה אלא בגלל הנזק שהוא אמור לגרום לקטין.
ההשוואה לאינוס היא ברורה והיא שבשורש דבריי. לזה התכוונתי. זו לא “סברא מעניינת” אלא הדבר עצמו.
אמנם במקור שם זה אונס של נערה מאורסה (כלומר יש את ממד האיסור), אבל כבר דנו בזה שגם אינוס רגיל הוא בגדר רודף.

אהרן הגיב לפני 2 שבועות

המשך: בעצם ההשוואה הזו מובאת בגמרא בשביל להוכיח שרודף כדי לאנוס הוא “רודף” ומצילים בנפשו כמו רודף לרצוח. השאלה האם ההשוואה מלמדת של כפייה מינית אמורה להיתפס כרצח? ובמקום שהכפייה אינה פיזית, אלא היא פתיינות, או סחיטה באיום (כמו מקרי פדופיליה רבים)?

אהרן הגיב לפני 2 שבועות

התכוונתי לבאר את שאלתי והקדמתני…
מה המקור שהגורם נזק (פסיכולוגי) ללא ממד של איסור הוא רודף? איפה דנו בזה?

תודה רבה

מיכי הגיב לפני 2 שבועות

למשל ברדיפת ממון כמו בדין מוסר שהזכרתי. נזק נפשי ודאי לא גרע מממון. ראה גם מאמרי על הריגת גנב.
אפילו לגבי חילול שבת מתירים בגלל שורייני דעינא ונחלקו רש”י ור”ת אי הוי סכנת חיים או לא. וכן על פיקו”נ רוחני נחלקו תוס’ והרשב”א (ראה מאמר של הרב ישראלי בתחומין א או ב).
וגם הזכרתי שכאן לא מדובר על הריגה אלא על איסור של לכל היותר לאו (ולענ”ד אין כאן לאו).

מיכי הגיב לפני 2 שבועות

ולשימו בכלא הוא גם איסור (הדקיה דאינדרוניא)

אהרן הגיב לפני 2 שבועות

יש להעיר שיש כאן עוד צדדים להתיר (במה שמוגדר כאיסור על “שתיית כוס של עיקרין”) – , לפי שהסירוס הוא זמני ונמשך רק ככל שלוקחים את התרופה, ושאינו גורם קלקול באברי הזרע, ובפרט שהכוונה למנוע עבירה. ראה באינציקלופדיה הלכתית רפואית ערך סריס.

השאר תגובה