סמכות הבבלי

שו”תקטגוריה: הלכהסמכות הבבלי
ראובן חיימוביץ שאל לפני 4 חודשים

שלום לרב מיכאל!
מכיון שאני יודע דעתך, שמה שצריך לקבל את דעת הבבלי אינו כי כך האמת, אלא מפני הסמכות שלהם, הנני לפנות אליך בשאלה, במקרה הידוע לנו בוודאות על טעות של הבבלי האם עלינו לקבל את דבריו. 
למשל, כעת אני לומד את הסוגיא בפסחים מו, א, וכך אמרינן שם גבי שיעור חימוץ של בצק: אם אין שם כיוצא בו מהו? – אמר רבי אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש: כדי שילך אדם ממגדל נוניא לטבריא, מיל. – ונימא מיל! – הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כממגדל נוניא ועד טבריא. 
והיינו לפי דעת הבבלי שיעור חימוץ הוא במיל. והנה כפי הידוע היום המרחק בין מגדל נוניא לטבריה העתיקה היא ד’ מיל, יש מימצאים ברורים בענין וכך כותב גם יוסף בן מתתיהו. ואכן בירושלמי בפסחים על אתר נאמר ששיעור חימוץ הוא ד’ מיל, אמנם לא נזכר שם השיעור של מגדל נוניא לטבריה, אבל אם אנו עושים אחד ועוד אחד, ברור שזה גם כוונת ריש לקיש המקורית. השיעור מיל שהוזכר בבלי היא תוספת מאוחרת בבבל שלא ידעו כמה הוא השיעור ממגדל נוניא לטבריה. לא מספיק ברור על מה הבבלי הסתמך בקובעו שיעור מיל. 
בנוסף, ע”פ הניסיון לא יתכן שבצק מחמיץ בשיעור מיל, בקושי ד’ מיל יתכן.
וכאן עולה עוד נקודה, בכמה כת”י בבבלי ליתא כלל לכל הקטע מהמילה “מיל” עד סוף הקטע, זאת אומרת שיש סבירות להניח שזה תוספת מאוחרת מאחרי זמן הגמ’. ומסתבר שתוספת זו היא ע”פ הגמ’ במגילה ב, ב: עד כמה? – אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: כמחמתן לטבריא, מיל. ולימא מיל! – הא קא משמע לן: דשיעורא דמיל כמה הוי – כמחמתן לטבריא. 
שים לב שישנה הקבלה גמורה בין הקטע במגילה לקטע בפסחים (מהמילה “מיל” עד סוף הקטע).
אולם כל הראשונים הביאו את הבבלי עם הגירסא מיל. 
מעתה השאלה היא, בהנחה שאנו מקבלים שכן היא הגירסא בבבלי, אולם זה סותר את המציאות מכמה בחינות, ואף את הירושלמי. האם עלינו לקבל את סמכות הבבלי בכגון דא? יש לשים לב שהטעות כאן איננה בשיקול הדעת, אלא קרובה יותר לטעות במציאות. 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 חודשים

עקרונית, אם הגעת למסקנה שיש טעות עובדתית בבבלי אתה יכול (בעצם צריך) לנהוג אחרת. לגבי טעות הלכתית המצב אולי שונה. אולי זה תלוי בטועה במצווה לשמוע  לדברי חכמים (אם כי זה יותר לגבי לא תסור בסנהדרין ולא לגבי הבבלי).
אבל עליך לבדוק האם אכן ברור שמדובר בטעות. אני לא השתכנעתי מהדוגמה שלך לגבי החימוץ. אולי בגלל הסקפטיות שלי לגבי ארכיאולוגיה וכו’. מעבר לזה, שיעור חימוץ תלוי כמה חימוץ. הרי יש דרגות שונות, ולכן קשה לקבוע מהו החימוץ שבו מדובר.

ק הגיב לפני 4 חודשים

ראובן, אשמח לדעת כיצד בצק גם עלול להחמיץ ב4 מיל. כאשר הוא רק מקמח ומים.
אולי לרב הפיזקאי יש תשובה. כי ככל שידוע לי זה לוקח זמן הרבה הרבה יותר גדול כאשר אין זרזים למינהם. אבל ייתכן שאני טועה.

ראובן חיימוביץ הגיב לפני 4 חודשים

מבחינה מדעית אין החמצה ללא מיקרובים שמקורם מן החוץ. המיקרובים שגורמים להחמצה מצויים היו בעבר, ובמידה ידועה גם היום באטמוספירה. וכן גם המיקרובים הגורמים לתסיסת היין. לואי פסטר הוכיח את הדבר, כאשר גידל גפנים בתאי זכוכית אטומים לחוץ, וגם עטף בצמר גפן סטרילי את פירות הגפן מיד אחר החנטה (ניתן אז לראות בגפן אשכולות זעירים עם גרגרים בקוטר של כמילימטר ופחות, שעתידים לגדול כענבים). ואחר כך הכין מן הענבים מיץ במקום סגור, והמיץ לא תסס. אבל כד של מיץ שנזרק לתוכו ענב שגדל בחוץ, החל מיד בתהליך תסיסה.
כיום גם האוויר על כל פנים במחוזות עירוניים, נקי יותר מאותם מיקרובים, וגם הקמח העשוי מן הזנים המקובלים כיום, נוטה פחות להידבק באותם מיקרובים. (דומני שפעם פרופ’ מאיר שוורץ הרצה על כך ועורר את השאלה הם המצות שלנו באמת משומרות מחימוץ!!!)

השאר תגובה