ספרי חול ופילוסופיה בשירותים

שו”תקטגוריה: הלכהספרי חול ופילוסופיה בשירותים
שואל שאל לפני 4 שנים

שלום הרב,
האם לדעתך יש איסור על קריאת ספרי פילוסופיה בשירותים?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

אני חושב שלא. איסור כזה יכול להיות רק על תורה בחפצא ולא על תורה בגברא. ראה מאמרי כאן באתר: 
כפי שהבהרתי שם, עקרונית בה במידה גם על כוזרי ומורה הנבוכים אין איסור כזה (לולא הפסוקים שמובאים בהם).
——————————————————————————————
שואל:
עוד שאלה קטנה לגבי הכנסת ספרי חול לשירותים, האם יש איסור להכניס ספרי חול שיש בהם מעט אזכרות ש”ש או מעט פסוקים, או שאפשר להגיד שרובו ככולו? כמו כן, אם לא ידוע אם יש בספר החול ש”ש או פסוקים, האם יש חובה לבדוק זאת לפני הכנסה לשירותים?
——————————————————————————————
הרב:
אני לא חושב שיש הבדל בין מעט להרבה אזכרות. אין שום צורך שכל הספר יהיה אזכרות כדי שיהיה איסור להכניסו לשירותים, ולכן אין קשר לדין רובו ככולו, וגם לא להליכה אחר הרוב. אם בכלל אז לדין ביטול, אבל כאן אין תערובת (ולו רק מפני שזה ניכר ומעוד סיבות) ולכן אין ביטול.
יש חובה לבדוק אם יש חשש סביר לזה. ברור שלא צריך לבדוק את קופיקו האם מישהו הכניס לשם במקרה אזכרה.
בכל מקרה, עצם ההכנסה אינה כה בעייתית, בוודאי אם יש כיסוי (וי”א שאף הכריכה היא כיסוי). הקריאה היא בעייתית יותר. ובספר חול שיש בו אזכרות במקרה, יש להקל עוד יותר כי החפצא של הספר עצמו אינו קודש, ולכן הספר ראוי להיחשב כיסוי.

——————————————————————————————
שואל:
אז אם הבנתי אותך נכון, אפשר להקל בהכנסת ספר חול לשירותים, גם אם יש בו אזכרות, פשוט אם במקרה נתקלים באזכרה, יש לדפדף הלאה?
——————————————————————————————
הרב:
אם מראש לא צפוי שיהיו שם.
——————————————————————————————
שואל:
הבעיה שבספרי פילוסופיה מצוי שיהיה שימוש בשם “אלהים”. השאלה אם זה אומר שיש להימנע מלהכניס ספרי פילוסופיה לשירותים בגלל חשש זה.
——————————————————————————————
הרב:
דומני שבספרי פילוסופיה זו לא אזכרה משתי סיבות עיקריות: ראשית, הכתיבה היא עם וא”ו וזה לא שם ה’ (לכן גם אני כותב כך בספריי). שנית, בד”כ לא מתכוונים לאלוהים שלנו (הדתי, ובפרט היהודי). כך למשל כשכותבים אלוהים במובן של אנשים חשובים (דיינים) זה לא שם קודש.
——————————————————————————————
שואל:
האם יש הבדל זהותי בין אלוהים הפילוסופי לאלוהים הדתי?
בנוסף מעבר לאזכרות ש”ש מה דין הדברים הבאים ביחס להכנסה לבית הכסא:
1. פסוקים שלמים בלי ש”ש
2. חלקי פסוקים בלי ש”ש (למשל כמו “ואהבת לרעך כמוך”)
3. אמרות חזליות נפוצות (כמו “הכל צפוי והרשות נתונה”)
4. שמות שמתייחסים לקב”ה אך אינם בגדר שמות שאינם נמחקים כמו: השם, ה’, ד’, קב”ה וכו.

——————————————————————————————
הרב:
אין הבדל זה אותו אובייקט. אבל רק שם העצם מתייחס לעצמותו. שאר השמות מתארים אותו, ולכן הם תלויי הקשר. שני תיאורים שונים לאותו אובייקט אינם כשני שמות שלו. באמת לגבי שם העצם (י-הוה) יש להחמיר בזה. 1. בפסוק שלם נהגו להחמיר ולהצריך כיסוי כפי שכתבתי לעיל. 2. בחלקי פסוקים נהגו להקל, בפרט אם הם משמשים בלשון להביע דברים שאינם הפסוק עצמו. אחרת אם יהיה ספר שמסופר בו על שמעון שאמר לחברו “שמע ישראל, בוא נלך לטייל”, יהיה אסור להכניסו לשם. 3. כנ”ל. 4. אם אינם שמות שיש בהם קדושה אפשר. ה’, י”י וכו’.

אורן הגיב לפני 3 שנים

בהמשך לשאלה זו, יש לי ספר שנקרא “שתיקת הטאו” שבו כתוב את המשפט הבא:
“בתפיסה היהודית-נוצרית של האלוהים, אחד הדברים המוטעמים בנוקשות הוא הציות לאל!”
לגבי השם הראשון אלוהים כבר ענית שזה אינו שם קדוש. אבל לגבי השם השני “אל” האם יש פה בעיה?

מושה הגיב לפני 3 שנים

אלוהים ואל זה אותו דבר!
למרות שאני לא מבין את המשפט שהבאת (: (: (:

אורן הגיב לפני 3 שנים

למושה, ראה בקישור הזה הסבר:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9D

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

אני חושב שאפשר להקל. אולי יש מקום להחמיר אם כבר יודעים שיש שם את שם ה’. במקרה כזה השם לא נכתב כשם קודש ולא לשם לימוד תורה. שוב ראיתי דיון כאן באות י:

http://mobile.tora.ws/html/508-4.html

 

מושה הגיב לפני 3 שנים

אורן, הוא אשר אמרתי אל זה כמו אלוהים. תוכל להסביר את המשפט שהבאת מהספר הפילוסופי?

הרב: ספר של השליחים מהברית החדשה מותר לקרוא בשירותים?
מה שאני מתכווין זה האם הקדושה לשמות ה’ באה מצד עצמן או מצד ד”ת שבספר?
אם מצד עצמן אז אסור כל ספר.
ואם מצד קדושת הספר אז גם אם אין בו שמות ה’ אין להכניס לשירותים.
ואם זה ספר כפירה כמו ברית חדשה אז גם אם יש בו שמות ה’ -זה שאסור לקרוא בו זה ברור, אבל אם להכניס לשירותים במידה והקדושה מצד שם ה’ בתוכו- מה הדין?

אורן הגיב לפני 3 שנים

אל זה אולי כמו אלהים אבל לא כמו אלוהים עם ואו. לגבי המשפט נראה שהסופר (ריימונד סמוליאן) מציין עובדה שבתפיסה היהודונוצרית הציות לאל הוא דבר מרכזי בדת.

מושה הגיב לפני 3 שנים

לגבי המשפט, אני שיערתי ככה אבל מלכתחילה באיזה דת זה לא ככה?
צודק- בהחלט!

משום מה מדוע לא נוספה לרשימתך כל קדושה לשם יה , YA בדקתי זה גם שם ה’. ואפילו חלק משם 4 האותיות.
מה הרב אומר?

מושה הגיב לפני 3 שנים

באותו הקשר, רציתי לשאול, האם יש שכר לימוד על פילוסופיה בין יהודית ובין לא..
והאם לדעת הרב כדאי ללמוד פילוסופיה ומאיזו סיבה תועלתית.
אהבת האל היא לימוד הפילוסופיה או אהבת האל היא לימוד דבריו (התורה)?
מדוע והאם אנחנו צריכים לדעת דברים על הבורא בפילוסופיה חוץ מזה שהוא עילאי בכל הקשור לכך והנובע מכך. או במילים אחרות הבורא בעל הכוחות ומשדד הטבעים.
אשמח לשמוע דעת כולכם

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

איני יודע דבר על שכר. האם שי בזה מצוות תלמוד תורה, ראה מאמרי באתר על תלמוד תורה בחפצא ובגברא. אם זה כדאי? אם זה חשוב לך ומעניין אותך אז לדעתי כן.

השאר תגובה