עולם התורה בציונות הדתית

שו”תקטגוריה: כלליעולם התורה בציונות הדתית
nd שאל לפני 3 שנים

רציתי לשמוע מהרב מה דעתו על מצב עולם התורה בציונות הדתית?
כשלעצמי, איני מאמין שיצירה אמתית יכולה לצאת מתוך גטו מחשבתי וחברתי, הקיים בציבור החרדי – מלבד יחידים שאינם מכפיפים עצמם למסגרות. גם בפועל למרות הכמות האדירה של לומדי הישיבות והכוללים אין יצירה מקורית משמעותית, וודאי לא ביחס לתקופה שלפני 60-70 שנה, שלומדי התורה היו מעטים מאוד, אך רבים מאוד יצרו יצירת חשובות ומקוריות – כמו החזון אי”ש, ר’ שלמה זלמן, הרב עובדיה, ר’ משה פיינשטיין ועוד ועוד.
למרות זאת, מצב עולם התורה הציוני-דתי אינו מעודד. מעטים ממשיכים ללמוד לאורך שנים, ולמידה ממושכת מיועדת לרוב לחינוך, ולא ל’מחקר’ – דבר שמשפיע על זהות ויכולות הנשארים ללמוד. כמו כן, מקומות רבים מכוונים ללימוד הלכה למבחנים. רוב הכוללים הבוגרים יותר בציונות הדתית הינם כוללי דיינות ולא כוללי עיון. בשכבה הצעירה יותר – ברוב ישיבות ההסדר המוקד אינו למדני מובהק.
באופן רחב יותר, לדעתי, המוטיבציה של הלימוד בישיבות החרדיות הינה מימוש עצמי – להיות ת”ח, גדול בתורה, ואילו בציונות הדתית המוטיבציה היא צדיקות. וזו חלק מהבעיה, מימוש עצמי הוא כוח חזק הרבה יותר לאנשים רגילים, ומתאים הרבה יותר להגעה להישגים למדניים.
אשמח לשמוע את דעתך.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

ראשית, סליחה על האיחור בתשובה. השאלה נעלמה ממני משום מה עד עתה (שהעורך אורן היקר הפנה אותי).
נדמה לי שרוב דבריך נראים ממש כלקוחים מדברים שכתבתי. ובכל זאת כמה הערות:

  1. יש חידושים רבים וחשובים בעולם התורה החרדי. הרבה יותר לאין שיעור וללא השוואה מאשר לפני 60-70 שנה. ממש אין להשוות (לטובת ימינו). כמובן שהמסה עושה את שלה, ומספר המחדשים קטן מאד, ועדיין לא כדאי לייפות את המציאות ולעשות אידיאליזציה של העבר.
  2. בציונות הדתית המצב הפוך. יש מיעוט לומדים לאורך זמן, ועמדתי על כך בפוסט שלי (טור 34) כאן:
  3. https://mikyab.net/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%AA-%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94/
  4. אכן אחת הבעיות הקשות היא הצדיקות. זה נכון גם לגבי בעלבתים שבאים ללמוד מתוך צדיקות ולא כדי להתקדם (חוסר יצר הרע היא בעיה חמורה וקשה. מקווה שחוקרים ימצאו ויאגרה להגביר את היצה”ר של הכבוד, המקוריות והחידוש). 

 

דן הגיב לפני 3 שנים

א. ברוך שכיוונתי. אמנם, לא מצאתי בטור הנ”ל התייחסות למצב בציונות הדתית, אלא רק לעודף ההישארות בעולם החרדי, וחלוקת משאבים לקויה.
ב. תוכל להכיר לי את אותם “חידושים רבים וחשובים”. אשמח (באמת). הספרים האיכותיים יחסית שאני מכיר מעולם זה הם ספרים שעשו עבודה שיטתית על תחומים כמו טהרות, ובכל זאת – איני רואה בכך פריצת דרך, אלא תוספת חריש בכלים מוכרים (לא דומה כלל לניסיון של כת”ר לפתח כלים חדשים).
ג. בציונות הדתית דומני שיש לחלק לשתי קבוצות סכמתיות: 1. בעולם החרדל”י נשארים אחוזים די גבוהים לאורך שנים (עד גיל 30 ++), אך המוקד הוא אכן צדיקות ומכך – צבירת ידע, ולא רואים פירות ייחודיים של חשיבה. אדרבא, הבסיס הוא חרדי והצדיקות גורעת.
2. בישיבות ההסדר, נשארים מעטים לאורך שנים, אך (בחלקן) יש סינתזה עם עולמות נוספים, ומתפתחת למדנות שמחוברת יותר לעולם המחשבה, ולאופן חשיבה מודרני. בחלק מן המקומות התוצר פגום מאוד, לענ”ד, בחלק עדיין גולמי, ובחלק מרשים. בכל אופן יש פוטנציאל לקידום משמעותי של התורה. (אם כי הבעיות שציינתי בשאלה מאוד מעיבות על יכולת ההתקדמות.)

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

יש חידושים רבים וחשובים אצל האחים שרייבר (יוסל ובונים) למשל. יש חידושים אצל ת”ח צעירים רבים שעוסקים במידות הדרש ובמתודולוגיה התלמודית. וכן אצל תלמידי רבי גדליה נדל. ועוד ועוד.
אכן יש מגבלה של פיתוח כלים בגלל השכלה צרה ומצומצמת, וחבל.
[אגב, איזה חידושים מפליגים מצאת אצל ר”מ פיינשטיין ורש”ז אויערבאך? אני ממש לא רואה את החידושים העקרוניים שנוצרו שם. יש חידושי תורה ויש שכל ישר מה שיש גם אצל רבים אחרים וגם כיום]
לכל השאר אני מסכים כאמור.

השאר תגובה