על אכילת מצה באונס

ההיגיון הוא שאכילתו היא מעשה מצווה. בפרט אם הוא מתכוין למצווה, אז מה בכך שהיה כאן אונס? חזרנו לשאלת הכוונה הכפולה. חשוב על מצב שבו אתה אוכל מצה, ותוך כדי כך מישהו מחזיק אקדח מאחוריך ומתכנן לירות בך אם לא תאכל. האם לא יצאת יד"ח? אז אם הוא מאיים עליך בפיו, ועדיין מה שאתה עושה הוא לשם מצווה, למה שלא תצא? זה אבסורד שמעשה שמהווה מעשה מצווה ואתה יוצא בו יד"ח, יאבד את משמעותו רק כי מישהו החליט לאיים עליך. אמנם אם לא היית אוכל בלי האיום אולי לא יצאת (וגם אם יש לדון כמו בכופין אותו עד שיאמר רוצה אני, שהכפייה מולידה רצון אמיתי. כן משמע בסוגיית ר"ה כפאוהו פרסיים לאכול מצה, שמדובר שלא היה אוכל בלי הכפייה). ראה גם בשו"ת לגבי איסור נקמה כשיש מניעים נוספים.