על ביטחון בשם

יש לחלק את הדיון בין הלכה למחשבה.
 
הלכה.
דומני שאין לביטחון בה' מקור הלכתי, ולכן הוא לא אמור להיות מוזכר ביד החזקה. אמנם בהלכות דעות הוא מזכיר מידות טובות ורעות, אבל דומני שאלו מידות מוסריות אוניברסליות (מבנה נפשי נכון ולא נכון) ולא מידות דתיות כמו ביטחון בה'. הביטחון היה יכול להיות מוזכר ביחד עם אהבת ה' ויראתו (אלו מידות דתיות), אבל ככל הזכור לי מידות כאלה לא מופיעות בהלכות דעות אלא רק בהל' יסודי התורה. אלא ששם זה כבר חיבור הלכתי רגיל (לא כמו הלכות דעות), ולכן הביטחון לא יכול להופיע שם (כי אין חובה הלכתית כזאת. אהבת ה' ויראתו הן מצוות מנויות ויש עליהן ציווי מהתורה).
 
מחשבה.
במו"נ איני יודע אם זה מופיע, כי אני לא מכיר מספיק את החיבור הזה.
בשולי הדברים אוסיף שתי הערות:
1. החזו"א באמונה וביטחון מסביר שביטחון בה' אין פירושו לבטוח שיהיה לנו טוב, אלא שיקרה מה שצריך לקרות (לפעמים זה דברים רעים לנו).
2. אני אישית לא מאמין בכך שהקב"ה מעורב בעולם שלנו (אלא אולי במקרים נדירים מאד). עולם כמנהגו נוהג, וחוקי הטבע ביחד עם בחירות אנושיות מכוונים את העולם. מכיון שכך שאלת הביטחון כלל לא מתעוררת.
אולי גם הרמב"ם לא האמין בזה ולכן גם בספרות המחשבה שלו לא מופיע עניין הביטחון. איני יודע. 
——————————————————————————————
שואלת:
תודה רבה. מכירה את החזון איש. ואמנם הגדרתו שונה מהמקובל בחסידות אבל יש לו לגמרי חובת ביטחון למשמעותו הוא. 
אגב איני מסכימה כלל עם השקפתך בעניין נוכחות ה' בחיינו.  קוראת את דבריך בבלוגך… 
מעבר לכך שהם אינם מסתדרים בעליל לדעתי עם דברי חז'ל,  אני סקרנית איך באופן אישי אתה יכול להתפלל בכלל ובעת קושי בפרט או להתנהל בכלל מול האלוקים.  דווקא אשר לשמירת ההלכה והמצוות זה לא נראה לי קשה.  זו תפיסה לייבוביצ'יאנית מובהקת. 
אם יתחשק לך אשמח לשמוע
——————————————————————————————
הרב:
יש לי קשיים עם הבקשות בתפילה. ההודאות הן על חוקי הטבע שמחוללים את כל מה שבסביבתנו. הבקשות חסרות תוכן לשיטתי כי הקב"ה לא מעורב אלא אולי במקרים נדירים. הפשר היחיד שאני מוצא לבקשות הוא רק ניסיון לגרום להתערבות נדירה כזאת, ולכן אין טעם לעשות זאת אלא למקרים חריגים מאד (כשאין פתרון טבעי) או עבור אחרים שנמצאים במצבים כאלה (בתפילת החובה זו המשמעות היחידה שאני מוצא, לחשוב על אחרים).
בניגוד ללייבוביץ שרואה בזה אידיאל, אני רואה בזה בעייה. אלא שכיום אין לי דרך לשנות זאת (דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו, ובדרבנן בעינן גדול בחכמה ומניין).
אכן זה נגד חז"ל, ויש כאן אחת משתיים: או שהם טעו (כי חשבו שה' מעורב כפי שחשבו פעם כשעוד לא הכירו את חוקי הטבע והתנהלותו כמו היום), או שהמצב השתנה (שבזמנם הוא היה מעורב יותר).
אני עוסק בכל זה בספרי על התיאולוגיה (טרילוגיה שאני כותב כעת). שם אני גם מסביר מדוע איני חושב שיש מעורבות של הקב"ה בהתנהלות השוטפת של העולם. לדעתי מעבר לכך שמי שישר יודה שלא רואים זאת, תמונת העולם המדעית מכחישה זאת.
אכן קשה להתנהל מול אלוקים כשחושבים כך, אבל מאידך דומני שאחרים גם הם חושבים כך שהרי כך מורה הניסיון והשכל הישר, אלא שהם לא מעיזים להודות בפני עצמם בזה (ליבא לפומא לא גליא). לעבוד על עצמי לא נראה לי פתרון סביר. זה באמת מה שאני חושב וזה שקשה לא יכול לשנות זאת.
——————————————————————————————
יצחק שוורץ:
ומה על השגחה פרטית? ומכאן למטרתו ודרכו של האדם בעולם?יעודו של אדם וכדו'?
תודה מראש
יצחק שוורץ, קורה נאמן ומתקשה תמיד לרדת לסוף דעתך..
——————————————————————————————
הרב:
שלום יצחק.
לטענתי אין השגחה פרטית (אלא במובן פסיבי: הוא עוקב אחרי מה שאנחנו עושים) אבל לא אקטיבי (הוא פועל בסביבתנו ומנהל אותה ואותנו). דרכו של האדם וייעודו הוא לחיות תוך קיום המצוות שניתנו לנו בתורה. אין שום צורך להניח מעורבות אלוקית כדי שיהיה לחיינו ייעוד.
אגב, פעם חשבתי שהחוזרים מעורכי המלחמה הם מי שבנה בית נשא אישה ונטע כרם, ולא מי שלא גמר את הש"ס או לא פדה פטר חמור. והעניין הוא שמטרת החיים היא לחיות, והמצוות באות לומר איך לחיות (זו תמצית הרעיון של "וחי בהם" ולא שימות בהם). לכן הגדרתי שהייעוד הוא חיים על פי ההלכה ולא קיום ההלכה כשלעצמו.
אומר יותר מזה. את הייעוד קובע כל אדם לעצמו. ההלכה היא המסגרת שבתוכה זה מתנהל.
——————————————————————————————
יצחק שוורץ:
והיה וההשגחה במובן הפסיבי בלבד, מדוע אין גורל אחד לאדם?מי יחיה, מי בקיצו, מי במים, מי באש, מי בריא ומי חולה, מי עשיר ומי עני,{והלא לא הכל תלוי רק בהשתדלותו של האדם}?
תודה יצחק
——————————————————————————————
הרב:
למה שיהיה גורל אחד. כל אחד וטבעו וסביבתו. לא הבנתי את הטענה.
באשר מי יחיה, ראה כאן:
https://mikyab.net/%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%9e%d7%a2%d7%95%d7%aa%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a8%d7%9e%d7%96%d7%99-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%90%d7%95-%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%98%d7%90-%d7%98%d7%95/ 
——————————————————————————————
יצחק שוורץ:
אקרא ברצות ה', עלי להרהר עמוקות בעמדותיך, תודה תודה להתגובותיך המכובדות.
——————————————————————————————
נועם:
שלום הרב,מה לגבי הפסוקים המפורשים בתורה שקושרים קשר ישיר בין פעולות עם ישראל לתגמול אלוקי?(אם זה בעניין הגשם ובכללי בכל הברכה שייתן בארץ ישראל כאשר אנו מקיימים מצוותיו,אריכות ימים כתוצאה מעשיית מצוות כלשהן ועוד..) וכל אלו הן בהנחה שאני לא מקבל את דברי חז"ל שגם להם יש משקל שצריך להתייחס אליו. בנוסף יש את תורת הקבלה שבשטות קושרת בין מעשנו לשפע שאנו מורידים לעולם..
——————————————————————————————
הרב:
נשאלתי זאת כבר עשרות פעמים באתר כאן. תשובתי היא שכנראה התנהלות הקב"ה בעולם השתנתה, כמו שהניסים והנבואה נעלמו, גם יד הקב"ה נעלמה מהעולם.
אבל כל התיאוריות והפרשנויות הללו לא משנות את התחושה הברורה שאין מעורבות כזאת בעולם.