על חטא עץ הדעת

שו”תקטגוריה: כלליעל חטא עץ הדעת
אורן שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,
 
רציתי לשאול כמה שאלות לגבי סיפור עץ הדעת:
1. מדוע אנו מברכים את הקב”ה שהוא חונן הדעת, אם לפי האמור בסיפור גן עדן האדם הוא זה שלקח את הדעת והיא הגיעה אליו באיסור. הקב”ה אסר על האדם בהתחלה לאכול מעץ הדעת. ורק לאחר שהוא אכל, הוא לא לקח בחזרה את הדעת. אבל זה לא שהוא מלכתחילה חנן לנו דעת.
2. אם הדעת הגיעה אלינו באיסור, האם לא ראוי שהקב”ה יקח אותה מאיתנו בחזרה?
3. מה המשמעות של חטא עץ הדעת, אם ברגע החטא לא היה לאדם דעת להבחין בין טוב לרע?
4. איך ניתן לצוות על האדם שלא לאכול מעץ הדעת, אם ברגע הציווי אין לאדם דעת להבחין בין טוב לרע?
 
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

שלום אורן. הסבר חטא אדה”ר נמצא בפ”ב של מורה הנבוכים וקצת דומה גם בנפש החיים. הצד השווה לשניהם שגם לפני החטא היתה הדעת להבחין בין טוב לרע, ומה שנכנס לתוכו אחרי החטא זה משהו אחר, נמוך יותר.
לפי הרמב”ם מדובר במפורסמות, כלומר מוסכמות של נימוס ודרך ארץ, ולא בטוב ורע. לפי נפה”ח דעת טוב ורע זהו היצר (כפי שהסברתי בשיעור אתמול בערב). אלו נכנסו לאדם אחרי החטא. לפני כן היצרים היו מחוצה לו והיה ברור לו שהם גורמים חיצוניים. אחרי שהם נכנסו לתוכו (זוהמת הנחש, בלשון חז”ל), התחושה היא שהיצרים הם הם רצונו שלו (זה מה שכל כך מבלבל אותנו). אבל זו לא באמת הדעת להבחין בין טוב לרע.

יצחק הגיב לפני 3 שנים

רוסו והובס (ולוק בעקבותיו) גם כתבו משלים על ‘האדם הקדמון’, הפוכים בתכלית… הראשון תיאר גן עדן ושלווה, והשני מלחמת הכל בכל… מה שמבטא עמדותם לגבי טבע האדם: הראשון האמין בכוחה של הרציונליות להביאו לעשות את הדבר הנכון, והשניים הרבה יותר ספקנים ושמרניים….

גם היהדות והנצרות התווכחו על המשמעות של החטא הראשון… השניה ראתה בו חטא קדמון ששיקע את האדם בחטא, ממנו יכול להיגאל רק על ידי חסד האל… השניה קידמה את לידת קין והבל, כך שהחטא אינו כה מהותי…
האם אפשר ללמוד על קורלציה יהדות-רוסו-אמונה בטוב האדם, לעומת נצרות-הונס-פסימיזם לגבי טבעו החוטא של האדם?

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

יצחק שלום.
אומר לך את האמת, סוג השאלות הזה מאד לא חביב עליי. מה איכפת לי מה כותב פלוני או אלמוני? בדוק את הטיעונים וחשוב בעצמך. אם תגיע למסקנה שהאדם טוב מטבעו אז זו מסקנתך גם אם ה”יהדות” אומרת אחרת. ואם זו לא מסקנתך, אז היא לא גם אם ה”יהדות” כן אומרת את זה. ואם אין לך מסקנה – אז אין, גם אם לכל העולם כולו יש מסקנה כזו או אחרת. ובכלל, למה השאלה הזאת חשובה? אני אפילו לא בטוח שהיא מוגדרת היטב (מה פירוש “רע מטבעו”: שבהכרח יחטא? שיש סיכוי X שהוא יחטא? מהו X?) אלו פטומי מילי בעלמא.
ולבסוף, מה זה בכלל ה”יהדות” הזאת? כל הוגה כותב מהגיגי ליבו, ואין שום ערך מוסף בזה שמישהו, חכם ככל שיהיה, כתב כך או אחרת. ובפרט לגבי שאלות שבעובדה (לכאורה זו שאלה שבעובדה, עד כמה שיש לה בכלל משמעות) אין שום רלוונטיות מה סבורה היהדות או הנצרות או הבודהיזם. השאלה מה העובדה הנכונה.

מושה הגיב לפני 3 שנים

אחלה שאלות מעניינות,

הרב כבר ענה אבל בכל זאת, הרי כל התורה דבש ונופת צופים:

על השואל להבין שאנחנו במהות בריה שיכלית, שאמורה לא להשלט ע”י רגשותינו אלא ע”י שיכלנו.
חונן הדעת זה על שום שאנחנו בריה שיכלית שיכולה לחקור ולהבין דבר מתוך דבר מעצם שיכלנו. דעת מלשון ידע- זה דבר שרוכשים- לא מקבלים חד פעמית כמו זיכרון מחשב וזהו- ידע זה דבר נצבר במוח. הנחכם אמר כִּי בְּרֹב חָכְמָה – רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת – יוֹסִיף מַכְאוֹב, כך שבאמת יש בזה על צד העונש הכרוך בחטא אדם הראשון.
לא צריך דעת בשביל להבחין בין טוב לרע, צריך להבין מה מבקש מאיתנו הבורא, ולהבין שזה טוב. ולא לשמוע בקולו- זה רע.

זהו זה. האדם הראשון נברא בוגר בשיכלו.

ברגע שהאדם אכל מעץ הדעת, הוא למעשה נשתעבד לתאוותיו ובעצם נהפך ליותר חומרני, וזה מה שקרה בשטח, האכילה לא הפכה אותו ליותר חכם- אלא ליותר חומרי. ולכן לא אכל מעץ החיים מלכתחילה, ואים היה אוכל היה קצת יותר רוחני אבל בחר בעץ הדעת קודם כי נמשך לתאוות. זה היה הניסיון שעשה לו ה’ והוא לא עמד בו ולכן לא היה ראוי להישאר בגן עדן.
מה המסר בסיפור הזה על כל בני האדם? לא להימשך אחר התאוות גם אם האדם הקרוב לליבך ישכנע אותך לעשות זאת ! זה מה שזה מלמד אותנו- וזה מסר חשוב שצריך להפנים.
לכל אדם בעולם יש שני עצים מולו- הטוב והרע- ובחרת בחיים! עץ חיים זה התורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.
מי שאוכל מעץ החיים יזכה גם לאכול מעץ הדעת גם בלי לאכול ממנו, הכיצד? הרי כתוב: תורת ה’ תמימה משיבת נפש , עדות ה’ נאמנה מחכימת פתי. והמבין יבין! וישים ליבו לכך.

השאר תגובה