עקרון הטעם המספיק
- האם הראייה הפיזיקו תיאולוגית חייבת להסתמך בסופו של דבר על עקרון הטעם המספיק ולא על הסיבתיות, או שיש אפשרות אחרת?
זה די מחליש את הראייה, אפילו הרב כתב שלגבי סתם יש קדמון לא ברור בכלל ששייך לשאול מה טעמו, אלא רק לגבי יש מיוחד ומורכב.
אבל אם הוא לא נוצר מעולם אין לשאלה על מה שתחול, הוא היה כך תמיד וזהו. זה נראה כמו המצאת עיקרון חדש ולא מוכר אד הוק רק כדי להוכיח את אלוקים. - מה דעת המדע על קדמותם של החוקים? האם הם באמת קדומים? ומה שייך לומר שהם קדומים כשהיקום עצמו אינו קדום?
- אני חושב שכן, וזה נראה לי מאד הגיוני. אבל בין כה וכה זה דיון היפותטי כי מדעית כיום מקובל שהעולם לא קדום.
- אין למדע מה לומר על קדמות החוקים.
אני מדבר מחוץ לחוקים, הרי אלוקים לא ברא את העולם ישירות אלא רק את החוקים, או שאתה סובר שהיו התערבויות בתוך החוקים. הסיבה שאנחנו לא מסתפקים בסיבתיות היא שהחוקים קדמונים לא? כי אם הם נוצרו בזמן כלשהו אז עדיף להשתמש בסיבתיות שיותר אינטואיטיבי.
הטיעון הוא ממה נפשך: אם החוקים נוצרו אז עולה גם שאלת הסיבתיות, ואם הם קדמונים אז רק עקרון הטעם המספיק.
ומה בעצם המחלוקת בשאלה האם החוקים קדמונים? ומה הרב חושב? אני מבין שהרב חושב שהחוקים לא קדמונים כי הוא כינה את השאלה היפותטית, מה הנימוק?
בגלל שהעולם נברא אז כנראה החוקים ששולטים עליו נבראו גם הם. אבל אני לא מתחייב לאחד הצדדים. לכן יש כאן טיעון של ממ"נ.
השאלה היא היפותטית כי החוקים נבראו אלא כי היקום נברא.
תודה, שתי נקודות.
1) אבל אם החוקים קדמונים העובדה שהיקום אינו קדום לא הופכת את השאלה להיפותטית.
2) יש איזו סתירה בתשובה הראשונה שכתבת, שאלתי אם חייבים את הטעם המספיק וענית שכן, כלומר החוקים קדמונים ולכן לא מספיק סיבתיות, ומנגד אמרת שהחוקים לא קדמונים לדעתך אז לא חייבים את הסיבתיות.
שלום.
1. בסעיף הזה אתה דיברת על העולם, ועל כך אמרתי שמקובל מדעית שהוא לא קדום.
2. אם החוקים קדמונים צריך את עקרון הטעם המספיק ולא די בסיבתיות, ואם הם לא קדמונים אז אפשר גם סיבתיות (במקרה זה אפילו בלי עקרון הטעם המספיק יש ראיה, שהרי גם חוקים פשוטים צריכים מחוקק. מניין הם באו?).
מיצינו. במחילה, הותשתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer