פתיחת קופסת שימורים בשבת

שו"תקטגוריה: הלכהפתיחת קופסת שימורים בשבת
אודי שאל לפני 4 שנים

א. קראתי בהנאה רבה את הטורים שלך על כוונה במצוות (אגב, אני ברמה האישית הכי אוהב את הטורים בלמדנות), לכאורה על פי שיטתך, אין כל ענין בלתור אחר טעמים למצוות, אני מכוון נכון? 
ב. אשמח לשמוע מה דעתך (אם יש דעה כזאת), בנושא פתיחת קופסאות שימורים בשבת, האם יש לך הבנה בשיטת החזו"א, הסבור שקופסת שימורים איננה מוגדרת ככלי, מאחר והיא אטומה מכל צד? מדוע השימור עצמו, אינו מגדיר את קופסת השימורים ככלי? 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

א. אכן. יכול היה להיות מעניין להבין, אבל בד"כ התוצאות די עלובות ולא משכנעות.
ב. כלי הוא כלי תשמיש. כאן זה כלי אחסון זמני שנהרס בעת שמשתמשים בו. כלי בהגדרתו אינו כלי חד פעמי אלא כלי לשימוש רב פעמי. בהקשר המשפטי, פירות (כמו בקניין פירות, או בחליפין בפירות) מייצגים את המושג של כלי לשימוש חד פעמי. פרי מוגדר כמשהו ששימושו הורס אותו. גם בכלים חד פעמיים לא חלים הדינים הרגילים של טבילה וכדומה.
לומר שהשימור הוא הוא השימוש זה לא סביר. שימור אינו שימוש של האדם בכלי, אלא אם מכניסים ומוציאים את התכולה לתוך הכלי.

יונתן הגיב לפני 4 שנים

לפי מה שכתבת שזה לא כלי תשמיש. האם מותר בשבת לאחר פתיחת הכלי להשתמש בו באופן חד פעמי (למשל לשים בו אשפה, כמו שמן מלוכלך שאני מעדיף לא לשים בפח האשפה רגיל)?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

בפשטות כן.

א הגיב לפני 8 חודשים

מה לגבי פתיחת בקבוקים שהיא לכאורה בנייה בכלים (בבקבוק ולא בפקק, פתח יפה שראוי להכניס ולהוציא) באופן שאפשר לראותו כתקיעה? פעמים רבות משתמשים בבקבוקים אלו בשימוש חוזר והפתיחה נעשית על דעת כן. נראה שההיתר נשען במידה רבה (אך לא מוכרחת) על היתר תרומת הדשן (חלק א, תשובה ס"ה) לפתוח את סתימת התנורים אע"פ שמחוברת בטיט כיוון שחיבור זה לא נועד לזמן מרובה (מבחינת השימוש הנפוץ ולא מבחינת חוזק החיבור), כפי שאפשר לראות שמביא בשו"ת יחוה דעת חלק ב מ"ב. מה דעתך על היתר תרומת הדשן כשלעצמו ועל ההסתמכות עליו לעניין פתיחת הבקבוקים?

מיכי צוות הגיב לפני 8 חודשים

אם משתמשים בבקבוק בהמשך לאורך זמן נראה שבאמת אסור יהיה ליצור אותו. אמנם יש לדון להיתר מצד זה שהבקבוק היה מוכן עוד קודם והפקק הוא רק מונע חיצוני, ולכן פתיחת הבקבוק היא פעולה על הפקק ולא על הבקבוק. אולי יש כאן הכנה של הפקק, אבל בפשטות לא של הבקבוק. בקיצור, יש בהחלט צד להחמיר, אבל הוא לא חד משמעי.

א הגיב לפני 8 חודשים

תודה על התשובה. אפשר אולי לדמות את זה לפתיחה מחדש של נקב שנסתם ולפיכך להתלבט האם הפקק הוא כמו סתימה לשמר או סתימה לחזק (שבת קמו:), אולם צריך לזכור שבגמרא הדנה בכך, מדובר על פתח להוציא ולא להכניס, בשונה מפתח הבקבוק שמיועד גם להוצאה וגם להכנסה ודינו עשוי להיות חמור יותר.
יותר נכון לדעתי לדון בבקבוק מאשר בפקק ,מכיוון שהפקק אינו ממש כלי, הוא משמש כחלק שניתן לפירוק והרכבה מהבקבוק שהוא הכלי ואין בפקק תועלת כשלעצמו. ממילא הפקק אינו מונע חיצוני לדעתי. ההיתר המתבסס על היות הבקבוק מוכן קודם, נשען לכאורה על ההגדרה של בנייה בכלים כיצירת כלי מתחילתו (רשב"א שבת קב:) ולא כבנייה חזקה בדרך 'חיזוק ואומנות' (תוספות שבת קב: "האי"). גם לשיטת רש"י השוללת בנייה בכלים לחלוטין, שייך לדון על פתיחת בקבוק כמכה בפטיש. מבחינות אלו (חיבור חזק/מכה בפטיש) גם לא ברור מדוע לחלק בין פקקי מתכת לפקקי פלסטיק, שהרי החוזק והכשרת הבקבוק לשימוש שווים בשניהם.

מיכי צוות הגיב לפני 8 חודשים

אני חושב שסתימה היא הוספה לכלי עצמו, ואילו פקק הוא חלק נפרד מהבקבוק. לגבי הפקק כתבתי שיש צד להחמיר אבל לא בוודאות בדיוק בגלל סברתך שהפקק כשלעצמו אינו כלי.

השאר תגובה

Back to top button