ציוווי הקב"ה לחשוב
בתשובתך לענבל כתבת כך
שימו לב שהניתוח הזה קיים גם ביחס לקב"ה בכבודו ובעצמו, ובוודאי ביחס לתורה, לחז"ל, או לתלמודים. אם הקב"ה או רבי עקיבא יצוו עליי להאמין בביאת המשיח זו דרישה אוקסימורונית שלא ניתן לקיימה. הגם שהקב"ה יודע הכל וגם אם אניח שהוא לא משקר, עדיין זה לכל היותר יוכל לשכנע אותי שהמשיח אכן יגיע (כלומר שאני טועה בסברתי), ואז אקבל את זה כי השתכנעתי. אבל סמכות פורמלית ביחס לעובדות פירושה לקבל זאת למרות שאיני מאמין בזה, ודרישה כזאת לא יכולה לבוא אפילו מהקב"ה בכבודו ובעצמו, וכמובן גם לא מחז"ל או מכל מקור אחר.
אם הקב"ה יכול לצוותך על אהבתו. מדוע אינו יכול לצוותך על ידיעתו ידיעת המשיח וכל אמת אחרת ?
הרי ברור שהציווי "ואהבת את…" כוונתו תבצע את כל המוטל עליך על מנת להגיע לאהבה. ומונח בציווי האלוקי הזה הידיעה הפשוטה שאתה יכול להגיע לשם וזה תלוי במעשיך ועל זה אתה מצווה
באותו האופן הקב"ה יכול לצוות אותך לידע את תורת הקוואנטים או את ביאתו של משיח או אפילו ש 2+2=4 . היות והוא יודע שזה ביכולתך ויש לך משימה לעשות את הפעולות שיביאו אותך לידיעה/מחשב הזו.
הטענה שלך המובאת לעיל נראית לי כל כך רדודה ושטחית עד כדי שחושדני שלא הבנתיה כלל ועיקר
אודה לך אם תוכל להאיר עיני בכוונתך
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.
התייחסתי לטענתך בדבר ציווי הקב"ה על האדם לידע/לחשוב שהינה אוקסימורון.
מדוע קפצת לחז"ל ?
האם אתה מסכים שציווי הקב"ה הן בתחום המחשבה והן בתחום הרגש אינה אוקסימורון ?
ממש לא. זה אוקסימורון גמור. לכל היותר ייתכן ציווי להשתדל להגיע למסקנות הנכונות, אבל לבסוף או שתגיע או שלא. אין שום הצדקה לבוא בטענות לאדם שהגיע למסקנה לא נכונה. כך בדיוק נוהגים לפרש את מצוות עשה א ברמב"ם (שהקושיות עליה משקפות בדיוק את עמדתי כאן).
העברתי את זה כטוקבק לטור. אם תרצה להמשיך, עשה זאת שם: https://mikyab.net/posts/81186#comment-73337
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer