קבלת התלמוד

שו"תקבלת התלמוד
זאבי שאל לפני 3 שבועות

שלום וברכה
קראתי את המאמר (הרמנויטיקה של טקטסים קאנוניים) ובעיקר את התגובות שם שכתבת ב2020. 
אם הבנתי נכון אתה כותב שם (בתגובות, דעתך המאוחרת) שכשלומדים אנחנו מנסים להבין "מה כתוב בטקסט" ולא "מה התכוון אביי". כי קיבלנו על עצמו את השס וכו.
האמת היא שאני לא ככ מצליח להבין. מה המשמעות של הטקסט אם לא מה שהאמורא חשב.
אם מישהו חשב על תוכן ויצק אותו לתוך מילים, איזה משמעות אחרת יש לתוכן מלבד המשמעות ש*הוא* יצק לתוכן?
כשיש סתירה בש"ס, מה אנחנו מחפשים? להמציא הסבר אפשרי שמסתדר עם האינטואיציה? כלומר יצירה של הלכה ולא גילוי שלה?
דימית את זה לחוקי הכנסת שהשופטים מפרשים אותם, אבל שם באמת זה קצת חוכא ואיטלולא, כלומר השופטים כבולים לכל מיני מילים (שבוודאי שאין להם משמעות אחת ברורה) והם ממציאים הסבר המניח את הדעת (מעין עקרון החסד).
 
אני מפספס משהו?
 
תודה!

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות

אם קיבלנו על עצמנו ספר כלשהו, מה שקיבלנו זה מה שכתוב בו ולא את המחבר. אבל ברוב הספרים זה ממש לא משנה כי בין כה וכה אין סמכות לספר או למחבר. לומדים אותם כדי לגבש עמדה בעצמנו. בש"ס זה יכול להיות רלוונטי.
זו לא יצירה של הלכה אלא גילוי. ההלכה היא הספר ולא המחבר. גם אם תחפש את כוונת המחבר אתה יכול לטעון שזו יצירה ולא גילוי, רק יצירה של המחבר ולא שלך.

זאבי הגיב לפני 2 שבועות

תודה על התשובה
לא הבנתי עדיין, ואתן דוגמא שלא נישאר באוויר.
נניח שיש סתירה בין שתי הנחות בסוגיא, מחפשים תירוץ.
התירוץ הזה זה משהו שמישהו בהכרח חשב עליו (גם אם לא במודע)? או, שאולי זו טעות בסוגיא אבל בגלל שקיבלנו עלינו אזי ממציאים תירוץ שבעל ההנחות לא חשב עליו (במציאות היה מודה בטעותו)?
מה בעצם מחפשים? תירוץ שיאפשר לנו לחיות בשלום עם שתי הלכות שקיבלנו על עצמנו?

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

אם זה בתלמוד, אזי התירוץ הוא כדי להסביר את מה שכתוב ולא כדי לשחזר מה שבמוחו של הכותב.

השאר תגובה

Back to top button