רגשות/תחושות ואובייקטיביות
בכמה מקומות סיפרת את הסיפור של לאיסוף על המפל של קובריץ', וטענת שם שהרגש הוא ביטוי למשהו אובייקטיבי בעולם (שהמפל יפה).
האם לדעתך התבנית הזו יכולה לחול על כל החושים? למשל, מישהו יכול לטעון שמנה מסוימת היא טעימה, ואז לטעון שאם אני לא מוצא אותה טעימה, משהו פגום אצלי. אני לא "רואה" את האסתטיקה של המנה.
אותו טיעון יכול להעלות לגבי מוזיקה, ואפילו ריחות מסוימים (אובייקטיביות של אסתטיקה באשר למוזיקה ולריחות).
מהי דעתך בעניין? האם אכן כל אלו הם בעלי אסתטיקה אובייקטיבית, או שאתה מפריד בין חושים אחדים לאחרים (למשל ראייה כן, וטעם לא). במידה וזו אופציה ב, מה הנימוק שלך?
במילים אחרות, אני שואל על טיבה של האסתטיקה.
תודה!
איני יודע לענות על זה תשובה כללית. בד"כ חוש הטעם אינו מלווה בשיפוט ערכי כלשהו, ולכן אומרים שעל טעם וריח אין להתווכח. אבל יש אניני טעם שטוענים שיש בזה משהו אובייקטיבי (כמו ביין למשל). אולי.
כן, זה בהחלט טריקי לטעון את זה על טעם וריח.
אך השאלה שעולה כאן היא אם אפשר לומר משהו אינטליגנטי על זה, למשל שיש איזה שהיא אינטואיציה חזקה שאסתטיקה קשורה לחוש הראייה אך לא לחוש הטעם.
או נימוק אחר כמובן.
כי לכאורה נראה שאם מחילים את הרעיון של ביטוי הרגש/התחושה על אובייקטים שנתפסים בחוש הראייה, אין סיבה נראת לעין שלא להחיל את זה גם על חוש הטעם.
יש לך תובנות מסוימות בעניין?
לא
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer