שאלות בסיום קריאת "אמת ולא יציב"

שו”תקטגוריה: מחשבהשאלות בסיום קריאת "אמת ולא יציב"
שחר שאל לפני חודש 1

שלום הרב,
סיימתי לקרוא את ספרך “אמת ולא יציב” ונשארתי עם מספר שאלות, אודה לך אם תמצא זמן לענות לי עליהן 🙂

  1. בהסברך בפרק 14 “האלטרנטיבה הסינתטית” על הגיאומטריה האוקלידית כתבת כי “איך נודע לנו שבין שתי נקודות בעולם הריאלי שלנו עובר רק קו ישר אחד? כיצד הסקנו ששני קווים מקבילים בעולם הריאלי שלנו לעולם לא ייפגשו?”. לאחר מכן הסברת כי הנטייה הראשונית היא להגיד שאנחנו יכולים לקלוט זאת בתצפית, וגם את זה הפרכת.
    אני יכול להבין למה באמת אני לא יכול להגיד בתצפית ששתי קווים מקבילים אף פעם לא נפגשים (אלא האינטואיציה שלי עובדת כאן), אבל חיבור של 2 נקודות על ידי קו אחד? זה עניין סופי וריאלי, אני רואה בעיניים שלי שזה הקו היחיד.

  2. בפרק 18 “הפילוסופיה של האינטואיציה” כתבת כי “יש אינטואיציות שנראות לנו מאוד חזקות (האמון בעיניים שלנו, האקסיומות הגיאומטריות), פחות חזקות (עקרון הסיבתיות, חוק הגרביטציה), וכאלה שאפילו פחות (הכללות ביומיום – אם אדם אומר לי מה השעה כשאני שואל אותו הוא כנראה לא משקר)”
    הייתי שמח אם תוכל להביא עוד דוגמאות לאינטואיציות שנראות לך חזקות באותה רמה של אקסיומות גיאומטריות

  3. בפרק 20 “קל וחומר והפירכות עליו” הדגמת שימוש ב”קל וחומר” על מנת לקבל מידע על העולם, ותמיד הבהרת שבהינתן עוד נתונים התמונה יכולה להשתנות ועל כן השימוש ב”קל וחומר” אף פעם לא מקנה לי וודאות, אך הוא כן מקנה רמת סבירות מסוימת שמאפשרת לי להמשיך ולצבור ידע על העולם. אתה חוזר לאורך כל הספר על כך שמן הסתם החשיבה הסינתטית יוצאת מנקודת הנחה שעל אף שדברים יכולים להיות סבירים מאוד, לעולם נצטרך להיות מוכנים לקבלת נתונים חדשים שישנו את התמונה.
    יותר מזה – יש הכרח שהדברים לא יהיו וודאיים על מנת שיאפשרו לי לצבור עוד ידע על העולם.

    למיטב הבנתי כך הוכחת (במצוי הראשון) את טיעון ההתגלות כטיעון מאוד סביר בחשיבה סינתטית.
    אך על כך אני שואל – האם באמת שייך להשתמש בחשיבה סינתטית לכל דבר? הרי שבניגוד לדוגמה שנתת ב”קל וחומר”, האירועים והמשתנים שאתה מדבר עליהם בכל הקשור לטיעון ההתגלות אינם נתנים להפרכה כמעט כלל. איזה פירכות יכולות להפריך את תיאוריית ההתגלות?

  4. עוד לגבי היסק ה”קל וחומר” – בגרף של F כתלות ב-a מוכח החוק השני של ניוטון, ולא משנה כמה נקודות עוד נוסיף לעולם החוק ימשיך “לעמוד”. במצב כזה טענת האנליטים שאפשר להעביר עוד קווים בין הנקודות היא אמנם נכונה אבל מגוחכת לעניות דעתי (בדיוק בשל הסבירות והחשיבה הסינתטית).

    אבל – בסוגיית המבחנים (שהדגמת באמצעותה את ה”קל וחומר”), ההיסק הוא הרבה יותר קלוש. אין באמת הרבה “חיצים” שמפנים לכיוון מסוים. הייתי רוצה להגיד שהוא אפילו כל כך קלוש שאי אפשר באמת לסמוך על המידע שהוא מלמד אותי על העולם מרוב שהוא רעוע.
    אני בעצם שוב שואל את אותה השאלה – האם באמת שייך להתשמש בחשיבה סינתטית לכל דבר – רק הפעם לכיוון השני.
    מה דעתך? מה אני מפספס?

  5. בפרק 24 “פלורליזם, ספקנות והמצב הפוסט מודרני” אתה מסביר באופן פשוט שאם אנחנו יכולים לתת המון תשובות נכונות לאותה שאלה מוסרית, אז איזה משמעות יש לאתיקה בכלל? חייב להיות איזשהו גבול. אני מסכים איתך אך אני נתקל בבעיה שלא עוזבת אותי ואנסה להסביר אותה משתי כיוונים שונים:
    1. האינטואיציה הזאת לגבי אידאת המוסר תהיה שווה לכולם ברזולוציות הגבוהות (לא לרצוח) אבל בדברים יותר נקודתיים זה כבר יהיה נגזרת מהמקום בו גדלנו (כלומר זה סובייקטיבי ויחסי), לדוגמה – סוגיית ההפלות. בסופו של דבר הטענות האתיות שיהיו לנו (שנרצה להגיד שהן עובדות ולהתווכח עליהן) הן נגזרת של המקום בו גדלנו, כלומר “הבניה חברתית”. יוצא שרק ברזולוציות הגבוהות יש מקום לחשיבה סינתטית ולדיונים מוסריים, אך ברזולוציות הנמוכות התפיסה הפוסטמודרנית נתפסת לי כיחידה שיכולה לעבוד. 
    2. אתה מסביר שלא נוכל להראות שמדדי הסבירות שלנו הם סבירים, שהרי גם על הקריטריונים הללו עצמם נוכל לשאול מי אמר שהם נכונים. זוהי בדיוק הספקנות הפוסטמודרנית.
      ועדיין, על אף שאני רוצה להגיד שמדדי הסבירות שלי הם סבירים ויש לי “חזקה” לסמוך עליהם – אנחנו רואים שאין לדברים סוף. הדוגמה הכי טובה לכך לעניות דעתי היא המהפכה החוקתית של אהרון ברק – “הסביר” של קבוצה מסויימת בעם היא לא סבירה בעליל לאחרות ולהפך. המושג “סבירות” בכל תחום המשפט נהיה כבר חסר הבחנה – לכל אחד סביר משהו אחר לגמרי.

  6. עוד בעניין הפוסטמודרנה כ”הבניה חברתית”. בספרך “המצוי הראשון” אתה מסביר בשיחה הרביעית שכל הפילוסופים (ובעצם כולם) “דתיים” במובן המסויים מכיוון שהם החליטו מה הם חושבים עוד לפני שהם נכנסים לדיון (ואתה מסביר ומבסס את זה כמובן). אם כך אני רואה את זה גם כסוג של “הבניה חברתית” – הרי לאנשים יש הנחות שונות אחרי הכל, איזה עוד הסבר אני יכול לתת לכך חוץ מלהבניה חברתית?

תודה, שחר.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1
  1. לא הבנתי כיצד ניתן לראות שאין קו אחר. ניתן לראות את מה שיש ולא את מה שאין. זה ברור לך מההיגיון ולא מתצפית.
  2. למשל שמה שאני רואה אכן קיים.
  3. למשל אם אראה מסורות נוספות שיתבררו כטעות.
  4. לא הבנתי.
  5. 1. לא נכון. רוב הדברים גם ברזולוציות הגבוהות מוסכמים. אני גם לא מסכים שהכל הוא תולדה של מקום הלידה והסביבה. זו הנחה לא מבוססת ואני לא מסכים לה. 2. לא הבנתי. העובדה שיש ויכוחים לא מוכיחה כלום. ייתכן שאינטואיציה טועה, ועל כך אין ויכוח. יש כאן באתר טורים שדנים בשאלה האם ניתן להוכיח משהו מקיומה של מחלוקת.
  6. אינטואיציות שונות. מניין ההנחה שלך שכולנו נולדים זהים ורק הסביבה שונה?
שחר הגיב לפני חודש 1

1. אני לא מבין, בדיוק ההפך. הרי אם אני רואה רק מה שיש, אז ברור שמה שאני רואה זה רק מהתצפית ולא מההיגיון. אני לא רואה עוד קו – זה האובייקטיבי.

2. התכוונתי לתיאוריות.

3. האם אין בעם היהודי “מנהגי טעות” שמקורם כשמם – מטעויות?

5.1. כולנו מסכימים על מקומו של השוויון מגדרי? על נישואי תערובת? על מתירנות מינית? על צניעות? על גישה כלכלית?

6. ניתן למצוא כתופעה אוניברסלית שאנשים שגדלו באותו איזור נוטים להיות באותו “קו מחשבה” בתחום רחב של תחומים. זה בולט בהצבעות לפרלמנט, באורח חיים דתי ובדעות על סוגיות יסוד/סוגיות “בוערות” (סוגיית הפליטים, הפרדת דת ומדינה…)
אני קראתי את דעתך כנגד טענת ה”אילוף” בכל מה שקשור לחינוך דתי ואני נוטה להסכים, אבל עדיין הוספתי את זה כפרמטר כאן כי הוא מצביע על אותה מגמה (כמו שאתה הבאת המון טענות לטובת ההתגלות והסברת שאפשר להפריך כל אחת בנפרד אך ביחד הן יכולות להוות “חזקה”)

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

1. לא ראינו אינה ראיה.
3. צריך לדון בכל מסורת עד כמה היא אמינה. אין כאן עיקרון גורף. שאלת איך אפשר לבוק אמפירית ועניתי.
5.1 על הרוב אנחנו מסכימים, ומה שלא מוסכם בד”כ לא קשור למוסר אלא להלכה. למשל, נישואי תערובת אינו ערך מוסרי.

שחר הגיב לפני 3 שבועות

3. אני שאלתי לגבי מסורת ההתגלות שלנו. טענתי שאני לא באמת מזהה הפרכות שיכולות להיות על כל הטיעונים שנתת עליה, ומתוך כך שאלתי האם בכלל שייך לקרוא לזה “חשיבה סינתטית” במובן שאני תמיד עם “יד על הדופק” ומוכן לשנות את דעתי בעת שתופרך התיאוריה שלי (שהרי במקרה הזה טענתי שאני לא מזהה פירכה אפשרית כלשהי).

אתה ענית שאם נמצא מסורות נוספות שיתגלו כטעויות, ואני חושב שלא הבנתי את תשובתך (או שאתה לא הבנת את שאלתי?)

5.1 ואני רוצה להגיד שדווקא ההנחה שעל הרוב אנחנו מסכימים היא הנחה שאיננה מבוססת. הרי אם נעבור נושא נושא נמצא המון דעות וצדדים שונים, ולפעמים תהיה הסכמה עקרונית על הרזולוציה הגבוהה (שוב – לא לרצוח).
אבל מתירנות מינית?? גישה כלכלית? צניעות?
גם בסוגיות ספציפיות כמו הסיכסוך הישראלי-פלסטיני (בעצם בהמון סכסוכים לאורך ההיסטוריה) איך אפשר להגיד שיש הסכמה?
נישואי תערובת מבחינת רבים הינו ערך מוסרי לעילא ולעילא ובכלל לא קשור רק להלכה. ואולי אפשר גם להגיד שבשביל המון אנשים השמירה על ההלכה היא היא הדבר המוסרי לעשות.

בהחלט אפשר להגיד שרובנו המוחלט סובלניים כמו שאתה מתאר, אבל מסכימים?
זה גם מתחבר לשאלה 6 – יש קו מחבר די יציב בין הדעות השונות למקומות שבהם אנשים גדלו/החינוך שהם קיבלו. מה גם שאתה בעצמך אומר שבסופו של דבר התודעה שלנו היא מוגבלת ועלינו לעשות את כל מה שביכולתנו לעשות *במסגרת היכולות שלנו* בעניין בירור האמת. אני לא מבין איך חשיבה סינתטית רלוונטית לרזולוציות הנמוכות.

מצטער על הדיליי בתגובה, לא יכלתי לענות עד עכשיו. תודה תמיד על המענה!

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

3. טענתי שיש אפשרות להפריך את הטענה שמסורות הן אמינות על ידי בחינת מסורות שונות.

שחר הגיב לפני 3 שבועות

3. אבל אני לא התייחסתי להפרכת מסורות באופן כללי אלא ל*הפרכת המסורת הספציפית של ההתגלות*

5.1. + 6. במידה ולא שמת לב – אשמח אם תוכל לענות לי גם על השאלות האלה.
במידה ובמודע החלטת שלא – אשמח לדעת לפחות למה…

מיכי הגיב לפני 3 שבועות

שמתי לב, ואין על מה לענות. אתה אומר שברוב יש מחלוקת ואני אומר שברוב הגדול יש הסכמה. מה אתה רוצהשאעשה עכשיו: מחקר שעובר על כל ערכי העולם וכל המקומות?

שחר הגיב לפני 3 שבועות

בגלל שאני יוצא מנקודת הנחה שאתה מאמין במה שאתה כותב, ושבשאלה שלי יש כוח לערער במקצת את מה שאתה כותב – הייתי מצפה לפחות להתייחסות חלקית. הרי נתתי רשימה של נושאים שאני סבור שאם נרד לעומק שלהם אפילו במקצת נראה שקשה לנו לגבש הסכמה אפילו לא ברזולוציה הגבוהה. אולי אני טועה (האמת שאני אשמח מאוד לגלות כך) – אבל זה נראה לי שווה דיון רציני.

אני פשוט לוקח מאוד ברצינות את הרעיונות שאתה מלמד ולכן אני גם שואל ברצינות שאלות שיש לי – ברעיונות שלך יש את הכוח להחזיר את האמון בכך שיש טעם לקיים דיונים על נושאים שנראה שאנחנו לא מסכימים בהם כי באמת יש דרך להגיע למסקנה סבירה יותר מאחרת. אני נתקל בקושיות בדרך להבנה הזאת שאתה מנסה לקדם – אז אני מופתע שבתשובתך אתה בעצם אומר כרגע את ההפך…

הייתי מאוד שמח לקבל תשובות/לנהל דיון על 2 השאלות שנשארו, ברור לי שאתה לא חייב לי כלום אבל משאלת ליבי היא שנוכל למצוא תשובות סבירות יותר לשאלות שהעלתי.

תודה ושבת שלום

השאר תגובה