חדש באתר: מיכי-בוט. עוזר חכם על כתבי הרב מיכאל אברהם.

שתי שאלות על בחירה חופשית

שו"תשתי שאלות על בחירה חופשית
יוסף שאל לפני 12 חודשים

א. אמרת בדיבייט עם אביב שדטרמיניזם לא ניתן להפרכה באופן מעשי. אבל חשבתי על ניסוי מדעי שלדעתי יכול להפריך:
יש אדם בריטי בשם קלייב וורינג שעקב מחלה הוא לא זוכר שום דבר והוא גם לא יכול ליצור זיכרונות חדשים בכלל. דהיינו הוא מסוגל לזכור את ה30 שניות האחרונות ושום אירוע שקרה לו אי פעם חוץ מזה (לכן כל כמה שניות הוא בטוח שהוא הרגע התעורר מקומה של 30 שנה). הויקיפדיה שלו – https://en.wikipedia.org/wiki/Clive_Wearing
אפשר לשים אותו הרבה פעמים באותם תנאים חיצוניים בדיוק, לתת לו לבצע 'בחירה', ולראות אם הוא בוחר תמיד בדיוק אותו דבר.
ב. לגבי אינטואיציה לשיפוט מוסרי – בדיבייט הסכמת שהיא התפתחה אבולוציונית, אבל עדיין אמרת שהיא מייצגת משהו אמיתי במציאות, שבאמת יש הצדקה לשיפוט מוסרי, ומכאן שיש בחירה חופשית. למה לומר את זה? האינטואיציה הזאת ודאי הייתה מתפתחת גם בעולם בלי בחירה חופשית ובלי הצדקה לשיפוט מוסרי. אז איך מהקיום שלה אתה יכול להסיק על בחירה חופשית?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.

השאר תגובה

תשובות 1
מיכי צוות ענה לפני 12 חודשים
שתי הסיטואציות אף פעם אינן זהות לגמרי, וגם לא מבנה המוח שלו, גם אם אין לו זיכרונות מודעים. איני מסיק זאת מהקיום שלה אלא מהתחושה שמתלווה לקיום שלה. בדיוק כמו שאיני יכול להסיק ממראה החושים שאכן יש עולם בחוץ, ובכל זאת זה מה שאני חושב. על תהיות ספקניות אין דרך לענות, ולכן אין טעם לעסוק בהן. או שאתה ספקן או שלא.

לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

הירשמו כדי לקבל את הפוסטים החדשים למייל שלכם.

דוד אקסלרוד הגיב לפני 4 חודשים

שמתי לב שבכל הוויכוחים מסוג בחירה מול דטרמיניזם הדיון תמיד נסוב סביב ייתכנות הבחירה ונראה כנשאר בלתי מוכרע. אני מציע לנסות הפוך. האם תתכן חשבה דטרמיניסטית? נניח שכל החלטה של אדם היא נגזרת של כל מיני נתוני העבר (גנאטיים, תרבותיים, חוויתיים וכו') אשר בעזרת אלגריתם כלשהו מתורגמים להחלטה אשר מלווה בהרגשה השלייתית ("גרסת כיסוי") שהחלטה זו התקבלה לא בגלל אותם נתונים אלא למען דבר מה אחר.
מה נוכל לומר על מודל זו? נניח שזה המצב. אם כן כל החלטות אדם הם תמיד תגובה לאינטרפרטציה כל שהיא של נתוני העבר. אם כן באף החלטה של בן אדם לא יכול להיות שום דבר מהותי חדש. מה שלא נתמך על ידי תצפית פשוטה על מציאות מציאות. צר לי שהגרתי לך בכזה קלות כר כל כך פורה.

מיכי צוות הגיב לפני 4 חודשים

אתה מערבב בין חשיבה ושיקול דעת לבין הכרעה ערכית.
לעצם טענתך, לא הבנתי מה היא מועילה. אכן אין שם שום דבר חדש. אז אל תצטער, לא עשית כלום. 🙂

דוד אקסלרוד הגיב לפני 4 חודשים

"אתה מערבב בין חשיבה ושיקול דעת לבין הכרעה ערכית." נניח. וכי מה זה משנה? דברתי על אפשרות לתאור חשיבה אנושית יצירתית כולה על ידי תהליך דטרמיניסטי. אז אתה טוען שברעיון יחסיות הזמן או עיקרון אי וודאות אין שום דבר מהותית חדש? אני יכול להסתפק בצילום מסך זה בסרטון "בלוף הדטרמיניזם בשתי קדות" שאני עושה. אך הייתי לעדיף תגובה יותר רצינית ופחות דטרמיניסטית.

השאר תגובה

כפתור חזרה למעלה