תפילין בחול המועד

שלום רב.
רק כעת הבאתי את זה כדוגמה למנהג שעוקר הלכה (אולי בגלל זה שאלת?!).
המנהג שלנו הוא לא להניח. כנראה מפני שחוה"מ גם הוא נכלל ב"אות" שיש בחג. אין לי עמדה אחרת שמחייבת אותי לחרוג מהמנהג. ברור שאין בזה איסור.
——————————————————————————————
אמיר:
בבית יוסף בטור או"ח סי' לא יש פירוט על העניין ובין היתר מובא שם שאצל הספרדים תמיד נהגו כדעת הרא"ש להניח תפילין בחול המועד עד שהתפרסם ברבים ספר הזוהר בו נאמר שאין להניח  תפילין בחול המועד ושזה אפילו חמור מאוד והבית יוסף נוקט כשיטתו שכל עוד הזוהר לא חולק על הגמרא אז קיימא לן כזוהר ולכן הספרדים הפסיקו להניח תפילין בחול המועד

למרות שהרמ"א פוסק כרא"ש ושאר הראשונים שפוסקים להניח תפילין בחול המועד החסידים בדומה לספרדים הפסיקו להניח תפילין בחול המועד בעקבות דברי הזוה"ק וגם מתנגדיהם תלמידי הגר"א הפסיקו בעקבות הגר"א שפסק לא להניח אבל לא בגלל דברי הזוה"ק אלא בגלל שהוא סבר כראשונים שטוענים שגם בחול המועד יש "אות" ולכן אין להניח

היות ומנהגי תלמידי הגר"א נהפכו למנהג המכונן של מתפללי נוסח אשכנז בארץ ומתפללי נוסח ספרד הוא נוסח החסידים אימצו באופן טבעי לנוסח מנהגי תפילה של החסידים יוצא שכאן בארץ כל האשכנזים נוהגים לא להניח תפילין

בחו"ל מתפללי נוסח אשכנז [אלו שלא נוהגים את מנהגי הגר"א] כן מניחים תפילין בחול המועד כדעת הרמ"א וחולצים אותם לפני הלל -שמעתי שכאן בארץ בבית המדרש המרכזי של חסידי ערלוי בקטמון כן נוהגים להניח תפילין בחול המועד כמו האשכנזים הלא חסידים בחו"ל -לא ראיתי זאת במו עיני אבל שמעתי שכך נהוג שם [מדובר בחסידות שאדמו"ריה הם צאצאים ישירים של החת"ם סופר שמשלבים בין דרכו של החת"ם סופר לדרך של החסידות ובכל מיני דברים הם לא נוהגים כמו בשאר החסידויות כמו למשל שהם מתפללים בבית המדרש המרכזי בנוסח אשכנז ולא בנוסח ספרד נוסחם של החסידים]
——————————————————————————————
הרב:
יישר כוח על הסקירה.
——————————————————————————————
אמיר:
על לא דבר העונג כולו שלי(-:

העניין של תפילין בחול המועד דווקא מראה לדעתי לא על מנהג שמבטל הלכה אלא ההיפך מנהג פשוט בכל תפוצות ישראל שעקב התפשטות הזוה"ק החל להתבטל בקהילות שלמות -כל הספרדים והחסידים [כאמור תלמידי הגר"א שבעקבותיהם נתקבע "מנהג א"י" לא מניחים תפילין בחול המועד לא בגלל דברי הזוה"ק]

אני לא יודע אם יש עוד שינוי כזה גדול בהלכה הנהוגה בעקבות השפעת הזוה"ק כמו בנושא זה
——————————————————————————————
הרב:
לא הבנתי.
הנחת התפילין בחוה"מ היתה דין (מצוות תפילין הרגילה) ולא מנהג. אם כן, מה שבטל כאן הוא הלכה ולא מנהג.
אמנם יש לדון מה ביטל את ההלכה הזאת, האם זה דין/הלכה שביטל הלכה או מנהג שביטל הלכה. לכאורה ההולכים לפי הזוהר זה לא הלכה אלא מנהג. אבל אלו שהולכים כהגר"א זוהי שיטה בהלכה ולא מנהג (שהרי הוא פוסק שדין "אות" כולל את חוה"מ). אמנם זוהי שיטה הלכתית מחודשת (כמדומה שאין לה מקור בש"ס). ואם הנוהגים כמוהו לא סבורים כך בעצמם אלא עושים זאת רק מצד שנהגו כגר"א, הרי שגם זה מנהג ולא דין.
כבר כתבתי כאן פעם שיש לחלק בין שני סוגי מנהג: יש מנהג הלכתי, כלומר מנהג לפסוק כדעה זו או אחרת (למשל המחבר או הרמ"א), ויש דבר שכולו אינו אלא מנהג (כמו כפרות או תשליך). ויש נפ"מ חשובות ביניהם. למשל, מנהג הלכתי אינו מחייב את מי שסבור אחרת (שהרי זו שיטתו בהלכה), משא"כ מנהג שאינו הלכתי.
——————————————————————————————
אמיר:
אכן יכול להיות שלא דייקתי מספיק והתכוונתי בדבריי "מנהג פשוט"  יותר למה שכינית"מנהג הלכתי" כי הלכו אחרי הראשונים [הרא"ש וסיעתו] שפסקו כן להניח תפילין ולא כמו ראשונים אחרים כמו הרשב"א וסיעתו שפסקו לא להניח כי גם בחול המועד יש "אות" ואחריהם הלך הגר"א .

רק לא הבנתי למה אמרת שאלו שנוהגים כמו הזוהר בעניין מה שהם נוהגים נקרא "מנהג" ולא "הלכה" הרי הפוסקים כן רואים בזוהר גם מקור הלכתי מי יותר ומי פחות אבל כן יש אליו יחס כזה ?

נ.ב

1.הרחבה בנידון דידן על דעת ההולכים אחר הזוהר ובירור שיטת הגר"א יש באגרות משה או"ח ח"ה סי' כד אותיות ו,ז למעוניינים בעיון בנושא
2. העניין של אי הנחת תפילין בחול המועד אצל האשכנזים בארץ הוא דוגמא מובהקת למה שמכונה "מנהג א"י" -מנהגים שנוהגים בהם האשכנזים בארץ ששונו מהמנהג האשכנזי המקורי מהגולה ע"י תלמידי הגר"א שעלו ארצה [הרבה מהמנהגים הללו הם של האשכנזים הלא חסידים ומתפללי נוסח אשכנז אבל חלק ממנהגים אלו שמקורם בתלמידי הגר"א גם אומצו ע"י החסידים ושאר מתפללי נוסח ספרד ואכמ"ל] חלק ממנהגים אלו מקורם בדעת הגר"א וכך הוא הדבר במקרה זה וחלק מהמקרים מקורם בהשפעה ספרדית שכן בעת עליית תלמידי הגר"א בסוף המאה ה18 למניינים ותחילת ה19 רוב היהודים כאן בארץ היו ספרדים , הדבר מעורר את הדיון למה מנהגים אלו נחשבים בפי כל לשינויים לגיטימיים ולמה במקרים אחרים מכים על השולחן ומכריזים "מנהגם של ישראל תורה"

בכל אופן למתעניינים בנושא מומלץ לקרוא דיון מעניין על תוקפו של "מנהג א"י" ועד כמה הוא מחייב או לא מחייב גם אשכנזים שמעוניינים לשמור על מנהגם המקורי מהגולה -הדיון הוא בין הרב יואל קטן לרב בנימין שלמה המבורגר בכרך ד של כתב העת "ירושתינו" של מכון "מורשת אשכנז"

כתב העת ניתן להזמנה באתר "אוצר החוכמה"  
——————————————————————————————
הרב:
לכל הלכה צריך להיות מקור. להלכה דאורייתא מפסוק או דרשה שלו, ולהלכה דרבנן תקנה של בי"ד מוסמך. הנהגה בזהר שלא מעוגנת בפסוק או בדרשה אינה הלכה. אלא אם תראה את הזהר כבי"ד שמתקן משהו.
גם אם משהו מופיע ברמב"ם או שו"ע ללא מקור הוא לא הלכה (כמו מנהגי קרקא שמופיעים לא מעט ברמ"א). ללמדך שלא הספר גורם.
——————————————————————————————
אמיר:
אני מבין …