תקנות חז"ל שטעמן בטל

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיתקנות חז"ל שטעמן בטל
שואל שאל לפני 4 שנים

שלום הרב מיכאל,
 
רציתי לשאול לגבי תקנת י”ט שני של גלויות, הרי טעם התקנה בטל היום,  מכיוון שהיום לא מוציאים שליחים מארץ ישראל כדי להודיע על קידוש החודש, אם כך למה לא מבטלים את התקנה הזאת?
בברכה, 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

זו שאלה סבוכה. ככלל, ההלכה קובעת שבטל טעם לא בטלה תקנה (אמנם נראה שהראב”ד נחלק בזה על הרמב”ם, ראה תחילת הל’ ממרים). ראה ביצה ה ע”א לגבי עיטור שוקי ירושלים בפירות ובמפרשים מסביב שם.
וגם אם אפשר לבטל את התקנה כשבטל טעמה, נדרש לשם כך בי”ד הגדול (סנהדרין), שכן דבר שבמניין (שנקבע בבי”ד) צריך מניין אחר להתירו. כבר מזה אלפיים שנה אין לנו סנהדרין ולכן שקענו באיבון מטריד. אני מחפש דרכים שונות לעקוף את האיבון הזה, ודומני שיש כאלה. אבל הפוסקים והרבנים בד”כ מסתייגים מהן בגלל חשש מרפורמים וכו’ (לדעתי זו טעות, ואין כאן המקום להאריך).

שואל הגיב לפני 4 שנים

במקרה שהטעם בטל, אני לא יכול להבין איך אנו מבטלים מצוות עשה בגלל תקנה שאינה רלבנטית כבר בשום מקום ולשום אדם בעולם. אני יכול להבין למה לא מבטלים תקנות שטעמן בטל כשאין להן השלכות דאורייתא, כמו התקנה לעכב שאלת טל ומטר בתפילה בשמחת תורה עד לחזרת עולי הרגל מירושלים לבתיהם, מכיוון שתקנה זו לא באה על חשבון מצווה דאורייתא.
לגבי ביטול תקנות, אני מכיר שבחלק מהתקנות מצאו כל מיני פטנטים כדי להקל בהם, למשל ביין נסך, אפשר להרתיח את היין ובכך לבטל את הגזרה בטענה שבזה לא גזרו. ולגבי גזרת הבלנים, שמעתי שיש דעות שמקלות במקלחת פרטית ואומרות שבזה לא גזרו. באותו אופן, למה לא מחליטים למשל שתקנת יום טוב שני לא גזרו לגבי מצב שקידוש החודש לא תלוי בבית דין?
כתבת שאתה מחפש דרכים לעקוף את האיבון, ושיש דרכים כאלו. לגבי איזה נושאים התכוונת שאתה מחפש בהם מעקף? ואילו דרכים ניתן לעקוף בעזרתן?
בברכה,

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

לגבי מקורות לשינויים בתקנות – ראה בפרק האחרון בספרו של הרב נריה גוטל השתנות הטבעים בהלכה.
דין עקירת דבר מן התורה בשוא”ת ככל הזכור לי נדון ביבמות צ ומקבילות.

שואל הגיב לפני 4 שנים

לגבי הכלל ההלכתי “בטל הטעם, לא בטלה התקנה”. שמתי לב שלא תמיד משתמשים בכלל הזה, ולכן רציתי לשאול באיזה מקרים יש להשתמש בו, ובאילו לא, ולמה?

כמו כן, מבחינה הגיונית אני מכיר שהטעם מאחורי הכלל הוא שבית דין שגזר גזרה, רק בית דין גדול או שווה לו יכול לבטלה, ובשילוב עם ההנחה של ירידת הדורות למעשה כל גזרה שנגזרת, אין אפשרות לבטלה, גם אם טעמה בטל. אבל הרי יש דברים שהם ברורים ומובנים לכל, ולא בהכרח צריך אדם חכם כדי להכריע בהם. אם כן, למה בדברים שיש הסכמה כללית לגבי טעמם (שהוא בטל) מדוע גם בתקנות אלו לא ניתן לבטלן?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

יש הרבה מאד יוצאי דופן לכלל הזה. ראה בפרק האחרון בספרו של הרב נריה גוטל, השתנות הטבעים בהלכה, שמביא המון מקורות בנושא. ראה מחלוקת רמב”ם וראב”ד בהל’ ממרים פ”ב ה”ב.

לגבי ההנחה שבי”ד מאוחר הוא לעולם קטן יותר, לדעתי היא מופרכת לגמרי. הכלל הזה עצמו מוכיח לא כך, כי לאור ההנחה הזאת הוא מתרוקן מתוכן. וראה בעניין זה את קושיית הראב”ד על הרמב”ם (שם) שמניח את ההנחה הזאת. הרמב”ם כנראה חולק עליו בדיוק בנקודה הזאת.

אם יש דברים מובנים מאליהם אכן ההיגיון לא קיים, ועדיין חכמים לא חולקים את דבריהם. בתפיסה המקובלת כללי ההלכה הם גורפים. אמנם תוס’ רא”ש ב”מ צ אומר שדורשים טעמא דקרא במקום שהטעם ברור לגמרי, ולפי זה אפשר שגם בביטול תקנות וגזירות אפשר לומר דבר דומה. כמו”כ ראה מנגנונים נוספים לחריגה מהכלל הזה אצל גוטל שם.

השאר תגובה