תקשורת רוחנית

מה יהיה הדין אם מדובר בתקשור עם ישויות שהן לאו דווקא מתים – נקרא להן מלאכים

ועוד שאלה, האם אתה חושב שיכולות כאלה הן אפשריות בכלל?

כה"ל. איני חושב שעצם התקשור הוא איסור אלא אם מקבלים עצות ונוהגים על פיהן.
אני נוטה לחשוב שאין כוחות כאלה, אבל קשה לקבוע קטגורית. אני גם לא חושב שיש יישויות כאלה שאפשר לתקשר איתן (למעט נשמות אולי).

בהנחה שנוהגים על פי העצות, תחת איזה איסור זה נופל? ידעוני? (אני מתכוון למי שמתקשר עם יישויות שאינן מתים)

איך אפשר לצוות לא להיות טיפש ?
המציאות היא שהוא נברא טיפש

ידעוני.

אפשר לצוות לא לנהוג בטיפשות.

הטיפש הוא באמת טיפש על מלא
וכשהוא עושה טיפשות הוא מפסוט וחושב שהוא עשה משהו חכם…
ואף משוויץ בכך
ראיה שהוא באמת טיפש על מלא
מה שייך לצוותו נהוג בחכמה ?
הוא משוכנע שהוא נוהג בחכמה

ממה שראיתי ברשת לגבי איסור ידעוני, הבנתי שמדובר בתקשורת של גילוי עתידות, אבל נניח לצורך העניין שהתקשורת עם אותם מלאכים לא כוללת גילוי עתידות אלא סתם עצות בעלמא, או גילוי חכמות, האם גם אז מדובר באיסור ידעוני?

העצות שבהן מדובר מבוססות על ידע עתידי שיש להם ואין לנו, אחרת מה הערך המוסף שלהם? חכמה עילאית? אם אינך מתבסס על ידע עתידי, אז אולי יש כאן משום ניחוש. זה לא שונה מקבלת החלטות על בסיס ראיית חתול שחור או עננים בשמים.

https://www.inn.co.il/news/643370

נניח שמדען מחפש שיטות לא אורתודוקסיות להגעה לפריצת דרך מדעית במחקר שלו, ונניח שהוא פונה למתקשר ומקבל ממנו עצה שאכן מביאה אותו לאותה פריצת דרך שהוא חיפש. האם יש בזה משום איסור?

הכוונה שהעצה שנתנו לו מקורה בחכמה עילאית ולא בגילוי עתידות. למשל מסרו לו את הנוסחה שמתארת את חוקי הגרביטציה הקוונטית, והוא בדק אותה אמפירית וראה שהיא עובדת.

אם יש אישור הגיוני או מדעי זה מותר. אם אתה מסתמך על המתקשר עצמו כמקור סמכות זה אסור. זה יכול להיות מקור השראה אבל לא מקור סמכות. כך גם לגבי פנייה למתקשר כדי לאתר נעדרים. כעין זה בסוגיית סנהדרין ל ע"א והמפרשים לגבי אמון בחלומות.

האם יהיה מותר לבעל חברת חיפושי גז ונפט למקד את חיפושי חברתו על ידי שימוש במתקשר? או שזה כבר יותר בגדר ניחוש?

כלומר נניח שהחברה מצאה מספר אתרים שהבדיקות המדעיות מלמדות שיש שם פוטנציאל, אבל כל בדיקה של אתר עולה כסף רב, לכן כדי למקד את החיפוש מתוך האתרים שהמדע העלה שיש בהם פוטנציאל, הם פנו למתקשר. אם לא היו פונים היו צריכים פשוט לבחור אחד מהאתרים הפוטנציאליים באקראי. כך שהפנייה למתקשר לא יכולה להזיק, אלא רק להועיל במידה ויש למתקשר יכולות.

יש מקום לכאורה להקל כי בסוף יהיה או לא יהיה אישור לתקשור. אבל נראה לי להחמיר כי ההחלטה עצמה מתקבלת בלי האישור ולפניו.

שאלה בהקשר זה:

נניח ועובר בראשי משהו,שגורם לי להאמין ב100% שהצלחתי לראות את העתיד,אך איני 'מרגיש' שזה הגיע בצורה כלשהי מ-ה'.

האם מותר לי להתייחס לזה ולפעול לפי תחושה זו?

האם בכלל יש איסור עצמי בתחום הידעוני וכו'(בהנחה כמובן שיש דברים כאלה)

אני לא חושב. לאנשים יש אינטואיציות ומותר להשתמש בהן.

אבל כאן המקרה קצת אחר,תחושות יש לכולנו,אני מדבר על משהו כמו שתיארת בסדרה על מיסטיקה,תחושה שאיני יכול להעביר הלאה(לעומת אינטואיציה,שכולנו פלוס מינוס מכירים איך היא מרגישה).

לדוגמה:חיזיון של מספרי הלוטו,פעם אחר פעם אני מגלה 'בעיני רוחי' מה המספרים.
יהיה מותר לי במצב זה בכלל לשלוח טור?

אני מניח שאדם שהיה בא אליי כדי לשאול מה יהיו המספרים הבאים בתור,יעבור עבירה אם יילך לפי דברי,לא?

אם הוא או אתה חושבים שיש לך יכולת לחזות מספרים כאלה איני רואה בזה איסור.

איך זה מסתדר עם מה שכתבת לעיל:
"העצות שבהן מדובר מבוססות על ידע עתידי שיש להם ואין לנו, אחרת מה הערך המוסף שלהם? חכמה עילאית? אם אינך מתבסס על ידע עתידי, אז אולי יש כאן משום ניחוש. זה לא שונה מקבלת החלטות על בסיס ראיית חתול שחור או עננים בשמים."

כלומר

חתול שחור זו לא אינטואיציה. זה סתם סימן לא קשור. כאן מדובר על תחושה שאתה נותן בה אמון, בצדק או שלא בצדק. לא שמענו מעולם שאסור לתת אמון בתחושות.

אני מתכוון יותר לרישא שממנה הבנתי שאסור להיוועץ במתקשר שמתיימר לגלות את העתיד

אם הוא מתקשר. אבל אם הוא מסתמך על אינטואיציה ולא על תקשורת עם חוצנים זה ענין אחר.